הזרקות לתאי העצב גורמות לאיבוד משקל לטווח ארוך בעכברים
גילת סיימון
זריקה שמעוררת גידול תאי מוח חדשים עשוייה לגרום לעכברים לאבד יותר מ-15% ממשקל גופם, אומרים החוקרים. מומחים מקווים שהטיפול, אשר נמשך שבועות, יוכל בסופו של דבר להפוך לתרופה לאיבוד משקל בקרב בני אדם.
התגלית הינה למעשה השפעת לוואי של תרופה שנבחנה בשנות ה-90 כטיפול ל-ALS, הנקראת גם מחלת לו גריג. התרופה, אקסוקין, לא שיפרה את הבקרה על השריר במידה לה ציפו, אולם המשתתפים בניסוי דיווחו על אובדן תיאבון.
הביולוגים תהו האם ניתן לרתום אפקט זה של דיכוי תיאבון למלחמה בהשמנת יתר. “אנשים ניסו להפוך לימונים ללימונדה ושאלו מה יכולה תרופה שכזו לתרום לבקרה על משקל” מסביר ג'פרי פלייר מבית הספר לרפואה בהרוורד בוסטון.
ההשפעה של אקסוקין עצמו לא נתנה תוצאות מבטיחות במיוחד. יצרני אקסוקין, רג'נרון, ניהלו ניסויים קליניים עם אקסוקין כתרופה נגד השמנת יתר בשנת 2003, ולאור הממצאים נטשו את הרעיון. אולם חוקרים הבינו שתרופה דומה עשויה להצליח בנטרול תשוקת המוח למזון.
הפתעה סופר-גדולה
כדי לחקור את השפעות התרופה, פלייר ועמיתיו בדקו תרכובת הקרוייה CNTF- פקטור נאורוטרופי סיליארי, אשר, כמו אקסוקין, מגרה תאי עצב לגדול. הם הזריקו כמות זעירה של התרכובת למוחות של עכברים, באזור ההיפותלמוס, אזור הידוע בהשפעתו על תיאבון. הם הזריקו גם כימיקל BrdU, אשר נצמד ומסמן בתווית, תאים חדשים שזה עתה נוצרו, עם צבע ירוק.
החוקרים ספקו לעכברים דיאטה עתירת שומן וסוכר, שוות ערך לאדם הניזון משני “ביג מאק” ומשקה מוגז גדול כל יום. העברים להם נתנו זריקות CNTF איבדו 16% ממשקל גופם בשני השבועות הראשונים והמשיכו לשאת משקל זה במהלך 5 השבועות בהם נערך הניסוי.
קבוצתו של פלייר ניתחה את מוחות העכברים במטרה לבדוק איך התחולל אפקט זה. לעכברים להם הוזרק CNTF היו בערך פי חמישה תאים חדשים, אשר סומנו בתגית BrdU בהיפותלמוס לעומת מוחות עכברים להם לא הוזרק CNTF. בדיקה זו הוכיחה כי הטיפול עודד גידול של תאים חדשים. ממצאים אלה דווחו בכתב העת היוקרתי Science.
קשר הלפטין
עדיין לא ברור איך ייצור של תאים חדשים בהיפותלמוס מדכא את התאווה לאכול. אולם מומחים מניחים כי ייתכן ועודף התאים הופך את ההיפותלמוס ליותר רגיש להורמון לפטין. הורמון אשר מווסת את התיאבון. קשר זה בין לפטין, התפתחות המוח ותיאבון הודגם בעבר, אולם הניחו כי הוא מקובע זמן קצר לאחר הלידה. כעת נראה כי ניתן לשנותו גם בבגרות.
“פענוח תגובת המוח ללפטין עשוי להיות דרך לבקרה על צריכת המזון” אומר ריצ'רד סימרלי, אשר חקר בקרה הורמונלית של התיאבון בבית החולים לילדים בלוס אנג'לס. אולם הוא מדגיש כי שימוש בגישה זו כדי לפתח טיפולים נגד השמנת יתר בבני אדם יארך זמן רב.
לידיעה המלאה באתר נייצ'ר
ידען התזונה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~306059352~~~58&SiteName=hayadan
