יחידת מחשבי העל הלאומית תיסגר

ישראל מפגרת אחרי מצרים, סעודיה, סין ומקסיקו בתחום מחשוב העל. לפני פחות מעשור היתה בין המדינות המתקדמות בעולם

ג'ון בן זקן

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/super300305.html

ישראל נמחקת מרשימת המדינות שמפעילות מחשבי על. המועצה להשכלה גבוה הודיע ביום שני בערב שהיא סוגרת את יחידת מחשבי העל הלאומית בשל העדר תקציב של שני מיליון דולרים.
בעבר קיבלה המועצה תקציב של שני מיליון דולרים ממשרד המדע ואילו עכשיו המימון של היחידה מוטל על תקציבה הדל משום שרוב הביקוש לשירותי המחש בעל בא ממוסדות אקדמאיים כדי לבצע עבודות מחקר מדעיים.
לפני 12 שנה פנה ראש הממשלה יצחק רבין ז”ל אל הנשיא האמריקאי דאז ביל קלינטון בבקשה שיבטל את האיסור האמריקאי ליבוא מחשבי-על לישראל.
פרופסור פנחס בר יוסף יו”ר ועדת ההיגוי של מחלקת מחשבי העל במרכז החישובים הבין אוניברסיטאי אומר שהדבר יפגע במחקר האקדמי משום שמאז הכנסת מחשביה על לפעולה לפני 12 שנה בוצעו קרוב ל 300 מחקרים מדעיים בעזרתו. סגירת היחידה תפגע במחקר המדעי אך הוא גם יפגע במעמדה המדעי של ישראל בעולם. סגירת יחידת מחשב העל משדרת מסר לא חיובי לעולם המדעי שרואה בישראל מרכז מדעי חשוב ומוביל.
עם הודעת המועצה להשכלה גבוה נסגר פרק בן 12 שנה במחקר המדעי בישראל. בעולם פועלים 500 מחשבי על אזרחיים ונהיה אחד המדינות המערביות הבודדות שלא מפעילות מחשב כזה. ולא רק מדינות מערביות שכן בתחום זה נפגר אחרי בתחום זה נפגר אחרי קוריאה מצריים וסעודיה זו האחרונה מפעילה תשעה מחשבים כאלו ואילו אנחנו הפעלנו שניים.

ישראל היא אחת המדינות המערביות הבודדות שאינה מחזיקה מחשב על ברשימת 500 מחשבי העל האזרחיים המהירים בעולם.

ההגדרה של מחשב על פשוטה – המחשב המהיר והמתקדם בכל רגע נתון. כיום מוגדר כך מחשב שמסוגל לבצע יותר מטריליון פעולות חישוב בשנייה. באמצעות מחשבי העל עורכים הדמיות לתרכובות חומרים ובתחומי הכימיה, הפיסיקה, הננו-טכנולוגיה והביו-טכנולוגיה. לדברי פרופ' פנחס בר יוסף, יו”ר ועדת ההיגוי של מחלקת מחשבי העל במרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי, משרד הביטחון הביע התנגדות לסגירת המרכז מחשש שתיפסק הכשרת מומחים בתחום, על אף שאינו בין לקוחות מרכז מחשבי העל האזרחי.

לדברי בר יוסף, “עד היום נערכו 280 מחקרים אקדמיים מתקדמים באמצעות מחשבי העל. האלטרנטיווה של החוקרים היא להשתמש במחשבי העל של עמיתים מחו”ל, בתנאי שהידע שנצבר בעקבות השימוש במחשבים נשאר אף הוא בחו”ל ומשויך לגוף המחשוב המארח. בכל המדינות הללו מדובר במחשבי על המוגדרים כמשאב לאומי. המחשבים הללו מנוהלים ומתקוצבים כך ולא על ידי גורמים פרטיים”.

בר יוסף אומר שרק כשנאסר לייבא מחשבי על לישראל הדבר עניין את האוצר, האקדמיה והממשלה. לדבריו, “ברגע שהדבר הותר, הם נהפכו למעניינים פחות, גם אם לא חשובים פחות”. בילע”ד אומרים כי יש צורך בתקציב פיתוח של 2 מיליון דולר בשנה כדי לשמר את מעמדה של ישראל בתחום.

ב-96' – לאחר שיחידת מחשבי העל של האוניברסיטאות (ילע”ד) קיבלה תקצוב של 2 מיליון דולר לשנה ממשרד המדע ותקציב רכש – נרכשו שני מחשבי על ראשונים של IBM ו-קריי עם 64 מעבדים מקבילים שמיקמו את ישראל במקום ה-174 בין המדינות בעלות מחשבי על מהירים. ב-2002 שודרג מחשב העל האחרון שביחידה (כרמל) ל-128 מעבדים מקבילים ומאז לא בוצעו שידרוגים של המערכת.
מאז 2000 – בעת התקנת מערכת המחשוב של אשכולות המעבדים “דרדס” – ישראל אינה ממוקמת ברשימת 500 מחשבי העל המהירים בעולם. רשימה זו מהווה אינדיקציה גם לכוח המחשוב של המדינה וליכולתה הטכנולוגית והמדעית.
צחוק הגורל הוא שאחת השחקניות הבולטות בתחום מחשבי העל היא חברת וולטיר הישראלית המפתחת שבבי תקשורת מסוג אינפיניווד לקישור בין המעבדים המהירים. מוצרי החברה מותקנים במחשב העל השני במהירותו בעולם, של נאס”א.
חרף הסגירה הצפויה של יחידת מחשבי העל, גם באקדמיה לא ממש מתרגשים. חוקרים אומרים כי בשנים האחרונות הפכה יחידת מחשוב העל לבלתי רלוונטית. הסיבה לדבריהם – מחשוב מיושן ותקנות ות”ת (הוועדה לתיכנון ולתיקצוב במועצה להשכלה גבוהה) שגילגלו את תקציב השימוש במחשבים הללו על תקציבי המחקר שלהם.

ידען מיחשוב על

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~121261353~~~80&SiteName=hayadan