ימי המוח: תרופה של טבע שפותחה בטכניון תסייע לעכב פרקינסון* סמים גורמים לפרקינסון

תרופה שפותחה בחברת טבע לפי מחקר בטכניון תאפשר לעכב הרס תאי עצב אצל חולי פרקינסון * אמפיטמינים ואקטזי גורמים למוות של תאי עצב באורח דומה, ושימוש בהם יגרום לתופעות דמויי פרקינסון, אומר פרופ' ג'ון פינברג מביה”ס לרפואה בטכניון. * מיוחד לאתר הידען

אבי בליזובסקי

תרופה שפותחה בחברת טבע על בסיס מחקר שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון, עשויה לעכב התפתחות התופעות הקשורות למחלת פרקינסון. כך אומר בראיון מיוחד לאתר הידען, פרופ' ג'ון פינברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

“פרמקולוגיה הוא מדע התרופות.”, מסביר פרופ' פינברג. “התפקיד שלי פה בפקולטה זה מחקר והוראה בפרמקולוגיה בסיסית – שבעיקר דן בדרכי הפעולה של תרופות. במסגרת העבודה שלי שיתפתי פעולה עם פרופ' מוסה יודעים מאותה המחלקה. פרופ' יודעים הביא מספר תרכובות כימיות במטרה לבדוק את הפעולה שלהם כמעכבים של אנזים בשם מונו אמין אוקסידז MAO.
זה אנזים המפרק ניורוטרנסמיטורים מהסוג של האדרנלין, נואדרנלין (חומר דומה המשמש כמתווך כימי במערכת הסימפטטית בגוף השומרת על הלב וכלי הדם ומכינה את הגוף לעת פעולה) ודופאמין – קרוב משפחה של שני האחרים, הוא גם נוירוטרנסמיטר בפני עצמו שחשוב במיוחד בנוירונים של המוח.”
“הנוירונים שבהם דופאמין הוא מתווך כימי נמצאים בתאי העצב החשובים לבקרה על התנועה וגם בתהליך קביעת התנהגות נורמלית. עודף פעולה של הדופאמין קשור למחלת הסכיזופרניה, ותת פעולה של הדופאמין במוח קשור למחלת פרקינסון.”
“במחלת פרקינסון הנוירונים המשתמשים בדופאמין כנוירוטרנסמיטר מתנוונים ומתים. הבעיה עם המחלה היא שלא רואים שום שינוי תפקודי עד שהחולה לא איבד כבר יותר מ-50% מהנוירונים החשובים הללו מפרישי הדופאמין. אנחנו קוראים להם דופאמינרגיים ואז אנחנו רואים לראשונה סימנים של מחלת פרקינסון שכולל רעד, קשיחות השרירים וקושי בהתחלת תנועה מחדש, למשל אדם יושב בכורסא, לא מצליח לקום. “

האם ניתן פשוט לתת לגוף דופאמין במקום החומר שהוא לא מייצר?

פרופ' פינברג: “אנחנו לא יכולים לתת דופאמין אבל במקום זה נותנים חומר שנקרא DOPA חומר היסטורי מפורסם במחלה הזו כמו בסרט התעוררויות (AWAKENING) שסיפר על התגלית הראשונה שבה מצאו את זה. בתחילת המחלה החומר הזה מחזיר לגוף את התפקוד שחסר לו. התרופה שאנחנו מצאנו מעכבת את האנזים מונאמין אקוסודז או יותר נכון אחד הסוגים שלו, שאחראי על פירוק הדופאמין במוח במצב נורמלי. אנחנו מעקבים את האנזים MAO B ועיכוב האנזים הזה מקטין את פירוק הדופאמין ומאריך את שהות הדופאמין בקולטנים שלו אחרי השחרור משארית הנוירונים ועל ידי כך מחזיר לגוף את התנועה. זה מה שעושה התרופה RASAGILINE. פיתוח התרופה הזו נעשה בשיתוף פעולה עם חברת טבע, שהעבירה את התרופה בכל השלבים של ניסוי קליני, כולל ניסויים באנשים בריאים כדי להבין כיצד הגוף סובל את התרופה ואחר כך בדיקות בחולים שסובלים ממחלת פרקינסון. התרופה ניתנת או לבד או יחד עם דופה. התרופה עכשיו אושרה לשימוש לחולי פרקינסון באירופה וכמובן גם בארץ והיא ממתינה לאישור סופי מה-FDA. זו תרופה שמשפרת את איכות חייהם של חולי פרקינסון. אותה תרופה יש לה את היכולת להגן על נוירונים מפני נזקים ולמנוע מוות נוירונלי מהסוג של מוות מתוכנת PROGRAM CELL DEATH או APOPTOSIS.”
“הניסויים הקליניים הראשונים מראים שאולי התרופה באמת מעכבת את התפתחות המחלה ולא רק מטפלת בסימפטומים של המחלה. נמצא גם במודלים של מחלת פרקינסון בחיות מעבדה, בעיקר בעכברים ובחולדות שטיפול עם ריסג'ילין מגן מפני רעלנים שבאופן סלקטיבי מריעלים את הנוירונים הדופומינרגיים. במעבדה שלי אנחנו מגדלים נוירונים מולדות של חולדה ורואים גם בצלחת שהרסג'ילין מגן מפני תמותה נוירונלית.”

“החלק שלי בפיתוח היה בבירור הפרמקולוגיה הפרה-קלינית של התורפה היה חשוב לנו לדעת שאפשר לתת טיפול משותף בין ריסג'ילין ודופה ללא השפעות לא רצויות בלב, בכלי דם ובהתנהגות בעלי חיים. ולהראות שהריסג'ילין מעכב באופן סלקטיבי את האנזים MAO B היה חשוב להראות שהוא לא מעכב את הצורה השניה MAO A כי אז לא יכולנו לתת אותו יחד עם דופה. וגם העבודה הראשונית על ההשפעה של הריסג'ילין למנוע מוות תאים (נוירו פרוטקשן) – עבודות בבעלי חיים.”

דופאמין וסמים ממריצים

“במסגרת ימי המוח ההרצאה שלי היתה על דופאמין והמוח. מכיוון שמדובר בבית ספר אני בדרך כלל מדבר על חומרים כמו אקסטזי ואמפטמין (ספיד, בז'רגון) AMPHETAMINE”, אומר ד”ר פינברג. לדבריו, מכיוון שמדובר בהרצאה שתינתן בבתי ספר הוא מבקש להבהיר כיצד פועלים הסמים הללו על המוח, ואיזה נזק הם גורמים, בלי קשר לשאלת ההתמכרות הנלווית אליהם.
“תרופות אלה נקראות סטימולנטיות כי הן מזרזות התנהגות. אקסטזי ידוע כחומר פופולרי בנוער בין אלה שפונים לסמים, החומרים הללו גורמים להשפעות שלהם עקב שחרור של דופאמין במוח. השפעה זו יכולה להיות מזיקה לנוירונים כי למרות שדופאמין בכמויות רגילות הגוף מטפל בו ומחסל אותו, אבל כשהוא משוחרר בכמויות גדולות כמו על ידי הסמים הללו, הוא יכול לגרום להשפעה רעילה על הנוירונים. “

הדאגה היא שכמו שהסברתי קודם, חולה פרקינסון יכול לאבד 50% מהנוירונים שלו לפני שרואים משהו קליני. ניתן לגרום לנזק לנוירונים האלה בלי לראות השפעה ברורה אבל התוצאות יכולות להתבטא מספר שנים מאוחר יותר ולכן חשוב במיוחד להסביר לנוער להגן על המוחות שלהם ולא להשתמש בסמים סטימולטנים מהסוג של אקסטסי ואמפטמינים. הם גם ממכרים ויש כמובן סמים של התמכרות שגם הם מסוכנים. הבעיה היא שהשימוש של אקסטסי הוא לא שימוש אופייני להתמכרות. כי התמכרות זה שימוש כפייתי. היום אנחנו רואים הרבה שימוש בסמים כמו אקטסי לא בצורה אינטנסיבית אלא באופן מזדמן, עדיין זה יכול להיות מזיק למוח. אחרי שהנוירונים מתים, כיום אין הרבה מה לעשות. לפני מספר שנים קבוצה של אנשים בקליפורניה הזריקו לעצם סם שסונתז באופן בלתי חוקי ובטעות נוצר חומר שהרעיל את כל הנוירונים הדופומינרגיים וגרם לפרקינסון בלתי הפיך לכולם. חלק מהם אפילו בשנות העשרים לחייהם. זה היה מקרה מפורסם, החומר המעורב נקרא MPTP. זה מראה מה הסכנה של שימוש בחומרים אסורים שלפעמים מזוהמים, מאחר ואין שום תקנון שקובע את האיכות הכימית יתכן שהכנה לא נקייה מבחינה כימית, זיהום של החומר עצמו עם תוצאות לוואי של סינתזה כימית, שלא כמו בתרופות שמכינים אותם באיכות גבוהה. מי שקונה סם מסוחר סמים אין לו מושג מה יש בתוכו.”

ימי המוח
האגודה הישראלית למדעי המוח מתגייסת להרצות לקהל הרחב כדי לידע קצת יותר מה עושים החוקרים במגדל השן האקדמי וגם לספר לקהל קצת יותר על תפקודי המוח, איזה עוד מחלות יש במוח, איך אנחנו מנסים להילחם בזה. האירוע מתקיים בשיתוף עם עמותת בשער, עמותה של פרופסורים שמנסה לקשר בין האקדמיה לקהילה בכל ההיבטים של האקדמיה.

ימי המוח יתקיימו ברחבי הארץ בין 19 ל-24 במרץ על ידי האגודה הישראלית למדעי העצב.
רשימת ההרצאות המלאה בכל רחבי הארץ, בעיקר באשכולות פיס ומתנ”סים
ידען המוח
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~400385662~~~238&SiteName=hayadan