כמה אריות לבנים יש בעולם ומהו מקור צבעו השחור של היגואר

מוטציה בפיגמנטציה

דוד רפ, הארץ, חדשות וואלה!

גור אריה לבן. לא לבקן

תצלום: רויטרס

הזואולוג הדרום אפריקאי כריס מקברייד שכב חולה במיטתו כשלבית פרצה בסערה אחותו לין. היא סיפרה שראתה את אחת הלביאות בלהקה שאחיה חוקר, בשמורת טימבאוואטי, כשלצדה שני גורים לבנים כשלג.

זה היה באוקטובר 1975. מקברייד יצא לשטח מיד כששמע שעיני הגורים היו צהובות. יש לכך רק משמעות אחת: אין אלה חיות לבקניות, שבגופן חסר פיגמנט כלשהו, אלא שהפיגמנט הצובע את עורן הוא לבן. דבר כזה לא תועד קודם לכן בספרות המדעית, ודאי שלא בתמונות.

בספר “האריות הלבנים מטימבאוואטי” מקברייד מתאר את קורותיהם של הגורים, זכר ונקבה, “טמבה” ו”טומבי”. כעבור זמן מה תיעד לידת גורה לבנה נוספת, בלהקה אחרת, שלה קרא “פומה”.

בטבע אריה לבן עלול לבלוט על רקע צמחיית הסוואנה והאדמה החומה. מקברייד חשש שהגורים ייראו בנקל על ידי טורפים ויחוסלו. גם כבוגר עתידו של טמבה לא נראה מבטיח. זכרי אריות מצויים לעתים קרובות לבדם, מחוץ ללהקה, ועליהם לתפוס את טרפם לבד. אריה לבן יתקשה להתקרב לטרפו בחשאי.

מצבה של טומבי נראה מעט יותר טוב: לביאות חיות על פי רוב בלהקה, וצדות יחד. ספרו של מקברייד הסתיים בתקווה, שהאריות הלבנים ישרדו בטבע עד בגרות. לא כך קרה. פומה נצודה כעבור פחות משנתיים, בשל פרוותה הנדירה.

מקברייד, שבאותה עת שימש פקח בשמורה, החליט לתפוס את טמבה וטומבי ולהעבירם לגן החיות בפרטוריה, כדי למנוע מהם גורל דומה.

טענות נשמעו אז מצד כמה חוקרים, כי זו התערבות במאזן האקולוגי וכי סופם של אריות לבנים בטבע להיכחד (ולא מידי ציידים). מאז התגלו אריות לבנים נוספים ומעריכים שכיום חיים כמה עשרות מהם, בעיקר בגני חיות.

תשומת הלב המדעית מתמקדת בשנים האחרונות בחתוליים השחורים דווקא. מחקר שהתפרסם בכתב העת Current Biology במארס 2003 עוסק במוטציות הגנטיות שאחראיות לצבע השחור בשלושה מיני חתוליים (מתוך 11 שבהם התופעה מוכרת), ובהם החתול המבוית. השלכות המחקר מרחיקות לכת, ורלוונטיות גם לחקר האיידס באדם.

החוקרים מיפו את הגנים האחראים לצבע השחור, בין היתר ביגואר, בנסותם להבין מהו היתרון ההישרדותי שהוא מעניק לחיה. הסוואה איננה הסבר מספק, הם טוענים, כשמדובר בחיה בעלת כושר ציד כה מופלא.

מהמחקר עלה כי מוטציה בגן MC1R אחראית לפיגמנטציה שחורה בפרוות היגואר. גן זה אחראי גם ליצירת חלבון מסוים בדופן תאים בגופו. קבוצה של נגיפים, בהם גם נגיף האיידס, מסוגלים לפרוץ לתאים דרך נקודת תורפה במבנה חלבוני זה.

במחקר הועלתה ההשערה, כי יגוארים בעלי מוטציה ב-MC1R עמידים יותר לנגיפים מסוג זה. בזכותה הרצף החלבוני של דופן התא אינו מוכר לנגיף והוא אינו מסוגל לחדור לדופן.

אם כך הדבר, הרי שהצבע השחור הוא מעין תופעת לוואי ליתרון האמיתי שמספקת המוטציה בגן.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~971827589~~~195&SiteName=hayadan