ישראל וצרפת ישגרו לוויין תצפית משותף לחלל

הלוויין ייבנה על ידי, חברה משותפת בבעלות התעשייה האווירית ורפא”ל, אשר תתמחה בפיתוח וייצור מיקרו-לוויינים. הלוויין ייקרא “ונוס” וישמש לצילום בשיטה מתקדמת רב-צבעית של כדור הארץ וכן כפלטפורמת מבחן לטכנולוגיות הנעה יונית חשמלית שמפותחת בישראל

אבי בליזובסקי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/franceil140405.html

סוכנות החלל הישראלית חתמה על הסכם עם סוכנות החלל הצרפתית לפיתוח ושיגור מיקרו-לוויין לתצפיות כדור הארץ בשם “ונוס”. הלוויין ישא מצלמה רב-צבעית וישמש גם לבחינת טכנולוגיית הנעה יונית-חשמלית למטרות ייצוב לווינים במסלוליהם.
הלווין יהווה הדגמה לסוג הלווינים שיופעלו בפרויקט GMES. המדובר בתוכנית של האיחוד האירופי, שבה אירופה החליטה להקים תשתית מלאה של לוויני תצפית – לרבות הלווינים עצמם ותחנות הקרקע, שתאפשר לה גם לבצע מחקרים מדעיים וגם לקבל מידע לצורך קבלת החלטות בנוגע לתשתיות – כבישים, בינוי, משאבי מים, קרקע, חקלאות, חיזוי תופעות טבע כמו השטפון הגדול שהיה בשנה שעברה.
מדובר בתוכנית די גדולה שמושקעים בה כרגע כ-3 מיליארד יורו.
מערכות הלווין יהוו כאמור פרויקט הדגמה לסוג המערכות שמהם יורכב ה-GMES. זו אחת הסיבות שמדובר בלווין מנמיך טוס שחוזר על מסלולו פעמיים בשבוע, ואשר צופה על כדור הארץ במספר רב של תדרים שנועדו לעקוב אחר התפתחות הצמחיה ושימושי חקלאות ושמירת טבע.
התעשייה האווירית ורפאל מקימות חברה בת משותפת. שוק המיקרו לווינים (בין 100 ל-200 קילוגרם) הוא שוק שנמצא בצמיחה. הלוויינים הללו מאופיינים בזה שהוצאות השיגור מאוד משום שניתן לשגר אותם כטרמפיסטים על פלטפורמות גדולות או במשגרים קטנים וזולים בפני עצמם לכן האו”ם החליט לפני כמה שנים לעודד את תחום המיקרו לווינים למדינות מתפתחות שאין להם תקציבים ללווינים גדולים או לרכוש נתונים מלווינים כאלה. זה שוק שיש לו פוטנציאל להיות שוק חשוב בתעשיית החלל, ולכן חשוב שישראל נמצאת בו בשלב כזה. לישראל יש יתרונות יחסיים טכנולוגיים.

ההסכם הנוכחי הבשיל מהסכם מסגרת לשיתוף פעולה בחקר החלל החיצון שנחתם בין שתי סוכנויות החלל עוד באפריל 1994. בשנת 1997 הוסכם בין ראשי שתי הסוכנויות לקדם פעילות משותפת בתחום הלווינים הזעירים. תכנית ונוס במתכונת המיועדת למשימות פיתוח וחקר יישומים עתידיים גובשה רק בדצמבר 2003 בעקבות מפגש בין ראשי סוכנויות החלל של צרפת וישראל ונציגים מתעשיות חלל בישראל ובהשתתפותו הפעילה של בין שר המדע והטכנולוגיה דאז, אליעזר (מודי) זנדברג.

מימון הפרויקט בישראל התאפשר לאור הכרתם המשותפת של הממשלה באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד המסחר התעשייה והתעסוקה-המדען הראשי וכן של ראשי תעשיות חלל מובילות בארץ בחשיבות התכנית, ונכונותם להקצות במשותף את המשאבים הנדרשים לביצועה.

בכוונת שתי הסוכנויות בצרפת ובישראל לשגר את מיקרו-הלוויין לחלל בסוף שנת 2008 כצעד ראשוני לצבירת ידע לקראת תוכנית GMES. תוכנית GMES מקורה ביוזמה אירופאית לניטור גלובלי מהחלל של פני הארץ למטרות שימור סביבה וביטחון (global monitoring environmental and security). תוכנית GMES נמצאת עתה בשלב אפיון החיישנים והגדרת דרישות. הנתונים אשר יאספו במסגרת תוכנית וונוס יזינו את הצוותים העוסקים בתוכנית GMES במידע חיוני.

לתוכנית וונוס הצדקה מדעית וטכנולוגית גם כשהיא לעצמה. במסגרת המשימה המדעית של התוכנית הלווין ינטר את פני הארץ כשהוא מתוכנן לבקר ולצפות אחת ליומיים אל חמישים אתרים. התצפיות תאפשרנה מעקב רציף אחר שינויים בצמחיה, מקווי מים וקווי חוף, למטרות מחקר מדעי בתחומים של איכות סביבה, איכות מים, צמחיה, גידולי שדה וחקלאות ימית . הצילומים מגובה נמוך יחסית בתריסר אורכי גל ובהפרדה מרחבית של כחמישה מטר יעשירו את הקהילייה המדעית בנתונים מפורטים בתנאי אקלים ותנאים מטאורולוגים שונים ויאפשרו פיתוח מודלים לפני הקרקע ולמחקר חקלאי ושמירה על איכות המים. וזאת במטרה להעריך ולבסס את תרומתן של תצפיות מהחלל לניהול שימור קרקע ותמיכה בהחלטות הנוגעות לניטור ושימור הסביבה.
במקביל ינוצל הלווין לבחינת טכנולוגיית ההנעה היונית חשמלית.

סוכנות החלל הישראלית תתקשר לצורך ביצוע הפרויקט עם חברה חדשה, אשר תתמחה בפיתוח וייצור מיקרו-לוויינים, ותהיה בבעלות משותפת של התעשייה האווירית ורפאל. שתי החברות התעשיה האוירית ורפאל, מעורבות בתעשיית החלל, התנסו בפיתוח מערכות הנעה חללית ובטכנולוגיות קשורות נוספות ויעמידו את הידע והניסיון שצברו לרשות החברה החדשה. החברה החדשה תהיה אחראית במסגרת תכנית “ונוס” לבניית הלוויין, שילוב המטעדים, לווי השיגור, הפעלת הלווין פיקוח ובקרה על מסלולו ואיסוף נתוני הניסויים.

סוכנות החלל הצרפתית תהיה אחראית לאספקת המצלמה, קליטת הצילומים ועיבודם, הקמת המרכז המדעי לעיבוד המידע והפצתו והקמת ארכיב לשמירת הנתונים. הנתונים ישמרו גם בארכיב זהה שיוקם גם בסוכנות החלל הישראלית. לצורך אספקת המצלמה תתקשר הסוכנות הצרפתית עם חברת אל-אופ מקבוצת אלביט המיועדת לפתח את מצלמת הלוויין.

ראש סוכנות החלל הישראלית, ד”ר צבי קפלן, הדגיש את החשיבות הרבה שישראל מייחסת לשיתוף הפעולה עם סוכנות החלל הצרפתית. עד וציין כי הגישה המערכתית שביסוד מיקרו-הלוויין “ונוס” על מערכותיו הינה חדשנית ברמה בינלאומית. לדבריו הצלחת התכנית תחזק את יכולתה של הקהיליה המדעית ותעשיית החלל הישראלית להשתלב בתוכניות חלל נוספות ותסייע לישראל להשתלב בתכניות כלל אירופיות בנושאי תצפיות כדור הארץ בתחומי חקלאות, מים, סביבה ועוד”.
ידען ישראל בחלל

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~134054271~~~190&SiteName=hayadan