ידידות הכוכבים

נשים שגויסו למצפה הכוכבים של הרווארד בסוף המאה ה-19 תרמו רבות להתפתחות האסטרונומיה

סיימון סינג בוסטון גלוב, הארץ, חדשות וואלה!

ויליאמינה פלמינג (עומדת) ונשים אחרות בהרווארד העוסקות בבחינת לוחות צילום של כוכבים, 1890

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/womanastronomers.html

כשנשיא אוניברסיטת הרווארד, לורנס סאמרס, טען לאחרונה כי ייתכן שיש הבדלים מולדים בין נשים לגברים המשפיעים ככל הנראה על הצלחתם בתחום המדעים, הזכירו לי הדברים סיפור יוצא דופן על מדעניות באוניברסיטת הרווארד בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

ב-1877 מונה אדוארד פיקרינג למנהל מצפה הכוכבים בהרווארד ויזם תוכנית לצילום שמי הלילה. המצפה היה אמור להפיק חצי מיליון לוחות צילום במשך העשורים הבאים, ואחד מהאתגרים שעמדו לפני פיקרינג היה הקמת מערכת בקנה מידה תעשייתי לצורך ניתוח התצלומים. בכל לוח צילום נראו מאות כוכבים, והיה צריך להעריך את בהירותו ומיקומו של כל כתם אור.

פיקרינג, שניהל את המצפה במשך 42 שנה, גייס נשים צעירות שפעלו כ”מחשבים” – מונח שבו השתמשו במקור לתיאור אנשים שקלטו מידע ועסקו בחישובים. בזמנו פעילות זו נחשבה “עבודה שחורה” בתחום המחקר המדעי, ופרט לה לא היתה לנשים דריסת רגל בעולם זה. באותם ימים איש לא העלה בדעתו שנשים יורשו לעבוד בשעות הלילה ולצפות בכוכבים בקור המקפיא.

עם זאת הנשים, שהיו ברובן חסרות הכשרה ונודעו בשם “ההרמון של פיקרינג”, תרמו תרומה ענקית לאסטרונומיה. רבות היו מבריקות, הבינו היטב את המידע, ורשמו לזכותן תגליות מדהימות.

ויליאמינה פלמינג היתה אם חד-הורית שנאבקה על קיומה כאשר התקבלה לעבודה במצפה ב-1879, והיא זו שגילתה 10 מ-24 הנובות (כוכבים חדשים המתבהרים לפרקי זמן מסוימים) שהיו ידועים באותם ימים. אנני ג'אמפ קאנון תרמה רבות לסיווג הכוכבים והמציאה שיטה שעדיין נמצאת בשימוש כיום, לאחר שהוכנסו בה שינויים מזעריים. היא חילקה את הכוכבים לשבע קבוצות – O B A F G K M. הסטודנטים הלומדים כיום את הסיווג על פי קבוצות זוכרים את האותיות בזכות המשפט ,Be A Fine Girl – Kiss Me” “Oh.

ב-1925 היתה קאנון האשה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד. ב-1931 היא נבחרה לאחת מ-12 הנשים האמריקאיות המשפיעות בהיסטוריה האמריקאיות, ובאותה שנה אף היתה האשה הראשונה שקיבלה את מדליית הזהב היוקרתית “דרייפר” מהאקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים.

קאנון היתה חירשת כמעט לחלוטין, תוצאה ממחלת השנית שבה חלתה בילדותה. העובדת המפורסמת ביותר ב”הרמון של פיקרינג”, הנרייטה ליוויט, שנולדה ב-1868 בלנקסטר, היתה גם היא חירשת. ב-1892 סיימה ליוויט את לימודיה במכללת רדקליף בהרווארד והתנדבה לעבוד במצפה הכוכבים. במשך כמה שנים בחנה את לוחות הצילום וחיפשה כוכבים משתנים, שאותם התבקשה לסווג. לכוכבים משתנים יש יכולת נדירה להתבהר ובהמשך להתעמעם, במהלך כמה לילות או שבועות. ליוויט גילתה יותר מ-2,400 כוכבים משתנים, כמחצית המספר שהיה ידוע בזמנה. הפרופ' צ'רלס יאנג מאוניברסיטת פרינסטון התרשם עמוקות מיכולותיה וכינה אותה “ידידת הכוכבים המשתנים”.

בין סוגי הכוכבים המשתנים, ליוויט פיתחה קשר מיוחד לקפאידים (כוכבים משתנים קפאידים – כוכבים שעוצמת בהירותם משתנה במחזוריות). לאחר שבמשך חודשים בחנה קפאידים שונים, גילתה ליוויט כי אפשר להעריך את בהירותו של קפאיד על פי מהירות השינוי של התבהרותו, התעמעמותו והתבהרותו החוזרת. קודם לכן לא ידעו האסטרונומים אם כוכב מסוים היה מעומעם וקרוב או בהיר ומרוחק. ליוויט הצליחה לענות על השאלה הזאת בנוגע לקפאידים.

התגלית היתה פריצת דרך משמעותית. לאחר שליוויט הראתה לאסטרונומים כיצד ביכולתם להעריך את בהירותם האמיתית של הקפאידים, התאפשר להם למדוד את המרחק אליהם, וכך למדוד ביעילות את המרחקים ברחבי הקוסמוס.

תגליתה של ליוויט שינתה את פני האסטרונומיה והניחה את היסודות לאנשים כאדווין האבל, שגילו את הראיה הראשונה התומכת בתיאוריית המפץ הגדול. אבל בעוד שהאבל ואסטרונומים גברים אחרים זכו בפרסום ובהצלחה, ליוויט ועמיתותיה כמעט נשכחו.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~94188157~~~8&SiteName=hayadan