כוכב הלכת נוגה השלים את המעבר על פני השמש

אבי בליזובסקי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/venuspass00001.html

כוכב הלכת נוגה השלים את המעבר הנדיר שלו לפני השמש- אירוע שלא צפתה בו עין-אנוש מאז 1882.
המעבר של נוגה החל בסביבות 08:20 שעון ישראל (05:20 שעון גריניץ') כאשר העיגול השחור הקטן החל לחדור לעיגול הבהיר של השמש. התופעה נמשכה כשש שעות והסתיימה בשעה 14:24 שעון ישראל. למזלנו, התאפשרה צפיה מלאה לכל אורך האירוע השמימי (בניגוד לאמריקנים שראו את סופו או ליפנים שראו את תחילתו והשמש ביחד עם נוגה שקעו להם באמצע), וכן שהשמים היו בהירים לחלוטין.
למעלה מאלפיים איש גדשו את הרחבה שליד אודיטוריום סמולארש שבאוניברסיטת תל אביב. ברחבה הציבו חברי המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב, ואסטרונומים חובבים רבים הפעילים באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובפורום האסטרונומיה של נענע את הטלסקופים שלהם עליהם הורכבו מסננים מיוחדים שאיפשרו לצפות באירוע בהגדלה של פי 100 ויותר.
התמונה לקוחה מאתר בחו”ל, ומאוחר יותר אנסה להביא תמונה שצולמה בארץ.
כמו כן במהלך הימים הקרובים נביא תקציר מהרצאותיהם של פרופ' יובל נאמן, פרופ' מיכאל הר-סגור ועוד

בינתיים – הנה תקציר הרצאתו של פרופ' צבי מאז”ה. פרופ' צבי מאז”ה, מהפקולטה לאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, הסביר בין היתר בהרצאתו המלומדת שעסקה בתולדות מסעות המחקר מדוע מתרחשים המעברים הללו במקבצים של שני מעברים כל שמונה שנים והפסקה ארוכה עד למעבר הבא.
הנה חלק מההסבר: בעקבות קופרניקוס שחזה כמעט במדויק את היחסים בין מסלולי כוכבי הלכת וקפלר שעיבד עוד יותר את המתמטיקה לאחר תצפיות שערכו הוא וטיכו בראהה לפניו. ב-1627 פרסם קפלר ספר שנקרא הלוחות על שם רודולף – קיסר גרמניה באותו זמן, שבה הוא נתן מסלולים מדויקים עד כמה שיכול היה לכוכבי הלכת, עם ניבוי ראשון מתי יהיה מעבר, כאשר אחד מכוכבי הלכת יעבור על פני השמש.
המעבר הראשון היה דווקא של כוכב חמה. קפלר ניבא ב-1627 שב-7 בנובמבר 1631 (פלוס מינוס יום או יומיים) כוכב חמה יעבור על פני השמש. הוא דורש ידע מדויק של המסלולים, כולל האליפסות שלהם, המעבר של כוכבי הלכת במהירויות משתנות. כל הנתונים הללו הכרחיים כדי שנדע מה שקורה. ב-7 בנובמבר 1631 צופה פייר קסנדי בפריס במעבר בדיוק לפי החישובים של קפלר. זה נצחון אדיר למודל הקופרניקאי, שהשמש במרכז, שקודם לא היה לו הוכחה, וזה נצחון לחוקר קפלר. העובדה שאפשר לנבא בדיוק את המיקום של כל אחד מכוכבי הלכת, זו הוכחה תצפיתית שהתאוריה עובדת. גישה קלאסית לבדיקה של תאוריה מדעית.
המעבר של נוגה יכול לקרות כאשר נוגה נמצא בין כדור הארץ ובין השמש, אבל זה לא כל כך פשוט. מתוך הידע על מהירויות הסיבוב של כדור הארץ ונוגה סביב השמש אנחנו יודעים שעוברים 583.92 ימים בין התלכדות אחת להתלכדות הבאה כאשר נוגה משיג את השמש. אפשר לחשוב לכאורה שכל 584 יום יהיה מעבר אבל מכיוון שהמסלול של נוגה נטוי בזוית קטנה ביחס למסלול של כדור הארץ. ולכן אם יש התלכדות כאשר מסלול נוגה נמצא מעל או מתחת למסלול כדור הארץ אין מעבר. רק בסביבות החודשים דצמבר ויוני כאשר כדור הארץ ונוגה נמצאים בהצטלבות מישורי המסלולים שלהם.
בפעם הבאה שזה יקרה – אחרי שמונה שנים. במקרה יוצא שאם לוקחים 584 יום כפול 5 שזה 2920 בקירוב – שמונה שנים פחות יומיים. לכן הפעם הבאה שתהיה התלכדות – גם של כדור הארץ וגם של נוגה ביוני זה בעוד שמונה שנים, כאשר יהיו עוד חמש התלכדויות. שמונה שנים אחר כך ההתלכדות תזוז עוד קצת אחורה ונצטרך לחכות יותר ממאה שנה, עד שתתרחש התלכדות בדצמבר. לכן יש 4 מעברים בלמעלה מ-200 שנה: שניים המתרחשים ביוני ושניים בדצמבר. זה ההסבר לחוקיות המסובכת של המעבר.

רוברט וולש, מרצה בכיר במרכז לאסטרופיסיקה של אוניברסיטת מרכז לנקשייר ( (UCLAN אומר לבי.בי.סי כי המעבר של נוגה מתרחש 4 פעמים ב-243 שנים, ליתר דיוק בזוגות אירועים כאשר שמונה שנים מבדילים ביניהם. כאמור על הסיבות לכך עמדנו בנאומו של פרופ' צבי מזא”ה.
האירועים התרחשו שש פעמים בלבד מאז המצעת הטלסקופ: בשנים 1631, 1639, 1761, 1769, 1874 ו-1882. לפיכך האירוע הבא של מעבר נוגה יתרחש ביוני 2012 והבא רק בדצמבר 2117.
כאמור המקומות הטובים לצפיה היו אירופה, מרבית יבשת אפריקה ובאסיה.

המעברים היו משמעותיים מאוד בעבר, כשמדענים השתמשו בהם כדי לאמוד את המרחק בין כדור הארץ לשמש – וכך לקבל קנה מידה מדויק יותר של מערכת השמש. היום, הערך שלהם הוא בייחודיות. “זהו אירוע אסטרונומי נדיר באורח קיצוני” אומר גורדון ברומג', פרופ' לאסטרונומיה ב- UCLAN. “הפעם האחרונה שבה ניתן היה לראות את המעבר במשך כל שש השעות שלו בבריטניה היתה ב-1283. הפעם הבאה תהיה ב-2247, ולכן נסינו להוציא מהאירוע את המרב.

כוכב הלכת עצמו יבחן בקרוב בידי החללית האירופית ונוס אקספרס, תאומתה של מארס אקספרס המקיפה כעת את המאדים. ונוס אקספרס אמורה להיות משוגרת בשנה הבאה והיא תחקור את האטמוספירה הדחוסה של כוכב הלכת ותחפש סימנים לפעילות וולקנית העשויה להתרחש על כוכב הלכת כיום.
“זהו עולם יוצא דופן. העננים הצהבהבים העבים שלו כוללים תחמוצות גופרית. הלחץ האטמוספיר על פני השטח זהה לזה שבעומק 900 מטרים באוקיאנוסים של כדור הארץ. ומכיוון שנוגה מסתובב לאט סביב צירו, השנה שלו (225 ימים של כדור הארץ) קצרה מהיום שלו (243 ימי ארץ).
“בדרכים רבות, נוגה יכול להחשב כתאומו הגהנומי של כדור הארץ משום שהוא התפתח בדרך שונה מזו של כדור הארץ”, אומר ד”ר אנדרו קואטס, מדען משימה בונוס אקפסרס. “יש בו האצה של אפקט החממה שגרם לאטמוספירה שלו להיות אחת החמות במערכת השמש – 460 מעלות צלזיוס.”

דיווח נוסף מיום העיון בתל אביב, ומרחבי הארץ והעולם – לקראת סוף השבוע.

אחרי 122 שנה: נגה הסתיר שוב את השמש והמדענים בעולם התרגשו

מאת צחר רותם ושירות “הארץ”

ב-1882 חלף כוכב הלכת נגה בין כדור הארץ לשמש, אתמול זה קרה שוב. בתמונות: צופים בתופעה דייג בארצות הברית, בדווים בירדן וילדה שהגיעה לרחבת האודיטריום באוניברסיטת תל אביב

תצלומים: אי-פי, רויטרס ואוריאל סיני

כוכב הלכת נגה חלף אתמול באופן נדיר בדיוק בין כדור הארץ לשמש – מאורע שהתרחש בפעם האחרונה ב-1882. המעבר של נגה על פני השמש החל בשעה 08:19 בבוקר (לפי שעון ישראל), כשהוא נראה מכדור הארץ ככדור זעיר שחור, שנע על פני העיגול של השמש למשך כשש שעות עד ל-14:23 בצהריים. מומחים הזהירו את הציבור מפני התבוננות בשמש ללא אמצעי מיגון מתאימים.

המעבר של כוכב נגה על פני השמש הוא תופעה נדירה. הפרשי הזמן הגדולים בין הארועים נובעים מכך שהמסלולים של נגה ושל כדור הארץ נמצאים במישורים שונים. המעבר של נגה על פני השמש ומול כדור הארץ יכול להתרחש רק כאשר שלושת הכוכבים: נגה, כדור הארץ והשמש, נמצאים במישור אחד ובקו אחד. המעברים מתרחשים בזוגות, שביניהם מפרידות שמונה שנים, ובין זוג אחד למשנהו מפרידות 120 שנים. לפיכך, המעבר הבא צפוי להתרחש ב-2012, וזה שאחריו רק ב-2117. בעבר היתה לתופעה זו חשיבות מדעית מיוחדת, מפני שהאסטרונומים ניסו לחשב באמצעותה את המרחק בין כדור הארץ לשמש. כיום הערך העיקרי של התופעה הוא הנדירות שלה.

ברחבי העולם התאספו סקרנים רבים כדי לחזות בתופעה. בבריטניה התאסף קהל במצפה הכוכבים המלכותי בגרינוויץ'. “זה היה מדהים!”, אמר האסטרונום פרופסור קולין פילינגר. “לא יכולנו לקוות לתצפית טובה יותר של שש שעות על השמש. תסתכל סביבך, ותראה שהאנשים פה מוקסמים. נפלא לראות שאסטרונומיה כל כך פופולרית בציבור”. ד”ר ג'ים אודונל ממצפה הכוכבים המלכותי אמר: “לראות את זה בתמונות או בטלוויזיה זה דבר אחד, אבל להתבונן דרך טלסקופ ולראות את זה במו עינייך זה משהו אחר לגמרי!”. התצפית הטובה ביותר על התופעה התקבלה באירופה, וברוב שטחיהן של אפריקה ושל אסיה.

בישראל התאספו כ-1,500 איש ברחבת אודיטוריום סמולרש שבאוניברסיטת תל אביב בכדי לחזות במאורע. במועדון האסטרונומי של האוניברסיטה, שיזם את האירוע, לא ידעו נפשם מרוב שמחה לנוכח ריבוי המשתתפים.

“זה נורא מרגש”, הסביר בעיניים בורקות דוד פולישוק, סטודנט צעיר ממארגני האירוע, “הופתענו לגלות שכל כך הרבה אנשים באו לחלוק איתנו את החוויה הזו”.

סרט המתאר את הפיזיקה של מעבר נוגה בצורה מוחשית ביותר
ידען אסטרונומיה 2 – ליקויים ומעברים
לדיווח בבי.בי.סי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~866967976~~~171&SiteName=hayadan