סיקור מקיף

ייתכן שחרקים התעופפו כאן כבר לפני 400 מיליון שנה

חרקים / ותיקים מכפי שחשבו

קרול קייסוק יון, ניו יורק טיימס, הארץ, וואלה!

קישור ישיר לדף זה:https://www.hayadan.org.il/oldesbug.html

האם גילויו של מאובן זעיר עשוי לשכתב את ההיסטוריה? מחקר שנעשה באחרונה במאובן של חרק בן 400 מיליון שנים, שנשכח קרוב ל-100 שנים באחת ממגירות ה-Natural History Museum בלונדון, קובע: החרקים, אחת מצורות החיים המשגשגות ביותר על פני כדור הארץ, הופיעו לראשונה כ-20-10 מיליון שנים מוקדם יותר מששיערו, והיו בין החיות הראשונות על פני האדמה. מהמחקר עולה גם האפשרות כי לאותם חרקים קדומים היתה גם יכולת לעוף.

את המחקר, שעליו דווח אתמול בכתב העת “Nature”, ערכו שני חוקרים אמריקאים שביקרו במוזיאון. “היינו במוזיאון כדי לחקור חרק מאובן מפורסם אחר, שכולם מדברים עליו ב-80 השנים האחרונות”, סיפר ד”ר דייויד גרימלדי, אוצר מחלקת האנטומולוגיה (חקר החרקים) ב-American Museum of Natural History, שכתב את המאמר עם ד”ר מייקל אנגל, חוקר מאובני חרקים מאוניברסיטת קנזס.

ואולם, השניים לא עמדו בפיתוי לבחון גם פריט הנוסף שאוחסן באותה מגירה – פיסת מאובן שבמשך השנים לא עוררה אלא עניין פעוט בלבד. “הסתכלנו אחד על השני”, מספר ד”ר גרימלדי, “ואמרנו – אלוהים אדירים!”

לטענת החוקרים, החרק הקדום הזה היה יכול לעוף. אם נכון הדבר, הרי שהיכולת לעוף – אחת ההתפתחויות האבולוציוניות הנחקרות ביותר – התקיימה מוקדם מכפי שהעריכו: כ-70 מיליון שנים לפני החרק המאובן המכונף העתיק ביותר שהיה ידוע עד כה וכ-170 שנים לפני הופעת הדינוזאורים המעופפים. מהממצאים עולה, כי החרקים הופיעו כבר בתקופה הסילוריאנית, לפני למעלה מ-400 מיליון שנים, שבה החלו הצמחים לצוץ על פני האדמה, ובעקבותיהם בעלי החיים הראשונים.

ד”ר ויליאם שיאר, פלאו-ביולוג (ביולוג החוקר מאובנים) מ-Hampden-Sydney College בווירג'יניה, שגילה את מאובן החרק שנחשב בעבר לעתיק ביותר, אומר כי הטענה החדשה “מאוד משכנעת”.

המאובן, שנקרא רייניוגנטה (Rhyniognatha), התגלה בראשית המאה הקודמת. רוחב לסתותיו פחות מעשירית המילימטר. מאובנים כאלה, שאפשר למצוא בסלע גבישי שקוף למחצה הנקרא צ'רט (Chert), שמגיע מרייני שבסקוטלנד, ניתן לראות בבירור רק תחת מיקרוסקופ רב עוצמה, לאחר שהסלע נחתך על ידי מסור יהלום ממורק.

תחת אור בוהק והגדלה משמעותית מתגלים קווי מתאר של מקטעי הלסת, ובהם ארובות עיניים המהוות חלק ממנגנון דמוי ציר, שמעיד על היותן חלק מפה של חרק. המאובן של החרק העתיק ביותר שנתגלה, אינו שייך לשושלת הקדומה ביותר של חרקים שהיתה מוכרת עד כה. למרות זאת, בהתבסס על קווי המתאר המוצקים והעדינים של אותן לסתות הנראים כמו קצוות של שתי כנפיים זעירות – נראה כי הוא משתייך לשושלת מפותחת יותר של חרקים.

למסקנה כי הרייניוגנטה מסוגל לעוף הגיעו החוקרים על סמך מבנה הלסתות שלו – שמשייך את זן החרק המאובן לשושלת חרקים בעלת כנפיים מפותחות היטב. ואולם, לדברי ד”ר שיאר, ייתכן שלסתות כאלה היו מתפתחות גם ללא יכולת תעופה.

אף שתוצאות המחקר מצביעות על יכולת לעוף, אומר ד”ר שיאר כי למחקר חסרות “כנפיים מוחשיות”. כנראה שעד שגופו הזעיר של הרייניוגנטה יימצא בצ'רט הסקוטי, או עד שיתגלו מעופפים עתיקים אחרים, המדענים ימשיכו להתווכח על מועד תחילת תעופת בעלי החיים.

ידען האבולוציה – מאובנים

לידיעה בבי.בי.סי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~766862080~~~153&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.