סיקור מקיף

חור שחור “משהק” – אסטרונומים מופתעים מהתפרצויות מחזוריות בגלקסיה רחוקה

בגלקסיה רחוקה, תמרות הגז לסירוגין של החור השחור העל-מסיבי הובילו לגילוי חור שחור קטן יותר במסלול שלו

מדענים גילו חור שחור גדול ש"משהק", ופולט תמרות גז. ניתוח גילה שחור שחור קטן מנקב שוב ושוב את דיסקת הגז של החור השחור הגדול, וגורם לשחרור התמרות. שדות מגנטיים חזקים, מצפון ומדרום לחור השחור, המוצגים על ידי החרוט הכתום, יורים את התמרה למעלה ומחוץ לדיסקה. בכל פעם שהחור השחור הקטן מנקב את הדיסקה, היא פולטת עוד תמרה, בדפוס מחזורי קבוע. קרדיט: Jose-Luis Olivares, MIT
מדענים גילו חור שחור גדול ש”משהק”, ופולט תמרות גז. ניתוח גילה שחור שחור קטן מנקב שוב ושוב את דיסקת הגז של החור השחור הגדול, וגורם לשחרור התמרות. שדות מגנטיים חזקים, מצפון ומדרום לחור השחור, המוצגים על ידי החרוט הכתום, יורים את התמרה למעלה ומחוץ לדיסקה. בכל פעם שהחור השחור הקטן מנקב את הדיסקה, היא פולטת עוד תמרה, בדפוס מחזורי קבוע. קרדיט: Jose-Luis Olivares, MIT

בליבה של גלקסיה רחוקה, נראה שחור שחור על-מסיבי חווה התקף שיהוקים.

אסטרונומים גילו שחור שחור, שנמצא במרכזה של גלקסיה הרחוקה 800 מיליון שנות אור והיה קודם שקט, התפרץ פתאום ופלט תמרות של גז כל 8.5 ימים לפני שחזר למצבו השקט הרגיל.

השיהוקים המחזוריים הם התנהגות חדשה שלא נצפתה בחורים שחורים עד כה. המדענים מאמינים שההסבר הכי סביר להתפרצויות נובע מחור שחור שני, קטן יותר, שנע במהירות סביר החור השחור העל-מסיבי המרכזי ויורה חומר מדיסקת הגז של החור השחור הגדול יותר כל 8.5 ימים.

ממצאי הצוות מאתגרים את התמונה המקובלת של דיסקות ספיחה של חורים שחורים, שהמדענים הניחו שהן דיסקות אחידות יחסית של גז שמסתובבות סביב חור שחור מרכזי. מהתוצאות החדשות עולה שייתכן שדיסקות הספיחה מגוונות יותר בתכולתן, ואולי מכילות חורים שחורים אחרים ואפילו כוכבים שלמים.

“חשבנו שידענו הרב על חורים שחורים, אבל זה מראה לנו שיש עוד הרבה דברים שהם יכולים לעשות”, אומר מחבר המחקר דירג’ פאשאם מ-MIT. “אנחנו חושבים שיהיו עוד הרבה מערכות כאלה, ואנחנו פשוט צריכים לאסוף יותר נתונים כדי למצוא אותן”.

הדמיית מחשב של חור שחור עם מסה בינונית מקיף חור שחור על-מסיבי, וגורם לתמרות גז מחזוריות שיכולות להסביר את התצפיות. קרדיט: Petra Sukova, Astronomical Institute of the CAS
הדמיית מחשב של חור שחור עם מסה בינונית מקיף חור שחור על-מסיבי, וגורם לתמרות גז מחזוריות שיכולות להסביר את התצפיות. קרדיט: Petra Sukova, Astronomical Institute of the CAS

בדצמבר 2020 סקר הטלסקופים הרובוטיים ASAS-SN גילה פרץ של אור בגלקסיה הרחוקה כ-800 מיליון שנות אור. החלק הספציפי הזה של השמיים היה שקט וחשוך יחסית על לגילוי של הטלסקופ, כשהגלקסיה נעשתה פתאום בהירה פי אלף. פאשאם, שראה במקרה דיווח על הגילוי בהתראה לאסטרונומים, בחר להתמקד בהתלקחות באמצעות טלסקופ קרני הרנטגן NICER שבתחנת החלל הבינ”ל. העיתוי היה מוצלח כי פאשאם היה קרוב לסוף השנה שבה הייתה לו רשות לכוון את הטלסקופ.

הוא הכשיר את NICER לצפייה בגלקסיה הרחוקה שהמשיכה להתלקח. ההתפרצות נמשכה כארבעה חודשים ואז הפסיקה בהדרגה. בזמן הזה NICER מדד את פליטות קרני הרנטגן מהגלקסיה בקצב יומי גבוה. כשפאשאם בדק בעיון את הנתונים, הוא הבחין בדפוס מסקרן בארבעת חודשי ההתלקחות: ירידות קלות, בתחום תדרים מאוד צר של קרני רנטגן, שהופיעו שוב כל 8.5 ימים.

נראה שפרץ האנרגיה של הגלקסיה ירד במחזוריות כל 8.5 ימים. האות דומה למה שאסטרונומים רואים כשכוכב לכת מקיף חוצה לפני הכוכב המארח שלו, ומסתיר לזמן קצר את אור הכוכב. אבל אף כוכב לא יוכל להסתיר התלקחות מגלקסיה שלמה.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. האם יכול להיות שגם בחור שחור צריך להשמר איזה שהוא יחס בין צפיפות למסה/אנרגיה, וכאשר יחס כזה מופר, קיימת פליטה ..?.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.