יהודה סבדרמיש/בשבח התמיד במדע

יהודה סבדרמיש

הקדמה

שימוש במילים לא מחייבות בהגדרות פיזיקליות עלול להוביל לוויכוחים בהבנת מהות ההגדרות כך שכל אחד עלול להסיק מתוכן מסקנות משלו. רק כאשר נשתמש במילים שמראש אינן יוצרות מצבים של ספק, נוכל להגיע לחד משמעיות גם במסקנות, כך שאי אפשר יהיה להבין אותן באופנים שונים.

במאמר זה נציב לנו אתגר לבנות את העולם הפיזיקלי במשפטים מחייבים הבנויים על המילה תמיד. מכיוון שהמילה תמיד , כפי שנראה בהמשך, אינה מאפשרת יוצאים מן הכלל או מצבי ספק, אזי, כל מה שנבנה יהיה חד משמעי. אנו נראה כיצד מתוך קביעת שלוש קביעות יסודיות שבכל אחת מככבת המילה תמיד, תתקבלנה מסקנות מעניינות שגם בהן מככבת המילה תמיד כך שכל מערכת הקביעות תהיה נוקשה, ובלי אפשרות של יוצאים מן הכלל. שימוש מעין זה של הבנייה הפיזיקלית יחייב תמיד את קוראי המאמר או להסכים לנאמר במאמר, או, במקרה של אי הסכמה, לנתץ אותו ע”י ניתוץ אחד משלושת משפטיי ה”תמיד” שמהווים את הבסיס לכל המאמר, או המסקנות שהוסקו מהם.

הגדרת המושג “תמיד”

נגדיר תחילה למה הכוונה במילה תמיד. במילון אבן שושן מוגדרת המילה תמיד באופן הבא:-
(תואר הפועל}:- תדיר,בכל עת, כל הזמן,
(שם עצם זכר):- קביעות, תדירות,התמשכות בלי הרף, נצח.

אנו רואים שהמושג תמיד הוא ללא פשרות, הוא אינו שייך לחלוטין למושגים כגון:-” בדרך כלל, קרוב לודאי, כנראה, ניתן לשער,” וכדומה למושגים אלה, אשר בניגוד למושג “תמיד”, מכילים את האפשרות לפשרה או ליוצאים מן הכלל.
לדוגמה: אם אני אומר את המשפט:-

“תמיד אני ער בשעה שש בבוקר”, אזי לא יתכן שתמצאו אותי ישן בשעה שש בבוקר.

לעומת זאת אם אני אומר:
–
“בדרך כלל אני ער בשש בבוקר” , עדיין יתכן שתמצאו אותי ישן בשעה זו.

המושג “תמיד” הוא מושג מחייב בזאת שאינו מרשה יוצאים מן הכלל ולכן הוא מושג בעל חשיבות מרובה מבחינה מדעית, והשימוש בו רצוי דווקא בשל חוסר הספקנות שבו.
בנוסף אם נבנה מערכת הגדרות הבנויה מתחילתה במושג “תמיד”, אנו ניבנה אותה מראש בלי יוצאים מן הכלל, ולכן מערכת מדעית כזאת תהייה מחייבת לחלוטין במסקנותיה ומכאן ינבע כוחה הרב.

לאחר התחלה פילוסופית קצרה זו , שאינה מסובכת ביותר, אתחיל לבנות את העולם המדעי הפיזיקלי כשהשימוש יהיה מתחילתו עם המילה המחייבת “תמיד”.

“תמיד” א'- (תמיד המדידות)- תמיד,לצורך בניית נוסחאות פיזיקליות אנחנו צריכים להשתמש במדידות

בהצהרה זו אני אומר מראש שלא ייתכן שתיבנה נוסחה פיזיקלית ללא מדידות. נראה את משמעות הנאמר בשתי דוגמאות:-

דוגמא ראשונה- חוקי הגזים האידיאלים. לכאורה מערכת שלימה של חוקים הנובעת רק מחישובים מתמטיים, לכאורה מבלי צורך למדידות. האם נכון הדבר?,
מה עושה חוקים אלה לחוקיי גזים האם זה שנתתי להם שם “גזים” או הניסויים והמדידות שבצעתי בהמשך שהוכיחו את התאמתם להתנהגות הגזים. ברור שהשם שנתתי להם לא קובע כלום, כי אם הייתי קורא למערכת החישובים המתמטית הזאת “חוקי סקי”, זה היה נותן להם קשר לסקי?, וודאי שלו. תמיד, רק מדידות מדעיות יתנו לנו את הגושפנקה של חוק מדעי.

דוגמא שניה- לא תמיד זו הייתה הגישה, תיאורית אריסטו שלטה קרוב לאלפיים שנה מבלי להידרש לכל מדידה מדעית. די היה לאנשים להסתפק בקביעותיו של אריסטו כתורה מסיני ואם המסקנה מדבריו הייתה שגוף כבד ייפול מהר יותר מגוף קל אז ככה זה כי אריסטו אמר. כל זאת, עד לאותו יום בו עלה גליליאו למגדל בפיזה, הפיל שני גופים והוכיח ששניהם נופלים בו זמנית לקרקע, בניגוד לנובע מהתיאוריה חסרת המדידות של אריסטו.

לאחר שאנו מסכימים ל”תמיד א'”, נעבור ל”תמיד ב'”.

“תמיד ב'”-(תמיד אי הוודאות)- “תמיד, למדידות יש אי וודאות”

לדוגמא:- לעולם לא אוכל לקבל במדידות נקודה ייחודית, אלא משהוא שמכיל אי וודאות מסוימת. לדוגמא:- מהירות מכונית מסוימת היא 30 ק”מ לשעה מינוס פלוס חצי ק”מ, הצל שיטיל הירח על כדור הארץ יהיה ברוחב של מאתיים ק”מ מינוס פלוס חמישה ק”מ, ותאוצת הכובד בתל אביב היא 9.8 מטר לשניה ברבוע מינוס פלוס 2 ס”מ לשניה בריבוע.
הדבר נובע ממספר גורמים כגון:- סקלת המדידה המשאירה תמיד אי וודאות בסיפרה האחרונה של הסקלה, לדוגמא, אם אני מודד את המשקל שלי ומקבל מאה ק”ג במאזניים שהסקלה שלהם היא במרווחים של אחד ק”ג, אזי, יש לי כבר אי וודאות של לפחות 1 ק”ג במשקלי ויתכן ומשקלי הוא רק 99 ק”ג, או, (חלילה), 101 ק”ג..
בנוסף אי הוודאות נקבעת ע”י דיוק של מכשירי המדידה המודדים, התנאים בסביבת המערכת הנמדדת ועוד.

המסקנה מקביעה זו היא שאף פעם לא נוכל לקבל מדידה שתוכל להיות מסומנת במערכת צירים כנקודה יחידה. היא תמיד תסומן כנקודה שסביבה יש משטח של אי וודאות

מכאן אעבור למושג ה”תמיד” הבא:-

“תמיד ג'”- (תמיד הגבולות)-תמיד, המדידות נעשות בין גבולות שהם גדלים סופיים,

כלומר המדידות נעשות עד לגבול שהוא בגודל סופי הקטן מאין- סוף. במילים אחרות- אי אפשר לעשות מדידות באין סוף.

לדוגמא, מדידות לגבי נפילה חופשית נעשו בניסוי מסוים מגובה של מאה ק”מ, ולחץ המים באוקיינוסים נמדד עד לעומק של 11 ק”מ וכדומה.

מכאן אנו מגיעים לשלוש מסקנות “תמיד”

מ”תמיד א'” ו”תמיד ב'” אנו מגיעים למסקנה שאומרת:-

תמיד ד'–תמיד, נוסחה פיזיקלית נכונה תהיה עם אי וודאות.

הסיבה לכך היא פשוטה ונובעת מהעובדה שאנו משתמשים לבנייה הנוסחאות באבני בניין שיש בהן אי וודאות לכן גם “הבניין” כולו יהיה בנוי באי וודאות מסויימת, ומכאן:-

“תמיד ה'”–תמיד יש אין סוף נוסחאות נכונות המבטאות תופעה פיזיקלית כל שהיא

נוסחאות אלה ייתנו תוצאות דומות מאד לנוסחה מקובלת כל שהיא אך עשויות לתת תוצאות שונות ביותר מעבר לטווח הגבולות בהן מדדנו!

לכן, בנוסף, ומ”תמיד ג'” נקבל את המסקנה:-

“תמיד ו'” – (בעיית האינדוקציה) -תמיד, לא נוכל לומר אמירות מבוססות מעבר לתחום המדידות שלנו.

לסיכום

אם עד עכשיו תמיד א', ב', ג', נראו כהתפלספות לשמה, כעת, הן מביאות אותנו למסקנות מוזרות שנכונות תמיד! למה הכוונה?, לדוגמא:-

יש אין סוף נוסחאות גרביטציה נכונות

המסקנה שלכל תופעה פיזיקלית, תמיד, יש אין סוף נוסחאות פיזיקליות נכונות בנוסף לזאת שלכאורה אנו מכירים איננה מתקבלת בהבנה בעולם המדעי.
בעיקר קיימת ההתנגדות בנוסחאות המקובלות לדוגמא, בנוסחת הגרביטציה של ניוטון.
אבל, צר לי להכריז שלא יכולות להיות כאן פשרות!, מלכתחילה השתמשתי במושג “תמיד” שאינו מאפשר שום יוצאים מן הכלל, ולכן חייבות להיות אין- סוף נוסחאות גרביטציה נכונות. ומכאן, בנוסף:-

לא יתכן שלא תהיה אי וודאות בתורת היחסות או בתורת הקוונטים
תורת היחסות היא אחת מתוך אין-סוף אפשרויות להסביר את הייקום, ועוד.

אבל, אני חייב לציין,שלא יהיה זה נכון לומר שהעולם המדעי הקיים אינו משתמש במושג ה” תמיד” אלא שהוא החליט להשתמש במושגים אחרים, כגון:-
“העקרון הקוסמולוגי”, או ה”תער של אוקאם”,
המתיימרים להיות כללי תמיד אך למעשה סותרים אותם באופן מוחלט. “העיקרון הקוסמולוגי” הטוען שמה שנכון כאן נכון גם במרחקים, סותר את כללי ה”תמיד” שהבאתי, ואינו מתבסס על כלום מלבד מהוויי נפש של מדענים שאינן מצליחים לפרוץ את תחום המדידות הקוסמולוגי הצר.
על מי בדיוק מכל אין סוף הנוסחאות הנכונות המבטאות תופעה פיזיקלית מסוימת פועל “העיקרון הקוסמולוגי”?, על הפשוטה?, על הממוצעת?, על כולם?, כל טענה מאלה תביא לכשל מדעי. העיקרון הקוסמולוגי מבוסס על כרעי תרנגולת, וקירעי תרנגולת לא היו משהו גם כשלא הייתה שפעת העופות, מכאן חייבת להיות המסקנה:-

העיקרון הקוסמולוגי הוא סתם אמירה לא מחייבת

על כך, ועל מסקנות נוספות, במאמר המשך.

הרצאה בנושא, ומסקנות לגבי נוסחת הגרביטציה, תינתן ע”י כותב המאמר, במצפה הכוכבים בגבעתיים ביום חמישי הקרוב 20.04.2006 בשעה 21.30. לחברי האגודה ובני משפחותיהם הכניסה חינם.

ריכוז מאמריו של יהודה סבדרמיש באתר הידען
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~452150731~~~129&SiteName=hayadan