באולם הנוסעים של נמל התעופה בבריסל יושב קרל לוראן, "יועץ הומניסטי" ממשלתי, ומציע את שירותיו הרוחניים לעובדי המקום ולנוסעים הנתונים במצוקה ואינם רוצים ייעוץ דתי. בלגיה מממנת את פעילותם של 26 יועצים כאלה ברחבי המדינה ובצבאה. האופציה החילונית
מאת לילי גלילי, הארץ, בריסל
אם נביא בחשבון את המקום שמשרדו ממוקם בו, הרי שקרל לוראן מחזיק מן הסתם באחד התפקידים המוזרים בשוק העבודה העולמי. המשרד הקטן שלו ממוקם בקצה הקומה השנייה של אולם הנוסעים הישן בנמל התעופה צאוונטם בבריסל, בדיוק בין הבר, שבו לוגמים בעיקר בירה בכוסות גדולות, ובין חנות פטורה ממכס המוכרת לנוסעים עשירים חיות צעצוע ענקיות תמורת אלפי דולרים.
על הלוח הקטן המקובע בפתח משרדו נכתב תוארו בשלוש שפות (אנגלית, צרפתית ופלמית): "יועץ הומניסטי". ההגדרה המדויקת בצרפתית היא "יועץ חילוני", ואילו בפלמית – "יועץ מוסרי". "ארבע שנים אני יושב כאן", מספר לוראן, "קודמי בתפקיד ישב פה שנים ארוכות, מאז שממשלת בלגיה החליטה לספק את השירות הזה לבני אדם שאינם רוצים ייעוץ דתי".
אז לנוסע במצוקה שמורות שתי אופציות: להיכנס לבר הסמוך ולשתות עד שישכח מה הבעיה, או להיכנס אליך בניסיון לפתור אותה.
"בדרך כלל נכנסים לכאן אחרי סיבוב בבר, כאשר כבר שתו די בשביל להשתחרר ולהיפתח לשיחה, אך לא מספיק כדי לשכוח".
זה לא כבר ביקר במשרדו מהנדס גרמני בן 30 שעבד בדרום אפריקה וקיבל פתאום הודעה כי ארוסתו התאבדה בפרנקפורט. הוא עלה על המטוס הראשון שיצא לאירופה ונאלץ להמתין שעתיים בנמל התעופה של בריסל. בדרך לבר הסמוך הבחין בשלט הקטן על דלתו של היועץ. שעה וחצי ישבו השניים יחד, ולוראן איפשר לו לדבר, לבטא כעסים ורגשות אשמה. "לפעמים קל יותר לדבר עם מישהו שלא תיתקל בו שוב לעולם", מעיד לוראן על קהל הלקוחות שלו, "זו הרי כל הקונצפציה של נמל תעופה".
לצד 22 אלף עובדי נמל התעופה, שגם להם הוא מציע את שירותיו, רבים מהמשחרים לפתחו הם מי שלוקים פתאום בחרדת טיסה, או נקלעים לכאן בין טיסות בעקבות מחלה או מוות של אדם קרוב. "את רובם המכריע איני פוגש עוד לעולם", מספר לוראן, "לעתים מישהו שולח גלויה או מסר בדואר אלקטרוני, אבל זה נדיר. בעיקרון, זהו מפגש לרגע". בשנה שעברה פגש לוראן 497 נוסעים. מקצתם באו לשיחה של ממש, מקצתם נכנסו לשאול שאלה והלכו. לעתים הם פשוט נענים לשלט שעל הדלת, במקרים אחרים הם מופנים לייעוץ על ידי צוות נמל התעופה.
לוראן הוא רק אופציה אחת שמציע נמל התעופה הסואן של בריסל לציבור הנוסעים. יש בו גם כנסייה קתולית, פרוטסטנטית ואורתודוקסית, בית כנסת ומסגד. כולם ממוקמים זה לצד זה בחדרים קטנים הצמודים למשרדו של לוראן. כיאה לבריסל, ניצבת המדונה בכנסייה הקתולית הזעירה על רקע גדול של עיגול כחול מעוטר בכוכבים צהובים, סמל האיחוד האירופי. הכמרים, הרב ואיש הדת המוסלמי ישובים בקצה אחר של נמל התעופה, ולוראן לבדו מציע את האופציה החילונית הזמינה למי שאינו חפץ דווקא לעבוד את אלוהיו בין בדיקות הדרכונים. התפישה הגלומה בתפקידו, הממומן מכספי המדינה, היא כי גם החילוניות היא סוג של אמונה. לא עגלה ריקה, אלא עגלה עמוסה בתכנים אחרים הראויים לכבוד ולמימון.
הכנסיות, על כל פלגיהן, לא אהבו את התחרות הזאת על פריווילגיות היסטוריות כשהחל הרעיון מתגבש במדינות שונות באירופה. גם כיום הוא כמעט נשגב מבינתו של מי שבא ממדינה שבה זרם אחד ביהדות אינו מכיר בזכות קיומו של האחר. כמו שממשלת בלגיה מממנת את הדתות, היא מממנת גם את החילוניות. ליתר דיוק, משרד המשפטים הוא המממן את 26 היועצים ההומניסטים הפועלים ברחבי בלגיה ובצבאה.
זה שלוש שנים מוצמד יועץ "הומניסטי חילוני" גם לכוחות השלום ששולחת בלגיה לאזורי סכסוך בעולם, כמו קוסובו. לוראן למד שפות הינדיות, אבל עבר הכשרה בתחום הייעוץ ובזכויות האדם. הכישורים האלה משמשים אותו בעיקר בטיפול באוכלוסייה האחרת שהוא מופקד עליה, המוני הפליטים העוברים דרך נמל התעופה בכניסה לבלגיה או על סף גירוש ממנה. טרגדיות גדולות של מגורשים, מסורבי מקלט מדיני ומנועי כניסה מתחוללות בשני המרכזים לפליטים הצמודים לנמל התעופה, ולוראן נמצא שם כדי לעזור. למשל, במקרה של הצעירה מסומליה, בת 19, שנאנסה על ידי כנופיה לפני שבאה לבלגיה לבקש מקלט. כמוסלמית אדוקה התקשתה לספר את סיפורה למתורגמן זכר. לוראן דאג להביא מתורגמנית אשה ופסיכיאטרית, וכניסתה אושרה.
במקרים אחרים הוא עד לגירוש, שלעתים הוא בעיניו טעות איומה, ועצם נוכחותו במקום כופה התנהגות אנושית יותר כלפי הפליטים. גם יש מקרים שאינם מצויים בשום קטגוריה מוגדרת – לא של ייעוץ דחוף ולא של סיוע בהגנה על זכויות אדם. לפני כמה חודשים בא לוראן בבוקר למשרדו והבחין כי מישהו ביקר שם לפניו והשאיר מהפכה קטנה. חשדו התעורר והוא יצא לסיור מהיר בכנסיות, במסגד ובבית הכנסת הסמוכים לחדרו, שם גילה מחזה סוריאליסטי: יד אלמונית העבירה את ספר התורה מבית הכנסת למסגד, את הקוראן מהמסגד לבית הכנסת, עקרה צלבים בכנסיות והשחיתה ספרי תפילה. בחיפוש קפדני בנמל התעופה התגלה מלח אוקראיני שלקה בהתקף פסיכוטי על האונייה שלו, ועמיתיו החליטו לשולחו למולדתו בטיסה בלי ליווי. בשיחה קצרה עם היועץ התברר כי יש למלח חשבון לא פתור עם אלוהים, "שהתנכל למשפחתו באוקראינה", והסדר הבין-דתי החדש בנמל התעופה היה דרכו לחסל את החשבון. בהתערבותו של לוראן נמנעה הגשת תלונה, והצעיר הועלה על מטוס ונשלח לביתו.
מה המקרה המוזר ביותר שנתקלת בו?
"לפני כחודשיים נכנס גבר לשיחה שקטה והודיע לי: 'חבל שאתה לא דתי. בקרוב תראה אותי בטלוויזיה; אני ישו'".
מהי השאלה הנפוצה ביותר?
"איפה הבר".
{הופיע בעיתון הארץ, 26/5/2000}
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~354736088~~~100&SiteName=hayadan
