מדען טוען, כי ייתכן שנתגלה אחד החלקיקים החמקמקים ביותר בפיסיקה – ההיגס בוזון – אך הראיות לכך עדיין אינן מוצקות.
פול רינקון, BBC (תרגום: דיקלה אורן)
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/higgs140304.html
פיטר רנטון מאוניברסיטת אוקספורד אומר, כי ייתכן שהחלקיק נתגלה בניסוי בשוויץ.
בוזון ההיגס הוא החלקיק, שמסביר מדוע לכל החלקיקים האחרים יש מסה. מציאתו חיונית להבנתנו את החומר.
הערכתו של ד”א רנטון על המצוד אחר ההיגס התפרסמה בכתב העת Nature.
“אין ספק כי ישנה ראיה שנתגלה משהו, השאלה אם באמת מדובר בהיגס בוזון,” אמר ד”ר רנטון, פיסיקאי של חלקיקים באוקספורד, ל-BBC.
“הראיות בהחלט עומדות בקנה אחד עם ההיגס בוזון, אך רק גילוי ישיר של החלקיק יוכיח בוודאות.”
אם צודק הד”ר בהערכתו, מסת ההיגס היא כ-115 ג'יגה אלקטרון וולט.
הראיות, מקורן באות, שהופק במאיץ ה-LEP (Large Electron Positron) בז'נווה, שוויץ, שפורק כדי לפנות מקומו למחליפו, ה-LHC (Large Hadron Collider).
ואולם, קיים סיכוי של 9% כי האות שנתקבל הוא תוצאה של “רעשי רקע”.
לפני שיצא מכלל שימוש ה-LEP, פיסיקאים האיצו אלומות חלקיקים, הנקראים אלקטרונים ופוזיטרונים, בכיוונים מנוגדים דרך הצינור המעגלי של המאיץ. היקפו של המאיץ היה כעשרים ושבעה קילומטר.
כאשר התנגשו החלקיקים האלה, הם יצרו פרצי אנרגיה עצומים. ההתנגשויות עצמן קטנות מכדי לחקור אותן, אך חלקיקים חדשים וכבדים יותר עשויים להופיע בין תוצרי ההתנגשות.
ההערכות אומרות, כי ההיגס הוא חלקיק מאוד בלתי יציב, וזמן קצר מאוד לאחר היווצרותו הוא יתפרק.
ד”ר רנטון מתייחס לראיות עקיפות, שנלקחו מתצפיות על התנהגותם של חלקיקים אחרים במאיצים. הוא טוען, כי הראיות מצביעות על כך שמסתו של ההיגס בוזון עומדת על כ-115 ג'יגה אלקטרון וולט.
“זה שנוי במחלוקת. ייתכן שהמידע מצביע על קיומו של ההיגס, אך יש צורך באישור העובדה הזאת,” אמר בריאן וובר, פרופסור לפיסיקה תיאורטית באוניברסיטת קיימברידג'.
“מסת ההיגס נמצאת ממש בקצה גבול האנרגיה, אליה יכול היה ה-LEP להגיע. ואולם, הראיות העקיפות מצביעות על כך שמסתו באמת קרובה לערך זה.”
פיסיקאים גילו שישה עשר חלקיקים, שבונים את כל החומר ביקום, תחת המסגרת של המודל הסטנדרטי של החלקיקים והאינטראקציות ביניהם.
ואולם, המודל הסטנדרטי אינו מושלם ללא חלקיק נוסף. אילו היו קיימים רק שישה עשר חלקיקים, לא הייתה להם מסה – בניגוד למה שאנו רואים בטבע.
יש צורך בחלקיק נוסף, שיעניק לשאר החלקיקים את מסתם. כאן נכנס לתמונה ההיגס בוזון, שקיומו הוצע לראשונה על ידי הפיסיקאי פיטר היגס מאוניברסיטת אדינבורג ועמיתיו בסוף שנות 1960.
התיאוריה שלהם קובעת, כי כל החלקיקים רוכשים את מסתם דרך אינטראקציה עם שדה, הנקרא שדה ההיגס, אותו נושא ההיגס בוזון.
חשיבותו האדירה של ההיגס למודל הסטנדרטי הובילה לכינויו בשם “חלקיק האלוהים”.
ד”ר רנטון אמר כי הוא מקווה, שברגע שיכנס ה-LHC לפעולה ב-2007, יתגלה ההיגס בוזון בתוך שנה שנתיים.
ה-LHC הוא מאיץ, שביכולתו להגיע לאנרגיות גבוהות יותר, וכך לאפשר את חקר תחום מסות גבוהות יותר. כמו כן יוכל ה-LHC להפיק אלומות חלקיקים אינטנסיביות יותר, מה שיאפשר איסוף מהיר יותר של המידע.
קישור לכתבה המקורית בבי.בי.סי
האתר של מאיץ ה-LHC
ידען הפיסיקה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~790430767~~~95&SiteName=hayadan
