תנועתו של צביר גלקסיות שכן מרמזת על מבנה ענק נסתר
ידיעה לעיתונות מטעם מצפה צ'נדרה
צביר פורנקס בקרני רנטגן. קרדיט: צ'נדרה
כתובת ישירה לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/chandrafor0904.html
תמונות חדשות שצילם צ'נדרה, טלסקופ החלל של נאס”א בתחום קרני הרנטגן, חושפות את תנועתו של צביר גלקסיות שכן, המרמזות על קיומו של מבנה ענק של חומר אפל. אסטרונומים מאמינים, שמרבית החומר ביקום מרוכז בסיבים ארוכים של חומר אפל, ושגלקסיות נוצרות בצמתים של הסיבים הללו.
הצ'נדרה חקר את צביר הגלקסיות פורנקס (Fornax) וגילה ענן עצום של גז לוהט שנסחף לסביבת מרכז הצביר. הסידור הגיאומטרי הזה מצביע על כך שענן הגז הלוהט, שאורכו מגיע לכמה מאות אלפי שנות אור, נע במהירות דרך ענן גז צפוף פחות. תנועת ליבת הענן ביחד עם תצפיות אופטיות של קבוצת גלקסיות, שטסה ישירות למסלול התנגשות עם הענן, מרמזות על קיומו של מבנה עצום ובלתי נראה, הקורס פנימה ומושך עמו את כל סביבתו לנפילה לכיוון מרכז כובד משותף.
“צביר הפורנקס הקרוב יחסית, שנמצא במרחק של 60 מיליון שנות אור מאיתנו, מתפקד על תקן מעבדה לחקר המשחק ההדדי בין הגלקסיות, הגז הלוהט והחומר האפל, המתרחש עם התפתחות הצביר,” אמר כלב סחרף (Scharf) מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אחד מכותביו הראשיים של מאמר, המתאר את המחקר של הצ'נדרה, שהוצג בפגישה של האגודה האמריקאית לאסטרונומיה בניו אורלינס, לוס אנג'לס. “המראה שנגלה לעינינו עשוי להיות קשור ישירות לגז הבין גלקטי, שמקיף מבנה גדול מימדים, המתפרש על פני מיליוני שנות אור.”
תנועתה של קבוצת הגלקסיות, שנופלת לכיוון מרכז הכובד הזה, נתגלתה על ידי מייקל דרינקווטר (Drinkwater) מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה ועמיתיו. קבוצת הגלקסיות נמצאת במרחק של כשלושה מיליון שנות אור מליבת הצביר, כך שלא סביר שנראה התנגשות בכמה מיליארדי השנים הקרובות. אם אנו בכל זאת מעוניינים להציץ בהתנגשות כזו, כל שעלינו לעשות הוא להתבונן בגלקסיה NGC 1404, השועטת לכיוון ליבת הצביר. כפי שכתבו סחרף וקבוצה נוספת, בראשה עומדת מרי מקהקק (Machacek) ממרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה בקיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית, לענן הגז הלוהט, המקיף את הגלקסיה, יש קצה קדמי מחודד ושובל של גז, שהופשט מהגלקסיה.
“מה שמעניין במה שאנו רואים בפורנקס הוא הדימיון של התצפיות להדמיות המחשב האחרונות,” הוסיף סחרף. “התמונה של פורנקס, עם הגלקסיות הנופלות לכיוון אזור מסוים והגיאומטריה של הגז בצביר, שנראים הודות לרזולוציה של הצ'נדרה ולקירבתו של הצביר, מהווה את ההתאמה הטובה ביותר כיום בין ההדמיות הממוחשבות והתצפיות.”
במהלך מאות מיליוני השנים הבאות, מסלולה של NGC 1404 יחצה מספר פעמים את ליבת הצביר, ובמהלך המעברים הללו תאבד הגלקסיה את הגז העוטף אותה ויצירת הכוכבים בה תיפסק. גלקסיות מחוץ לליבה, לעומת זאת, ימשיכו להחזיק בגז שלהן וליצור כוכבים. סחרף ועמיתיו אכן גילו, שגלקסיות, הממוקמות מחוץ לאזור הליבה, נוטות לפלוט יותר קרני רנטגן, שעשויה לסמל אזורים שוקיי כוכבים נוצרים.
התמונה רחבת הזווית בתחום קרני הרנטגן של פורנקס צולמה על ידי הצ'נדרה בסדרה של צילומים, כאשר כל אחת נמשכה 14 שעות. צוות המחקר כלל גם את דיוויד זורק (Zuerk) מהמוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע בניו יורק, ואת מרטין בוריו (Bureau), עמית האבל, שנמצא כעת בקולומביה.
מרכז מרשל לטיסות חלל של נאס”א הממוקם בהאנטסוויל אלאבמה, ארצות הברית, מנהל את תוכנית הצ'נדרה עבור המשרד למדעי החלל של נאס”א. חברת נורתרופ גרומן מרודונדו ביץ' בקליפורניה, ארצות הברית, לשעבר תאגיד TRW, הייתה אחת החברות הקבלניות הראשיות בבניית המצפה. המצפה הסמיתסוני האסטרופיסיקלי מפקח מבצעים מדעיים ואוויריים ממרכז קרני הרנטגן צ'נדרה בקיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית.
תרגום: דיקלה אורן
הידיעה לעיתונות
ידען האסטרופיסיקה – כוכבים וגלקסיות
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~951130396~~~60&SiteName=hayadan
