גנטיקה / אורך החיים של שמרים בעלי חמישה עותקים של הגן PNC1 היה גבוה ב-%70 מזה של שמרים רגילים
ליאור קודנר
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/longlifegene.html
כבר אלפי שנים מנסים בני האדם להבין מדוע משך החיים של אדם אחד יכול להיות ארוך בצורה משמעותית מזה של אדם אחר.
ההשערות המדעיות המסבירות את התופעה התחלקו עד היום לשניים: הגורם הסביבתי והגורם הגנטי. חוקרים הדוגלים בהסבר הסביבתי מאמינים כי הסביבה הקרובה של האדם – תנאי המחייה ורכיבי התזונה שלו – משפיעה בצורה ניכרת על אורך החיים. מנגד גורסת הגישה השנייה כי אורך החיים של האדם נקבע כבר בלידתו כחלק מהמטען הגנטי שלו.
כעת טוענים חוקרים אמריקאים כי מצאו רמזים המחזקים את הגישה השנייה. במחקר גנטי שערכו גילו חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הווארד גן שמשפיע על אורח החיים של שמרים. לדברי הד”ר דיוויד סינקלייר, שעמד בראש צוות המחקר, הממצא יאפשר לאתר גנים דומים גם בבני אדם.
במאמר שפורסם אתמול בכתב העת “,”Nature התמקדו החוקרים בגן PNC1. במחקר התברר כי אורך החיים של שמרים בעלי חמישה עותקים של הגן היה גבוה ב-%70 מאורך החיים של שמרים רגילים בעלי עותק אחד של הגן. הגן – שמסדיר את ייצור הוויטמין B3 בגוף – רגיש לחום, לכמות המלח בגוף ולהרכבים תזונתיים. לטענת החוקרים, הוא אף קובע את אורך החיים של השמרים, בדרך שאינה ברורה עדיין לגמרי.
רבים מהגנים שהתגלו עד היום בשמרים קיימים גם בבני האדם. לכן מקווים החוקרים למצוא את הגן PNC1 גם בדי-אן-אי האנושי. עם זאת, ייתכן שבגוף האדם קיימים כמה גנים שאחראים על אורך החיים, וכדי לאתר ולאבחן אותם יהיה צורך במחקר ממושך יותר מזה שנערך בשמרים.
בחודש שעבר הודיע צוות חוקרים בינלאומי על סיום פרויקט פענוח הגנום, אך הפענוח עצמו אינו מסמן את סיומו של המחקר הגנטי. בפענוח קיבלו החוקרים שרשרת ענקית של כשלושה מיליארד רכיבי די-אן-אי (“אותיות”). ואולם ה”טקסט” הגנומי “כתוב” בשפה לא מובנת. אין בו סימני פיסוק המציינים איפה מתחיל כל גן ואיפה הוא נגמר; בין גן לגן מפרידים רצפי די-אן-אי חסרי משמעות של ממש; ואילו הגנים עצמם מחולקים לקטעים המכילים את הוראות הייצור שלהם, שגם תפקידם עדיין אינו ברור.
“בין שרצף הגנום חשוב יותר מביקוע האטום או מהנחיתה על הירח ובין שלא, ההישג הזה עתיד להשפיע על חיי האדם באופן עמוק יותר מכל הישג טכנולוגי אחר”, קובע קווין דיוויס בספרו “פענוח הגנום”. עיקר המאמץ הוא לגלות את קבוצות הגנים הגורמים למחלות תורשתיות – דוגמת מחלות לב, סרטן, אלצהיימר וסכרת. השלב השני במחקר הגנטי מתמקד במציאת תרופות.
גם אם יימצאו המדענים גנים שאחראיים על תהליך ההזדקנות, לא תיפסל על הסף את ההשערה שטוענת כי סביבת החיים של האדם משפיעה על משך חייו. תזונה נכונה מסייעת, ככל הנראה, לא רק לחיים בריאים יותר, אלא גם לחיים ארוכים יותר. לפי ספר השיאים של גינס, הגבר והאשה המבוגרים ביותר בעולם חיים ביפאן. קמטו הונגו, בת ,114 נוהגת לשתות תה ירוק ודוגלת ב”חיים ללא דאגות”. יוקישי שוחאנגי, בן ,112 עסק כל חייו בגידול משי. ישראל, אגב, נמצאת במקום התשיעי בעולם מבחינת תוחלת החיים של האוכלוסייה – 78.7 שנים בממוצע.
ידען הגנום האנושי והנדסה גנטית
לצערי אין אפשרות לקשר לידיעה בנייצ'ר
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~523339553~~~48&SiteName=hayadan
