חוקרים מבריטניה: באמצעות סימון זכרים לא אטרקטיביים בריחם של יריביהם המצליחים יותר, ניתן לגרום לנקבות לבלות גם בחברתם
חדשות וואלה!
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/evo050604.html
בכל הנוגע לבחירת בן זוג להזדווגות, לכל היצורים החיים – פרפרים, צפרדעים, פילים או בני אדם – יש העדפות ברורות. הם נמשכים למי שלו הקשקשים הנוצצים ביותר, הקריאה בעלת הצליל המסולסל ביותר או הצבעים הססגוניים ביותר – אותו משהו שקשה לתארו במלים.
נראה שאין כל נזק בהעדפות הללו, פרט אולי לאותם אלה שאינם מועדפים. עם זאת, הן יכולות להוות מכשול רציני בדרכם של מדענים המנסים לטפח מינים נדירים במטרה לשחזר את אוכלוסיותיהם. זאת, בעזרת מספר קטן של פריטים פוטנציאליים לזיווג.
בעוד שנוח הסתדר היטב עם זוג פריטים ייצוגי מכל מין של בעל חיים קיים, מדענים מגלים לעתים קרובות כי בעלי החיים שאותם הם מנסים לזווג מסרבים להתקרב לבני הזוג המיועדים. יש בעלי חיים הידועים כמאהבים עקשנים, כמו דובי הפנדה הענקיים, ואולם, יש גם בעלי חיים רבים שקשה לשכנעם “לאהוב” את בן הזוג שבמחיצתם.
כעת מדווחים מדענים שעובדים עם מין שאוכלוסייתו נמצאת בירידה, עכברון הקמה, כי על ידי שימוש במניפולציות של ריח הם הצליחו להפוך זכרים – שהיו קודם לכן בלתי מושכים בעליל בעיני הנקבות – למפתים יותר. הטכניקה כוללת סימון חפצים בכלובי בעלי החיים בריחות שפלטו זכרים אחרים, מושכים יותר.
“אפשר לעשות זאת, ויש לכך השפעות ממשיות”, אומר ד”ר קרייג רוברטס, אקולוג התנהגותי באוניברסיטת ניוקאסל שבאנגליה, שערך את המחקר החדש ביחד עם עמיתו ד”ר מוריס גוסלינג. במאמר שהתפרסם בגיליון אפריל של כתב העת “Conservation Biology” מציין ד”ר רוברטס, כי ניתן לאסוף חפצים המסומנים בריח גם בקרב מינים אחרים, ואז לאחסנם, ואפילו להקפיאם. “זה פשוט, פרקטי, ואפילו זול”, הוסיף רוברטס.
הריח עוזר גם לבעיית הבדידות
לדברי המדענים, המחקר מראה שאפשר להשתמש במניפולציות פשוטות של ריח בגידול מגוון רחב של בעלי חיים – יונקים, דו-חיים וזוחלים. מניפולציות הריח מציעות חלופה להפריות מלאכותיות יקרות במקרים אחדים, ולכישלון מוחלט באחרים. לבד מהעובדה שלחוקרים יהיה סיכוי גבוה יותר להצליח בזיווג בעלי החיים הספורים שברשותם, הם גם יוכלו לעזור לבעלי החיים לבחור את בני זוגם בתבונה.
עכברון הקמה, ששמו המדעי הוא “מיקרונימוס מינוטוס”, הוא עכבר זעיר בצבע חום-חיטה, שאורכו כחמישה סנטימטרים. לדברי מדענים, המין נמצא במגמת ירידה בכל אזורי מחייתו באירופה ובאסיה, והמאמצים להרבותו בשבי נפגעו בגלל נטייתן של הנקבות להיאבק, לנשוך ולדחוף באכזריות את הזכרים המוצגים בפניהן.
ממחקרים בתחומים אחרים שנעשו על עכברים ועל מכרסמים ידוע כי הזכרים הדומיננטיים נוהגים לסמן יותר את הטריטוריה שלהם באמצעות ריסוס שתן, ובריחות מהאזור האנאלי ומבלוטות הריח, בהשוואה לזכרים הפחות דומיננטיים.
בניסיון להפוך את העכברים הלא מושכים לעכברי הרבעה חשפו החוקרים את הזכרים הדחויים לריחות שפלטו הזכרים המועדפים. ניחוחותיהם של העכברים המועדפים גררו תגובה של העכברים הדחויים לריח הפולשני, באמצעות סימון מוגבר של כלוביהם שלהם. כשהוצגו שנית לנקבות הן גילו, בכל המקרים, עניין רב יותר בזכרים שאותם דחו קודם לכן, ובילו בחברתם יותר זמן. עם זאת, החוקרים ציינו כי בסופו של דבר, נקבות רבות המשיכו לבלות את רוב זמנן בחברת הזכרים שהעדיפו מלכתחילה.
למרבה המזל, במינים מסוימים הנקבות נוטות לקבל טוב יותר זכרים שאת ריחם הן מכירות. לכן, המדענים חשפו את נקבות עכברון הקמה לריחות של זכרים מסוימים, וגילו כי בהמשך הנקבות העדיפו את הזכרים שריחם היה מוכר להן, והיו פחות אגרסיוויות כלפיהם במידה ניכרת. ד”ר רוברטס אומר שהחוקרים החלו לבצע מניפולציות של ריח על דובי פנדה, כשחשפו אותם זה לריחה של זו ולהיפך, כדי לסייע לזיווג.
לדברי החוקרים, העברת ריחות עשויה להיות חשובה גם למטרות אחרות. למשל, שיפור איכות חייהם של בעלי חיים בשבי באמצעות “גלוית ריח”, שתישלח בדואר כדי להפיג את בדידותו של בעל חיים שכלוא בגן חיות. “יוצרים מערכת שבה יש בצדו האחד של המסמך ריח של בעל חיים שנמצא בסן דייגו, ובצדו האחר ריח מפאריס”, מסביר רוברטס, “הם חושבים שיש להם שכנים, וכך אפשר לשמור על התנהגות טבעית בתנאי שבי, וכל זאת במחיר של בול דואר”.
קרול קייסוק, ניו יורק טיימס, הארץ
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~862435154~~~197&SiteName=hayadan
