אבי בליזובסקי
כששימשתי ככתב לענייני איכות הסביבה בעיתון המקומי “כלבו” בחיפה בשנות השמונים, הדרישות של אנשי חברת חשמל ובתי הזיקוק היתה שלא יפריעו להם עם השטוית של הירוקים, כי מה שהם חוששים מפניו אלו דברים תיאורטיים ואילו הפגיעה בהם תהיה ממשית אם יכפו עליהם להוסיף למשל קולטנים בעשרות מיליוני דולרים במקרה של חברת חשמל או להפחית את פעילות הייצור כל אימת שנוצרת תופעת האינברסיה שמקשה על הזיהום מבתי הזיקוק להתפזר.
אז נחשפתי לראשונה למונח “מחיר סביבתי.” היום, כשהתחממות כדור הארץ היא עובדה הידועה לכולם, קל יותר להוכיח כי המחיר הסביבתי הוא אמיתי בדיוק כמו המחיר שאמורים המזהמים לשלם כדי להקל על הזיהום. איננו נמצאים בתקופת המהפכה התעשייתית שבה עשן בארובה משמעו אוכל בבית.
כבוגר כלכלה וניהול אני משוכנע בכך, אך מסתבר שרבים אינם משוכנעים בכך, והנה בא ספרו של צ'ארלס וילן וחושף את המחיר הסביבתי במלוא מערומיו. אבל זה רק אחד הנושאים שעלה בספרו של וילן ואשר קפץ לעיני ראשון. שאלה מעניינת לא פחות היא כיצד פועלת היד הנעלמה. למשל כיצד מגיעים יום יום למרכול שליד ביתינו בדיוק המוצרים שאנחנו צורכים ממגון שמוצאו במדינות רבות בעולם.
כעצמאי שצריך לנתב לפעמים בין עבודות, ברור לי שעלות של מוצר (למשל חופשה בחו”ל) היא הרבה יותר מעלותו הנקובה – אלא גם כמה עבודות הפסדתי בזמן הזה. גם על זה מדברים בספר.
ומה עושה מדינות לעשירות? בין היתר מפרט וילן כי מדינה עשירה איננה כזו רק בגלל הגנים של תושביה או מיקומה על הגלובוס אלא בשל קיומם של מוסדות ממשלתיים יעילים, זכויות קניין, המנעות מחקיקה עודפת, הון אנושי, פתיחות לסחר, מדיניות פיסקלית ומוניטרית אחראית. משאבי טבע אינן גורם חיוני בהתפתחות ולהפך, הם דווקא גורם מעכב (אחת הדוגמאות שנתן וילן למדינה ענייה במשאבי טבע אך בעלת כלכלה פורחת היא ישראל.
בספר HA התייחסות מה קורה כשממשלה מעוותת את הכלכלה כדי לסייע באופן מלאכותי לעניים, מה שקוראים בלשוננו מדיניות חברתית הן בקנה מידה התוך מדינתי והן בסיוע מהבנק העולמי למדינות עניות, סיוע זה יש להתנות בשיפורים במדיניות הכלכלית, כי אחרת, למדינות עניות כמו לאנשים עניים יש הרגלים רעים מאוד. מתן תמיכה עשוי לןעודד את המשך ההתנהגות שאותה יש לשנות.
ישנן טענות לפיהם יש כלכה סוציאליסטית וכלכלה קפיטליסטית ואת הספקטרום ביניהם וצריך לבחור. כלכלה, כפי שעולה מהספר, יש רק אחת ומי שמתנהג בהתאם אליה מרוויח. מי שמנסה לתחמן (אדם, ואף מדינה) מפסיד בסופו של דבר. סביר להניח שאבשלום וילן לא יאהב את דבריו של צ'ארלס וילן, איש האקונומיסט, שמבקר את הנסיון הקומוניסטי לתכנן כל דבר. כמובן שכמו המחיר הסביבתי ישנו גם מחיר חיצוני לעוני, ולכן יש לטפל בו, אך לרוב התרופה שהממשלות נוקטות בהן שגויות.
מעטיפת הספר:
הכלכלה נמצאת בכל פינה: במכולת, בתיבת הדואר, בקופת החיסכון, בתחנת הדלק. מהארטיק שקניתם בגיל חמש ועד למשכנתא שלקחתם בגיל 35, “המדע העלוב” – כך כינה את הכלכלה המבקר הסקוטי תומאס קרלייל – מקיף אותנו מכל עבר.
עלוב, הם מכנים אותו. אבל כפי שמראה לנו צ'רלס ווילן בכלכלה עירומה, המדע החיוני הזה יכול גם להיות תענוג אמיתי. בהומור ובשפה בהירה וקולחת, ווילן מפשיט את הכלכלה, כלומר מסיר מעליה את הגרפים, את המשוואות ואת הז'רגון המקצועי – ומפיח בה חיים. ספרו עמוס באנקדוטות שנונות ובדוגמאות פשוטות מחיי היומיום (ולא רק של אנשים שהשיגרה הכלכלית שלהם דומה לזו שלו ושל קוראיו). הוא מפיג את הערפל שאופף מושגים רבים כל-כך בכלכלה, ועונה על כל השאלות שתמיד התביישתם לשאול , למשל: איך להכנס – אם בכלל – להשקעות בשוק ההון? מדוע מי שוקורא את הספר הזה ככל הנראה לא עובד בפינוי אשפה? אם נייקי משלמת שכר – רעב לנערות העובדות בייצור, האם יש טעות להחרים את מוצריה?
וילן הצליח לעשות את זה שנחשב לבלתי אפשרי – לכתוב ספר מהנה ומובן על כלכלה.
” ההחלטה שלי ושל אשתי לקנות רכב שטח משפיעה על כל שאר הנוסעים בכביש, אבל אף אחד מהם אינו מעורב בה. אני לא צריך לפצות את כל בעלי ההונדה סיוויק ומכוניות קטנות אחרות על העובדה שאני מגדיל במעט את הסיכון לחייהם. אני גם לא צריך לפצות ילדים אסתמתים שמצבם יחמיר בשל הגזים שאני פולט כשאני נוסע בעיר בקצב צריכה של ארבעה ק”מ לליטר. ומעולם לא שלחתי המחאה לאנשים בניו-אורלינס שיום אחד עלולים לגלות שהבתים שלהם מוצפים במים, כי פליטת הפחמן הדו-חמצני מהרכב שלי המיסה את ראשי הקרחונים בקוטב. אבל כל אלה הן עלויות אמיתיות הנובעות מנסיעה ברכב פחות יעיל מבחינת ניצול הדלק. ההחלטה שלי לקנות פורד אקספלורר יוצרת מה שכלכלנים מכנים השפעה חיצונית, מה שאומר שהמחיר הפרטי של ההתנהגות שלי שונה מן המחיר החברתי .”
ידען הספרים
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~504871851~~~42&SiteName=hayadan
