חיישן נישא המתריע על חריגות באיזון הסוכר בדם
טלי טנר , הארץ
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/glucose220404.html
מערכת זעירה, המורכבת מחיישן בצורת מחט דקיקה וממוניטור דמוי ביפר ונישאת על גופו של חולה סוכרת, מאפשרת ניטור של רמת הסוכר בדם כל חמש דקות במשך 72 שעות ללא הפסקה. המערכת משמיעה צלילי אזהרה כשרמת הסוכר בגוף החולה חורגת מהרצוי וכך מאפשרת לחולה לנקוט פעולה לאיזון הסוכר בדמו הרבה לפני הופעת תסמינים המעידים על חריגה קיצונית המסוכנת לבריאותו.
ירידה בלתי מבוקרת ברמת הסוכר גורמת היפוגליקמיה (תת סוכר) המתבטאת בערפול, אובדן הכרה ועלולה אף לגרום מוות. גם מצב של היפרגלקימיה (עודף סוכר) מזיק מאוד למערכות הגוף השונות, כמו כלי הדם, הכליות והלב. עם הסיבוכים לטווח ארוך הנובעים מתנודות ברמת הסוכר נמנים עיוורון, כשל כלייתי, בעיות בזרימת הדם העלולות להביא לכריתת איברים, אימפוטנציה ומחלות לב.
לדברי פרופ' משה הוד, מנהל המחלקה להריון בסיכון גבוה בבית החולים בילינסון, כיום בודקים חולי סוכרת את רמת הסוכר בדמם על ידי דקירת מחט וטפטוף טיפת דם על מכשיר שמראה את רמת הסוכר. גם נשים המטופלות במחלקתו, שמחויבותן לבדיקת רמת הסוכר גבוהה מאוד, אינן דוקרות את עצמן יותר מכמה פעמים ביום, שלא לדבר על ילדים חולי סוכרת המתקשים בהרבה לדקור את עצמם. בעזרת המערכת מתבצעות כ-280 בדיקות ביממה, גם בשעות הלילה כשהחולים ישנים וגם כאשר הם מתקלחים. כך מתקבל ניטור מקיף במיוחד, שגם מאפשר לחולים לנהל אורח חיים תקין.
המערכת מורכבת ממחט דקיקה שהרופא מחדיר אל רקמה תת עורית ולא אל כלי דם. היא משדרת מערכת של סיגנלים אלקטרוניים אל מוניטור זעיר, בגודל של ביפר, הנישא על גוף החולה. המוניטור מתרגם את האותות הללו ומנטר את רמת הסוכר בדמו של החולה. המערכת נמצאת עדיין בשלבי ניסוי קליני ולכן פועלת בעיקר בבתי החולים. כיום מעדיפים הרופאים שלא להציג במוניטור את רמות הסוכר באופן רציף אלא לכייל את המכשיר כך שיתריע בצפצוף רק על חריגות מהרמה הרצויה.
פרופ' הוד אומר כי המחט המוחדרת כיום מתאימה לשהייה של 72 שעות בלבד, אבל מתכננים לפתח מחט בעלת זמן שהייה ארוך בהרבה. לדבריו, בעתיד תוכל המערכת הזאת להוות מעין לבלב מלאכותי, כאשר תשולב עם מערכות של משאבות אינסולין. מערכות אלו, הקיימות כיום, פועלות על בסיס דומה למערכת הנישאת, אלא שבמקום המחט מוכנסת לגוף החולה אמפולה המכילה אינסולין. הבעיה היא שהאמפולה מזריקה אינסולין בלי קשר לרמות הסוכר בגוף החולה.
העתיד, אומר פרופ' הוד, הוא שילובם של שתי המערכות הללו, מצד אחד סנסור המודד רמות סוכר ומצד שני משאבה שתזריק אינסולין לפי הצורך. לדבריו, מערכת כזו מצויה בעיצומו של ניסוי קליני בקרב 15 חולים בארה”ב. כך שהעתיד עשוי להגיע מהר מכפי שחושבים.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~824098496~~~236&SiteName=hayadan
