סיקור מקיף

יורי גגארין מחיה את הגאווה הלאומית

ברוסיה מציינים 40 שנה למסע ההיסטורי סביב כדור הארץ

תצלום ארכיון: אי-פי
יורי גגארין בספינת החלל “ווסטוק “1 כמה דקות לפני ההמראה. דמותו חקוקה בזיכרון הלאומי

מוסקווה (רויטרס). 108 דקות ב-12 באפריל 1961 היוו נקודת מפנה
ליורי גגארין ולעולם
כולו. זה פרק הזמן שלקח לאדם הראשון בחלל לבצע את המסע
ההיסטורי סביב כדור הארץ. המסע הזה הפך את ילד הכפר לאחד
מהסמלים של המאה ה-20 בבריה”מ, והפתיע את המערב.

“אין הישגים רבים שאפשר להשוותם למשימתו של גגארין” אומר פאוול
פופוביץ', אחד מששת הקוסמונאוטים שנמנו עם הצוות המקורי של
גגארין וחבר של הקוסמונאוט. “לא משנה מה יצליח האדם לעשות עוד
בחלל, אף אחת מהטיסות לא תשתווה לזו של יורי”.

כעבור 40 שנה הדברים נראים מסובכים יותר, על רקע קשיי המימון
שאתם מתמודדים ראשי חקר החלל ברוסיה, וסדרי העדיפויות הסותרים
שבלמו את הפיתוח ואף תבעו קורבנות, דוגמת ההתרסקות של תחנת
החלל “מיר” בחודש מארס, מחוסר תקציב. אנשי החלל ברוסיה אינם
רואים בהצלחתו של גגארין רק סמל של כבוד לאומי מהעבר, אלא גם
מקור תקווה לעתיד.

חלק מהתהילה האופפת את דמותו של גגארין מיוחסת למותו בטרם עת
בהתרסקות מטוס מסתורית בגיל ,34 שבע שנים בלבד אחרי מסעו
ההיסטורי לחלל. דמותו של גגארין חקוקה בזיכרון הלאומי כצעיר
תוסס, שהצליח לכבוש לבבות של מיליונים במסעותיו בעולם, במסגרת
מסע התעמולה המוצלח ביותר שניהלה אי פעם בריה”מ.

פופוביץ', בן ,70 מספר שכאשר פגש בראשונה את גגארין היה לו
ברור שהאיש נועד לגדולות. “יורי היה משכמו ומעלה, פשוט הליכות,
לבבי, מאושר, מלא שמחת חיים וסקרנות, בחור טוב באמת”, אומר
עמיתו של גגארין והאדם הרביעי שבריה”מ שלחה לחלל. “באחת
ההזדמנויות שאלו אותנו מי לדעתנו צריך להישלח ראשון לחלל
וכולנו הצבענו על גגארין”.

גם המתכננים של הטיסה המאוישת הראשונה לחלל בספינה “ווסטוק “1
לא יכלו לעמוד בפני קסמו של גגארין. הם העדיפו אותו על המועמד
האחר, גרמן טיטוב, שהיה בעיניהם בורגני מדי כדי לשמש כגיבור
לאומי. כעבור
שנים סיפר טיטוב שעל אף אכזבתו, הסכים עם בחירת גגארין. “יורי
היה חביב הבריות, אותי איש לא חיבב”, אמר זמן קצר לפני מותו
בשנה שעברה.

יום השנה הארבעים לציון טיסתו של גגארין לחלל מגיע ברגע
משמעותי לאומה, ממש כמו יום הטיסה עצמה. במדינה מוכת תלאות
כלכליות ופוליטיות בעשור שחלף מאז קריסת בריה”מ, נותרו רק מעט
גיבורים לאומיים בלתי מעורערים כמו גגארין. לכן מנסות הרשויות
להחיות מחדש את הגאווה הלאומית של הימים ההם בארגון טקסים
לכבוד הקוסמונאוטים.

“מעולם לא היה ולא יהיה גיבור כמוהו”, אומרת דאשה בת ה-13
בביקור במוזיאון שבו שמורים אביזרים מטיסתו לחלל. ואולם, למרות
הילת הגיבור הלאומי, לא היה גגארין מופת לחיקוי. גורמים רשמיים
קבלו על חיבתו של הקוסמונאוט לטיפה המרה ועל ניאופיו, ושמרו על
כך בסוד כדי שתדמיתו של הגיבור הלאומי לא תוכפש.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~320317357~~~38&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.