חוקרים טוענים לראשונה, כי הרי האנדים בדרום אמריקה צמחו לגובה בזכות האקלים הצחיח

במעלה ההר

ד”ר נח ברוש

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/andes271103.html

ידוע שההרים משפיעים על האקלים, למשל בעצירת זרימת הרוח הלחה ובהסטת ענני הגשם, אבל ייתכן שלפעמים קיימת גם השפעה הפוכה – של האקלים על ההרים. שני חוקרים טוענים כעת, כי שרשרת הרי האנדים בדרום אמריקה צמחה לגבהים של מעל 6,000 מטר בגלל האקלים הצחיח השורר בחלק זה של העולם.
על-פי התיאוריות המקובלות, פני כדור הארץ אינם אלא שכבה מוצקה ודקה, הצפה על ללה נוזלית צמיגה (מאגמה) במעמקי האדמה. השכבה המוצקה איננה אחידה, אלא בנויה מלוחות, המזוהים עם היבשות וחלקי היבשות. הלוחות, שנעים עצמאית על פני המאגמה, מתנגשים לפעמים, ובנקודת ההתנגשות מתרוממים הרים. כך, לדוגמה, בעקבות ההתנגשות בין הלוח של יבשת אסיה ללוח של תת-היבשת ההודית, צמחה שרשרת הרי ההימלאיה.
אלא שהסבר זה איננו תקף עבור שרשרת הרי האנדים, השנייה בגובהה על פני כדור הארץ. במקום זה, הלוח של אמריקה הדרומית רוכב על גבי הלוח של האוקינוס השקט, הנבלע מתחתיו בתוך המאגמה. כלומר הלוחות לא מתנגשים, אלא מתחככים זה בזה, באופן שגורם להגבהה של הרי האנדים. איך זה קשור למזג האוויר? שני החוקרים, סיימון לאמב הבריטי ופול דיוויס האמריקני, טוענים במאמר שפרסמו בכתב העת נייצ'ר, כי האקלים היבש מנע הצטברות גדולה של סחף במקום שבו לוח אחד התחכך באחר. הסחף פועל כמו שמן סיכה – כשזה איננו קיים, החיכוך בין הלוחות גדול מאוד. לו היה מצטבר בין הלוחות סחף, האנדים היו מגיעים לגובה של 2,000 מטר בלבד. התהליך הזה הגביר את עצמו, כיוון שצמיחת ההרים מנעה עוד יותר את ירידת הגשם בפנים היבשת וכך קטן עוד יותר הסחף, וחוזר חלילה.
ידען כדור הארץ – כוכב לכת

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~695690235~~~138&SiteName=hayadan