האם היה “מבנה המעגלים” בבית ירח ממגורה גדולה ששירתה שלטון רב עוצמה לפני כ-4,500 שנה? אחרי כשישים שנה של תהיות מנסים ארכיאולוגים לפתור את התעלומה
רן שפירא, הארץ
הממגורה של בית ירח, שחזור. הארכיאולוגים חיפשו שרידים של בעלי חיים הנמשכים לתבואה. איור: אנה ימין (באדיבות עמיחי מזר)
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/beityerach.html
בערך בשנת 2700 לפני הספירה התיישבה בבית ירח, לחופה הדרום-מערבי של הכנרת, קבוצה של מהגרים. הם הגיעו למקום אחרי שאבותיהם נדדו במשך מאות שנים מחופי הים הכספי, דרך אנטוליה וסוריה, עד עמק הירדן. על נוכחותם של המהגרים מעידים כלי חרס מרהיבים ביופיים, הזרים באופיים לכלים שנמצאו במקומות אחרים בישראל ובמזרח התיכון. הם זכו לכינוי “כלי בית ירח”.
באותה תקופה ידעה העיר, שחיו בה כחמשת אלפים תושבים, תנופה ושגשוג. נבנו בה רובעי מגורים ובהם שתי וערב של סמטאות ורחובות מרוצפים, והיא היתה מוקפת חומת לבני בוץ רחבה שנישאה לגובה של כשמונה מטרים.
בקרית השלטון שבחלק הצפוני, הגבוה, של העיר, הוקמו מבני ציבור. הבולט בהם היה בית אסמים גדול. כמו כלי החרס של בית ירח, גם מבנה הממגורה הייחודי מעורר זה כמעט שישים שנה את סקרנותם של ארכיאולוגים.
זהו מבנה טרפזי ששטחו כ-1,200 מ”ר, אשר נבנה מלבני בוץ שהונחו על מסד אבן מאסיווי. בתוך גבולות המבנה, לאורכן של צלעותיו, נמצאו שרידיהם של תשעה מעגלים גדולים. קוטרו של כל מעגל כשמונה מטרים. גובהם אינו ידוע, אך משערים כי הוא הגיע לכמה מטרים. כל אחד מהם, לפי ההשערה, שימש לאחסון גרעיני תבואה.
מבנה המעגלים נחשף לראשונה בחפירות שנעשו בבית ירח בשנים 1946-1945 במימונה של הסתדרות העובדים, לקראת הקמתו של המרכז החינוכי “אוהלו של ברל”. ייחודו של מבנה המעגלים סייע לשמר אותו. סביבו הוקמה גדר ועל השטח שמצפון לו לא נבנו מבנים מודרניים. אחרי הקמת מדינת ישראל האתר אף הוכרז גן לאומי.
אבל ייחודו של המבנה גם היה בעוכריו. האתר אינו מוזכר בתנ”ך ואין לו קשר מיוחד לתולדות עם ישראל. ד”ר רפי גרינברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב משער שזו הסיבה שלא זכה לתשומת לב ציבורית רבה. הגן הלאומי בבית ירח תוחזק בשנות השישים והשבעים, אבל בשנות השמונים הופסקו פעולות התחזוקה במקום.
למרות העניין הציבורי הדל, הארכיאולוגים המשיכו לתהות על קנקנו של מבנה המעגלים. בכל עשור מאז שנות החמישים התקיימו בבית ירח חפירות וחוקרים שונים העלו השערות על מראיה של הממגורה הגדולה וניסו להסביר איזה תפקיד מילאה בחיי העיר והאזור לפני כ-4,500 שנה. ובכל זאת, עד היום כל החפירות והניסיונות לשרטט תוכניות המתארות את המבנה לא הניבו דו”ח ארכיאולוגי שלם על האתר. צוות בראשותו של ד”ר גרינברג עוסק במלאכה זה כשנתיים. החוקרים מנתחים את הממצאים שנמצאו בחפירות קודמות ואת המחקרים שנכתבו עליו, ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים הם אף קיימו בבית המעגלים המוזנח שתי עונות ניקוי וחפירה.
בעונה האחרונה, שהיתה ביוני ,2003 ניסו החוקרים לאמת את ההשערה שמבנה המעגלים שימש כממגורה. הם חיפשו בחלקי המבנה שלא נחשפו בעבר גרעיני תבואה וכן שרידים של בעלי חיים הנמשכים למקומות שבהם מאוחסנת תבואה, כמו עכברים או חרקים חובבי חיטה ושעורה.
הצמחים המעטים שהתגלו בחפירה האחרונה נשלחו למעבדה כדי לברר אם אלה שרידים של חיטה או של צמחים אחרים. “מלכתחילה הנחנו ששרידי הממגורה יהיו מאוד דלים”, אומר ד”ר גרינברג, “ברור לנו שהבניין לא שימש רק לאחסון תבואה, אלא עבר שינויים שנועדו להתאים אותו לצרכים אחרים”. בין השאר נמצאו במבנה שרידים של תנור לשריפת כלי חרס, בית מלאכה לייצור כלי צור ותנורים לבישול. כל אלה, מסביר ד”ר גרינברג, מקשים על זיהוי שרידי הפעילות המקורית במקום.
עם זאת, אם נכונה ההנחה שהמבנה שימש במקור כממגורה, נובעות ממנה מסקנות מעניינות על חשיבותה של העיר שהקיפה אותו ועל עוצמת שליטיה. לפי חישוב שעשה פרופ' עמיחי מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, במבנה היה אפשר לאחסן כ-1,500 טונות של גרעינים. כמות כזאת של תבואה, היכולה לכלכל 7,000-6,000 נפשות במשך כשנה, עלתה בהרבה על הצרכים ועל יכולת הייצור של תושבי העיר לבדם. מכאן מסיק גרינברג שהממגורה שירתה לא רק את תושבי העיר, אלא גם את הכפרים שסביבה. הכלכלה באותה תקופה לא היתה מבוססת על כסף, אלא על סחר חליפין במוצרים חקלאיים. לכן מי שבנה את הממגורה והחזיק אותה ריכז בידיו כוח שלטוני רב. בתפקידו כמעין בנק או מוסד אשראי לחקלאים, עשוי היה האסם המרכזי לשמש מנוף להשתלטות העיר על קרקעות הכפרים שסביבה, באופן המוכר בארצות שכנות באותה תקופה.
אך, כאמור, עדיין לא ברור אם מבנה המעגלים שימש כממגורה, ואם כן -לכמה זמן. המתקנים השונים שנמצאו בתוך המבנה מעידים כי הוא איבד מגדולתו בשלב מסוים ובמקום הוקמו בתי מלאכה קטנים. האם תהליך זה סימן את ראשית קריסתה של העיר כולה? כשישלימו גרינברג וצוותו את הדו”ח על האתר, אולי יהיו תשובות ברורות יותר לשאלות אלה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~678406054~~~201&SiteName=hayadan
