אבי וייס
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/hdtv010305.html
טכנולוגיה בלתי מוכרת
מהפיכת ה- VOD וה- PVR היא כבר עובדה מוגמרת, ומקור להשוואת ביצועים בין הפתרונות של YES לאלו של HOT, מה שהופך טכנולוגיות אלו ל- Commodity כבר השנה. באופק מתחיל המרוץ לעולם הדיגיטאלי החדש הבא. מכל מערכות הבידור שמקיפות אותנו, הסרטים והטלוויזיה הם אולי האחרונים בעולמנו שהם אנלוגיים. לא סתם אנלוגיים, אלא ממש ישנים נושנים וחסרי יעילות וגמישות, בהשוואה לטכנולוגיות הדיגיטאליות. ניתן לראות מה קרה לעולם הצילום הביתי, כשהוא עבר מאנלוגי לדיגיטאלי, כדי להבין מה עוצמת המהפכה שצריכה להתרחש בעולם הסרטים, שהוא עדיין אנלוגי. זה אנלוגי גם בבית וגם באולם הקולנוע. המעבר של בתי הקולנוע להציג סרטים דיגיטאליים עוד ייקח זמן רב, ומסיבות רבות. גם החלפת מיליארדי הטלוויזיות בבתים מאנלוגיות לדיגיטאליות ייקח זמן רב. אבל שכבות אוכלוסייה רבות כבר רוכשות טלוויזיות דיגיטאליות, בעיקר דגמי פלסמה ו- LCD, מתוך הנחה מוטעית שזה הדור הבא של טלויזיות דיגיטאליות. מכל הדגמים שנמכרים כיום בישראל, יש אולי רק דגם אחד או שניים שעונים על המפרטים של הדור הבא, הוא דור ה- HDTV (High Definition TeleVision). המדהים הוא הבורות המוחלטת בתחום זה, שאנו חוזרים ומתריעים בכל דרך בפני הרוכשים, שלא יפלו בפח. הבעיה שחוסר הידיעה מקיפה את כל האוכלוסייה, ואינה פתירה בקלות, כי היבואנים המביאים אלפי מכשירים מסין ומטייוואן, מוכרים סחורה חסרת טעם ואף ישנה בעשרות אלפי ₪, ויש לזה קופצים רבים. גם בין המבקרים ואנשי הצרכנות, מעטים המבינים באמת מה קורה כאן. מדהים עוד יותר, שהבורות הזו אינה נחלת הישראלים. במחקר שעשה מכון המחקר האמריקאי Leichtman Research Group התברר שחוסר הידע הזה מוביל להנחות שגויות, ואפילו די משעשעות, לולא הן כה עצובות, גם מבחינה צרכנית וגם מבחינה טכנולוגית. בארה”ב יש כיום כ- 3 מיליון לקוחות חיבורי כבלים ולווין שרכשו ממירים (Set-Top-Box בלשון מקצועית) עם יכולת HD (High Definition). אבל זה רק שליש מכמות הלקוחות שיכולים לצפות ב- HD. במחקר מקיף בקרב הלקוחות של כבלים ולוויין שיש להם יכולת לקלוט HD, שני שלישים מהם טענו שהם צופים ב- HD, בעוד שלמעשה הם בכלל לא צפו ב- HD. יתרה מכך, כ- 20% מהצופים טענו שהם צופים רק ב- HD, וזה הבחירה הבלעדית שלהם מספק הטלוויזיה, בעוד שבבדיקה נמצא שהם בכלל לא מקבלים HD. להערכת החוקרים, יש כ- 6 מיליון בתי אב בארה”ב שמשוכנעים שהם צופים ב- HD, בעוד שהמציאות שהם בכלל לא עברו ל- HD. בסך הכל באותה תקופה בה נעשה המחקר (סוף 2004) היו בסביבות 650 אף מנויים של HDTV שקבלו וראו HD אצלם בבית. כל השאר, רק חלמו שהם רואים HD, והיו משוכנעים לחלוטין שהם רואים HD. כל מה שקרה שהם החליפו טלוויזיה, לטלוויזיות פלסמה או LCD או דומיהן, והם טעו בהבנת המצב האמיתי שלהם (דהיינו: ששום HDTV לא נכנס להם לטלוויזיה). אפילו החלפת הממיר על הטלוויזיה לממיר HD. אינה ערובה לקליטת HD בטלוויזיה. זה דומה למי שנוסע במכונית לאדה או טאטא (ויסלחו לי אלו הנהנים מהמכוניות הללו) וחושב שהוא נוסע במרצדס, רק בגלל שצבע הניקלים של מכונית הלאדה או הטאטא זהה לניקלים של המרצדס, והוא שילם מחיר מופקע עבור המכונית…. איך קרתה התופעה הזו? למה הבורות הזו? למה כל כך הרבה אנשים נופלים בפח? קשה להצביע על נקודה אחת ועל אשם אחד, אבל ברור שיש כאלו שמרויחים היטב מהבורות הזו בציבור הרחב.
מה זה HD?
היות וישראל תלך כנראה אחרי התקנים המקובלים בעולם, יש כמה תקנים, ואחד התקנים שפורסם לאחרונה הוא של EICTA, גוף תקינה אירופי שקבע מה התנאים שיצרנים של טלויזיות ומקרנים מכל סוג יוכלו לשאת את התווית HD Ready. התנאים הם (התנאים מצטברים וחייבים להיות ביחד): 1) הצג יהיה באיכות של לפחות 720 קווים אופקיים וביחס של 16:9. 2) הכניסות לצג חיבות להות גם אנלוגיות YPbPr1 וגם DVI או HDMI. 3) תהיינה אפשרויות תצוגה של שני הפורמטים הבאים לפחות: 1280 על 720 ב- 50 ו- 60 הרץ ב- 720p, 1920 על 1080 ב- 50 ו- 60 הרץ ב- 1080i. 4) הכניסה הדיגיטאלית תומכת בפרוטוקול HDCP (פרוטוקול שמירת זכויות יוצרים). רק בהתקיים כל ארבע התנאים הללו, ובמיוחד תנאי ה- 1080i שהוא המקובל בארה”ב, ונדרש לצרכי תאימות בינלאומית, רק אז הטלוויזיה היא HD. יצוין שהתקן של ITU (ארגון תקינת התקשורת הבינלאומי המסונף לאו”מ) מכיר רק ב- 1920X1080 ב- 1080i. כל מה שלא עונה על זה, הוא טלוויזיה רגילה, רק יותר יקרה…כמובן שטלוויזיה שאינה עונה למפרט גם לא יכולה לקלוט ולשדר לצופה HD. היא משדרת למשתמש ברמת האיכות של הטלוויזיה האנלוגית הישנה, לפעמים קצת יותר טוב, וזה הכל. יש הערכות שבישראל ימכרו בשנת 2005 כ- 10,000 טלויזיות LCD, לעומת כ- 3,000 שנמכרו ב- 2004. המאבק בישראל הוא בעיקר בין טושיבה לשארפ. גם LG ועוד כמה שחקנים מכובדים מתחרים בתחום הזה. אבל כמעט כולן עדיין לא מציגות לציבור טלויזיות HD שעונות לתקן, למרות שהציבור קונה בכמויות הולכות וגדלות טלויזיות מסוג זה, כשנדמה לו שהוא מקבל HD. סבורני שיטיבו הסוחרים, היבואנים והמפיצים, בהורדת התויות “מוכן ל- HDTV” או “קולט HDTV” על טלויזיות שבינן לבין HDTV אין כלום. הטעיה כזו של הצרכנים עלולה להיות עילה למשפטים ותביעות, כאשר אותם צרכנים יגלו שהם נפלו בפח וקנו דבר שמתחזה ל- HDTV, אך בפועל אינו כזה. שפע הפרטים המעטרים את הפרסומות של טלוויזיות הפלסמה וה- LCD החדשות, הן לא יותר מאשר בלבלול הצרכנים, והסוואת העיקר: אין אלו טלויזיות של העתיד, אלא של האתמול.
יש כבר HD בשטח?
התשובה היא כן, אבל עדיין לא בישראל (למעט כאלו הקולטים HD מלוויינים אמריקאים או אירופיים בצלחות מתאימות וציוד ביתי מתאים). בארה”ב יש ממזמן, אבל זה ממריא רק השנה. ובאירופה זה התחיל בשנה שעברה, והשנה זה מתפשט שם לכל פינה. בתחילת 2005 נספרו 16 ספקיות שידורי טלוויזיה באירופה המשדרות ללקוחותיהן ב – 1080i (למעשה ב- Euro1080, זה השם המקובל ל- HD באירופה). המדינות בהן כבר ניתן לקלוט HD: אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, מונקו, הולנד ונורווגיה. הלקוחות צריכים כמובן ממיר HD שמחירו באירופה כ- 600 יורו, וטלוויזיה שיכולה להציג את השידורים או במקור כמו שהם מקבלים את השידור ב- 1080i, או בהנחתה מסוימת של האיכות לרמה של 720p. עד סוף 2006, כל ספקיות הכבלים והלוינים בשוק האירופי תספקנה שידורי HD ללקוחותיהן. אז גם נראה HD בישראל, כנראה קודם אצל YES, ואחר כך ב- HOT, שיש לה עדיין בעיות של רוחבי פס על הרשת להעביר HD ללקוחות. בניגוד לארה”ב, בה הרגולטור (ה- FCC) קבע לוח זמנים מאוד ברור לתעשייה לעבור ל- HD, וקבע גם מועדים להורדת הטלוויזיה האנלוגית מהמדפים ומהשידורים, הרי באירופה הרגולטורים נותנים לכוחות השוק להניע את המעבר ל- HD. בישראל הרגולטור עדיין לא החליט בנושא, אם ללכת בגישה האירופית או בגישה האמריקאית. בכל אופן, גם באירופה יש רגולטור יוצא דופן והוא ה- OFCOM, הרגולטור הבריטי, שהחליט ללכת כמו ה- FCC, והחליט לתת לתעשייה תקופת מעבר עם תקופת הסתגלות, שבסופה כל שידורי הטלוויזיה יהיו דיגיטאליים ו- HD, ולא יהיו יותר שידורים אנלוגיים. ההבדל הוא שבבריטניה האנלוג יעלם עד 2012 ובארה”ב השידור האנלוגי אמור להעלם עד 2008 (למעשה עד 2007, אבל מדברים שם על אופציית דחייה בשנה).
כיום, כל שידורי ה- HD נעשים בדחיסה וקידוד של MPEG-2 המקובלת בתעשיית הטלוויזיה, אולם צורכת רוחבי פס גדולים. העתיד טמון בשילוב של תקן H.264 עם MPEG-4, שילוב תקנים שהתקבל כתקן הבא של העברת HD ללקוחות על רשתות התקשורת של הכבלים והלוויינים. שידורי HD יוצאים לכיוון הלקוחות ב- 19 מגה-ביט לשנייה, וניתן לדחוס את הערוץ עד חמישית מזה מבלי לאבד את האיכות. אבל גם 5 מגה-ביט לשנייה זה רוחב פס די תובעני לערוץ אחד של HD, מה גם שצריך ציוד דחיסה תובעני ויקר על הרשת, כדי להוריד את השידור על הקווים מתחת ל- 19 מגה-ביט. זה קשה במיוחד אם רוצים להעביר את ה- HD על רשתות סיבים קיימות. לכן, יתחיל המעבר לקידוד החדש, שיכול לתת דחיסה עד ל- 4 מגה-ביט לשנייה ואולי אף פחות, תוך שמירה על איכות השידור ב- HD. שידורים ראשונים של Euro1080 ב- MPEG-4H.264 ברוחבי פס של 8 עד 9 מגה-ביט לשניה, החלו בימים אלו בערוץ האירופיHD-2 , שניתן יהיה לקלוט אותו בישראל כבר השנה. הבעיה, שממירים המתאימים לתקן החדש יגיעו לשוק הצרכני רק בקיץ 2005, וזה בלם משמעותי להתפשטות השימוש בתקן החדש והחסכוני יותר במשאבי רשת. בשנים הקרובות, הממירים אצל הצרכנים יצטרכו לתמוך גם ב- MPEG-2 וגם ב- MPEG-2, כי המעבר של החברות המשנעות והמשדרות ווידיאו לטלוויזיה יעברו ל- MPEG-4 בהדרגה. זה תהליך שיקח כמה שנים טובות. מכאן, שבשנים הקרובות שהן שנות המעבר, יהיה צורך לתמוך גם ב- 720p וגם ב- 1080i, גם ב- MPEG-2 וגם ב- MPEG-4. זה כמובן מייקר את הממירים והטלוויזיות, אבל זה המחיר של המעבר לטכנולוגיה דיגיטאלית מתקדמת וחיסול עולם האנלוגי בווידיאו.
הוכח כבר בצורה ברורה, שלקוחות של שירותים משולבים ודיגיטאליים, נוטים פחות לעזוב את הספק שלהם, מעלים את ה- ARPU שלהם, בעלי רמת שביעות רצון גבוהה יותר מהספק ושירותיו, ונוטים לצרוך שירותים נוספים וחדשים בצורה שהולכת וגדלה עם הזמן.
בסופו של העשור הנוכחי, HD משמעו יהיה ברור וחד: 1080i עם קידוד MPEG-4. זה התקנים שהתקבלו ולשם כל עולם התקשורת הבידורית הולך. זה התחיל באולפני הצילום, במצלמות המקצועיות, במערכות השינוע, הדחיסה והקידוד, במערכות ההצפנה והפענוח, במערכות השליטה והבקרה. כל השרשרת הזו בכל העולם וגם בישראל, מצויה במהלך איטי ומחושב עם השקעות ענק במעבר מאנלוג ל- HD דיגיטאלי.
השילוב האולטימטיבי ללקוחות הוא טלוויזיית HDTV תקנית, עם ממיר HD עם PVR בתוכו (דהיינו: יש בו דיסק קשיח), עם תמיכה ב- VOD. יהיו טלויזיות שהממיר הזה יהיה “כבר בפנים” כחלק מטלוויזיה, אך הרוב יקבלו את הממיר הזה בנפרד מהטלויזיה. כך הלקוחות מקבלים את כל העולמות הדיגיטאליים במכה אחת תחת מעטפת שליטה אחת, עם יכולות מתקדמות. שילוב אינטרנט ושירותים דיגיטאליים מתקדמים יהיה חלק מהמערכת, משום שהיא דיגיטאלית, ומכילה יכולות של מחשב משוכלל. זה אינו חלום באספמיא. יש כבר ממירים כאלו בשוק, גם ביפן וגם בארה”ב. מחירי המוצרים הללו כמובן מרחיק אותם כיום מהמשתמש הממוצע, אך תוך פחות מחמש שנים מוצרים אלו יהיו Commodity, כמו כל מוצר צריכה דיגיטאלי המוני.
המתחרה: בזק, כמובן שאינה ממתינה ש- HOT תיקח לה את השוק של ה- HDTV. בזק מפרסמת בימים אלו מכרז ל- NGN (Next Generation Network). החזון הוא שלשכונה יגיע סיב, וכל לקוח ביתי יוכל לקבל רוחבי פס של 5 עד 20 מגה-ביט לשניה. ב- 5 מגה-ביט כבר אפשר להעביר שידורי HD. ביפן, בדרום קוריאה ובכמה מקומות בארה”ב ובאירופה כבר החל התהליך הזה. ביפן הסיבים עד הבית או עד קרן הרחוב (FTTH או FTTC) הם עובדה קיימת עם מיליוני לקוחות. חברת Verizon, ספק טלפוניה מקומי בארה”ב, מציעה באזורים של מדינת טקסס וגם במדינות נוספות, חיבורי 5 מגה-ביט ב- 35 דולר לחודש, ו- 15 מגה-ביט ב- 45 דולר לחודש, למי שכבר מנוי כלקוח טלפוניה אצלה. למי שלא היה לקוח שלה, ישלם עוד 5 דולר כדי להתחבר בחיבורים רחבי הפס הללו. בחודשים הקרובים תציע החברה חיבורים של 30 מגה. הכוונה לפרוץ את מחסום ה- 30 מגה עד סוף 2005. זה ה- Triple Player שבא מכיוון עולם הטלפוניה ב- NGN. ה- HD מהווה הצדקה והזרז המרכזי למעבר לסיבים וחיבורי אתרנט (Ethernet) לכל נקודת קצה, במקום ה- DSL הקיים. מה שמבטיח לשוק העולמי של התקשורת, מאבק די מענין בין ספקיות הטלפוניה, הלוויינים והכבלים, כשכולן תספקנה טלויזיה, טלפוניה, אינטרנט ושירותי ערך מוסף רבים, על תשתית רחבת פס אמיתית.
ידען העתידנות
* הכתבה לקוחה מתוך InformationWeek- ישראל
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~97004856~~~64&SiteName=hayadan
