הידען > “זה תרגיל או באמת?” שאל קצין צבא

“זה תרגיל או באמת?” שאל קצין צבא

כמעט בכל שלב בפיגועי 11 בספטמבר היו כשלים בתקשורת ובתיאום בשרשרת הפיקוד. דו”ח של הוועדה שחקרה את האירועים מתאר, רגע לרגע, איך ההגנה האווירית פיגרה אחר החוטפים

אריק שמיט ואריק ליכטבלאו, הארץ, וואלה!

בוש בבית הספר בסרסוטה, פלורידה. בוש אמר לוועדה ש”האינסטינקט שלו היה להקרין רוגע, לא להראות למדינה תגובה נרגשת ברגע של משבר”

בשעה 09:36 ב-11 בספטמבר – הבוקר הנורא ביותר בתולדות אמריקה – נודע לפקידי ההגנה האווירית הצבאית שמטוס אמריקן איירליינס, שעשה את דרכו בטיסה 77, נמצא מרחק 9.6 ק”מ בלבד מהבית הלבן – קצת יותר מדקת טיסה. מפקד ההגנה האווירית בצפון מדינת ניו יורק הורה לשלושה מטוסי קרב ליירט את מטוס חברת התעופה השלישי שנחטף באותו בוקר. אבל במהרה גילה שהטייסים שהמריאו מווירג'יניה לא טסו צפונה לעבר בולטימור, כפי שהצטוו לעשות, אלא מזרחה מעל האוקיינוס האטלנטי. “לא אכפת לי כמה חלונות יישברו”, נבח המפקד והורה למטוסי הקרב להסתובב ו”להגביר מהירות” בכיוון הבית הלבן.

באותו רגע בוואשינגטון הובילו סוכני השירות החשאי בחיפזון את סגן הנשיא, דיק צ'ייני, לבונקר תת קרקעי בטוח בבית הלבן. בסרסוטה שבפלורידה שיירת המכוניות של בוש התרחקה במהירות מבית ספר עממי שבו ביקר הנשיא – תחילה טעתה בדרך ונסעה בכיוון לא נכון – כדי להביא את הנשיא לשדה תעופה ומשם להעלותו לאוויר, לשם ביטחון.

מאז ה-11 בספטמבר 2001 חזרה האומה האמריקאית וחוותה בוקר זה פעמים אין ספור, אך מעולם לא בפירוט כה מעורר חלחלה, המגולל את הדרמה דקה לדקה, כמו בדו”ח שהותר לפרסום ב-17 ביוני על ידי הוועדה הלא תלויה שחקרה את פיגועים. הדו”ח, המחזיק 29 עמודים, מתאר 149 דקות בהולות שאינן דומות לשום דבר שהתנסו בו אי פעם התעופה האזרחית ומערכות ההגנה הצבאיות של ארה”ב. הוא מתאר

רגעים של תושייה וקור רוח, כמו שהפגינו פקחי אוויר אזרחיים שהצליחו לארגן את נחיתותיהם של כל 4,500 המטוסים שהיו אז באוויר, וגם רגעים של כשל תקשורתי, תיאום לוקה בחסר ונתק בשרשרות הפיקוד.

במשך אותו בוקר לא היה למעשה למינהל התעופה הפדרלי (F-A-A) שום מגע בדרג הפיקוד הארצי עם “מפקדת ההגנה האווירית הצפון אמריקאית” (North American Aerospace Defense Command – Norad) האחראית להגנה על המרחב האווירי של ארה”ב. “היו אנשים רבים שהיו צריכים לקבל עדכון על המתרחש ולא קיבלו אותו”, אמר תומס קין, יו”ר הוועדה והמושל הרפובליקאי לשעבר של ניו ג'רסי. “הרבה דברים שהיו צריכים להיעשות לא נעשו”.

“עוד מטוס מגיע”

בשדה התעופה לוגן בבוסטון החל אותו יום של שלהי הקיץ כמו כל יום אחר, כאשר המטוס בטיסה 11 של אמריקן איירליינס, שהיה בדרכו ללוס אנג'לס עם 81 נוסעים, נע על מסלול ההמראה בשעה שמונה בבוקר. הרגע הנורמלי האחרון היה 08:13 בבוקר, כאשר פקחי טיסה הורו למטוס לפנות ימינה, כפי שנאמר בדו”ח הוועדה. כעבור 16 שניות, כאשר הורה פקח למטוס להגביה טוס, הקשר נותק. לאחר שלא הצליח ליצור קשר באמצעות תדרי חירום, אמר הפקח לאחראים עליו ש”הוא חשב שאירעה תקלה חמורה”, נאמר בדו”ח.

האישור לכך הגיע ב-08:24. המטוס כבר שינה את מסלולו כשבקע ממכשיר הקשר קול מקפיא דם, שעל פי הסברה היה קולו של מוחמד עטא שעמד בראש המבצע: “יש לנו כמה מטוסים. רק שבו בשקט ולא תיפגעו. אנו חוזרים לשדה התעופה”. פקידי תעופה בבוסטון החלו להודיע שהמטוס של טיסה 11 נחטף וכי הוא עושה את דרכו לניו יורק, אבל רק ב-08:37 נמסרה ידיעה על כך לפקידי Norad ברום (רומא) שבמדינת ניו יורק, האחראים להגנה האווירית של צפון מזרח ארה”ב.

“זה תרגיל או באמת?” שאל קצין צבא.

“לא, זה לא תרגיל ולא ניסוי”, באה התשובה.

שני מטוסי אף-15 בבסיס חיל האוויר אוטיס, מרחק כ-240 ק”מ מניו יורק, הוזנקו ב-08:53. אבל המטוס בטיסה 11 התרסק לתוך המגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי 6 דקות קודם לכן.

בינתיים, מטוס יונייטד איירליינס שיצא בטיסה 175 ב-08:14 עם 65 נוסעים מבוסטון ללוס אנג'לס כבר החל להתנהג בצורה מוזרה, אולם איש על הקרקע לא הבחין בכך משום שהפקח האחראי לטיסה זו טיפל גם במטוס בטיסה 11, שנחטף. סמוך לתשע בבוקר הבינו פקידי תעופה שמטוס חטוף שני עושה את דרכו לניו יורק. “גלו עירנות, נראה שעוד מטוס מגיע”, דיווח F-A-A. דקות ספורות לאחר מכן התנגש המטוס של טיסה 175 במגדל הדרומי של מגדלי התאומים. באותו שלב פקידי ההגנה האווירית ידעו רק שמטוס שני נחטף. במתכונת מדאיגה שחזרה במשך כל אותו בוקר, מערכת ההגנה האווירית פיגרה תמיד כמה צעדים אחר החוטפים ולא הצליחה להדביקם.

בינתיים, בסרסוטה, בשעה 09:05, בזמן ביקורו של הנשיא בוש בכיתה ב', פנה אליו ראש הסגל שלו, אנדרו קרד, ולחש באוזניו שמטוס פגע במגדל השני. לנשיא דווח כמה דקות קודם על התרסקות המטוס הראשון אבל קונדוליזה רייס, היועצת לביטחון לאומי, שהצטרפה לביקור, אמרה תחילה שהמטוס שהתרסק היה מטוס דו מנועי. כאשר המטוס השני התרסק לתוך המגדלים, אמרו עוזרים בבית הלבן שידוע להם שזו אינה תאונה.

בחדר הכיתה החלו לצלצל הזימוניות והטלפונים של הכתבים. הנשיא בוש לא התרגש במיוחד. לוועדה הוא אמר, כפי שמציין הדו”ח, ש”האינסטינקט שלו היה להקרין רוגע, לא להראות למדינה תגובה נרגשת ברגע של משבר”. הוא נשאר בכיתה עוד כמה דקות. זמן קצר לפני 09:15 הוא חזר לחדר מצב זמני, שם תודרך על ידי אנשי סגל, צפה בסיקור הטלוויזיוני וטילפן לצ'ייני ולאחרים. בוש התכונן לחזור לוואשינגטון. החלטה זו הדאיגה עוזרים, ששיכנעו אותו לבטלה.

איש מקרב מלוויו מהבית הלבן לא ידע אז על חטיפת מטוסים אחרים, נאמר בדו”ח. אבל קרוב ל-09:21 קלטו פקידי תעופה שמטוס שלישי נעדר – מטוס אמריקן איירליינס שהיה בטיסה 77 ושהמריא משדה התעופה הבינלאומי דלס, מחוץ לוואשינגטון, בשעה 08:20. פקחים איבדו את הקשר אתו ליד אינדיאנפוליס ולא היו מודעים לכך שהוא סב לאחור ופנה לעבר ואשינגטון. דקות ספורות לאחר מכן, בדיוק כשהנשיא התכונן לעזוב את בית הספר, פינה ה-F-A-A את המרחב האווירי מעל מנהטן ומטוסי קרב פיטרלו בשמי ניו יורק.

צ'ייני הורה ליירט

אבל האיום לא היה באותו זמן בניו יורק, שבה בערו מגדלי התאומים, אלא בפנטגון, לשם טס המטוס של טיסה 77. במשך 36 דקות הוא טס לעבר ואשינגטון בלי שאותר, מגלה הדו”ח. ב-09:32 מצאו סוף סוף פקידי תעופה בוואשינגטון את מה שהתגלה כמטוס הנעדר. מטוס תובלה לא חמוש של המשמר הלאומי שוגר כדי לעקוב אחריו, אך גם הפעם זה היה מאוחר מדי. ב-9.38 דיווח טייס המשמר הלאומי למגדל הפיקוח בוואשינגטון ש”נראה שהמטוס הזה התנגש בפנטגון, סר”.

לפי הדו”ח, קציני צבא אפילו לא ידעו על החיפוש הבהול אחר המטוס של טיסה 77. במקום זאת חיפש הצבא מטוס רפאים בדרכו לוואשינגטון. ה-F-A-A דיווח בטעות שמטוס אמריקן פלייט בטיסה 11 – המטוס שהתנגש במגדל הצפוני של מרכז הסחר יותר מחצי שעה קודם לכן – עדיין היה באוויר וטס לכיוון ואשינגטון, נאמר בדו”ח.

ב-09:37 פתח הפנטגון בשיחת ועידה בדרג בכיר שכונתה Air Threat Conference call ונמשכה יותר משמונה שעות. השתתפו בה בוש, צ'ייני, שר ההגנה דונלד רמספלד ובכירים מגופי ממשל שונים. בלט בהעדרו ב-40 הדקות המכריעות של שיחת הוועידה נציג של מינהל התעופה הפדרלי, המפקח על כל התנועה האווירית האזרחית. לפקיד שהצטרף לבסוף לשיחה, ב-10:17, לא היתה גישה למקבלי החלטות בכירים במינהל ולא עמד לרשותו המידע שהיה זמין לפקידים בכירים במינהל באותו זמן, נאמר בדו”ח.

בעוד בעלי תפקידים בכירים נפגשו בוואשינגטון כדי להתמודד עם המצב, מיהרו שלושה מטוסי אף-16 מבסיס חיל האוויר לנגלי שבווירג'יניה לוואשינגטון, והחטיפה האחרונה, של מטוס יונייטד איירליינס שהיה בטיסה 93, הגיעה לשלבי סיום. דקות ספורות לפני ההתרסקות לתוך הפנטגון, המטוס שטס מניוארק לסן פרנסיסקו סטה ממסלולו סמוך לקליוולנד. הפקח האווירי שם, וטייסי מטוסים אחרים שטסו בסמוך, שמעו במכשיר קשר מה שנשמע כצווחות וקולות מאבק. ב-09:38 פינו פקחים בקליוולנד כמה מטוסים מדרכו של המטוס החטוף, וזמן קצר לאחר מכן הוא שינה את נתיב הטיסה שלו מעל אוהיו והחל לטוס לעבר ואשינגטון. כעבור ארבע דקות הורה מנהל מבצעים בכיר ב-F-A-A, בן סלייני, להנחית את כל המטוסים שהיו באוויר בשדה התעופה הקרוב ביותר – הוראה חסרת תקדים בהיסטוריה של ארה”ב, שבוצעה במהירות וללא תקלות. בינתיים, בטיסה 93 שמעו הנוסעים בטלפונים הניידים שלהם על החטיפות האחרות וכמה מהם הסתערו על תא הטייס. ב-10:03 התרסק המטוס בטיסה 93 בשדה ליד שנקסוויל בפנסילווניה, מרחק כ-202 ק”מ מוואשינגטון.

למרות השיחות הרבות שניהלו פקידי F-A-A בעניין טיסה 93, איש מהם לא ביקש בשלב כלשהו את עזרת הצבא. סמוך לעשר בבוקר ביקש סטיוון הדלי, סגן היועץ לביטחון לאומי של בוש, מהפנטגון לספק ליווי של מטוסי קרב למטוסו של הנשיא שבדיוק עזב את פלורידה. הוא גם ביקש שמטוסי קרב יסיירו מעל ואשינגטון וכן סיוע ביישום תקנות “יום הדין”, שעל פיהן חברי קבינט ומנהיגי קונגרס נלקחים בבהילות לאתרים לא ידועים בזמן חירום לאומי.

ב-10:10 מטוסי האף-16 שהיו מעל האוקינוס האטלנטי הגיעו לוואינגטון, אבל לדברי מפקד Norad ברום, לא ניתנה הוראה לפתוח באש על שום מטוס חטוף של חברת תעופה אזרחית. באותו זמן צ'ייני, שעדיין היה בבונקר בבית הלבן, הורה ליירט כל מטוס תעופה אזרחי שנתפש כמאיים. ג'ושוע בולטן, סגן ראש הסגל של בוש, הציע לצ'ייני לטלפן שוב לבוש כדי לקבל אישור להוראה. אבל בולטן, ראש הסגל של צ'ייני, לואיס ליבי, ואשתו של צ'ייני, לין, שכולם היו בבונקר, לא זכרו שיחה כזאת. כך או כך, ב-10:20 אושר ממטוס חיל האוויר 1 ההיתר של בוש לפקודת הירי והיירוט.

ב-10:31 הועברה ההוראה למפקדי ההגנה האווירית, אבל קציני צבא בדרגים זוטרים יותר בשרשרת הפיקוד לא היו בטוחים בעניין ההוראה ולא העבירו אותה לטייסים שחגו מעל ואשינגטון ומעל ניו יורק. בעוד הטייסים ממתינים להוראות, מפקד הכנף ה-113 של המשמר הלאומי האווירי במחוז קולומביה, בריגדיר-גנרל דייוויד וורלי, ששמע דיווחים מיד שנייה על כך שהשירות החשאי רוצה שטייסים יחוגו מעל הבירה, הציע את מטוסי הקרב בבסיס חיל האוויר אנדרוז, נאמר בדו”ח. מכוח הרשאתו של צ'ייני, הטייסים הראשונים כבר היו באוויר ב-10:38. ארבע דקות לאחר מכן, הגנרל וורלי הוציא הוראות שלפיהן ההחלטה על הפלת מטוסים חטופים תהיה בידי הטייס המוביל.