מחקר חדש מראה כי די בעצם המחשבה על שפה כדי לעורר במוחו של אדם מגמגם שרשרת תגובות, השונה מזו שמתעוררת במוחו של אדם שאינו מגמגם
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/megamgem.html
מחקר חדש מראה כי די בעצם המחשבה על שפה כדי לעורר במוחו של אדם מגמגם שרשרת תגובות, השונה מזו שמתעוררת במוחו של אדם שאינו מגמגם.
המחקר, שבראשו עמדה ד”ר כריסטין ובר-פוקס מאוניברסיטת פרדו באינדיאנה, הוצג בשבוע שעבר בכנס של ההתאחדות האמריקאית לדיבור, שפה ושמיעה. לפי ממצאי החוקרים, נראה שמגמגמים מעבדים שפה באופן שונה גם בזמן שהם פותרים בשקט בעיות מילוליות.
מחברי המחקר סבורים כי גמגום הוא תוצאה של מערך מורכב של בעיות. אף על פי שהבעיה הברורה ביותר לעין קשורה ביכולות המוטוריות של הפה, רצו החוקרים לראות מה יקרה אם היכולות הללו יוצאו אל מחוץ לניסוי.
במחקר השתתפו 11 מבוגרים מגמגמים ו-11 שאינם מגמגמים. למשתתפים ניתנה סדרה של מטלות מילוליות, שאותן התבקשו לבצע בלי לדבר. המשתתפים בניסוי, שהשתמשו במחשבים, נשאלו אם שתי מלים נתונות מתחרזות זו עם זו. לעתים התשובה היתה ברורה: המלים התחרזו וגם היו דומות זו לזו (“תפוח” ו”מפוח”), או שלא היו דומות בכלל וגם לא התחרזו (“עוגה” ו”תפוח”). ואולם כאשר המצב היה פחות מובהק, השתמשו המגמגמים בחלקים אחרים של מוחם – בעיקר בצדו הימני – ולקח להם יותר זמן לפתור את הבעיה. “הבעיות הקשות ביותר היו אלה שבהן נראו המלים דומות זו לזו, כמו 'לוח' ו'מוח', אך לא התחרזו זו עם זו”, אמרה ד”ר ובר-פוקס.
החוקרים סיפרו כי 5% מהאוכלוסייה סובלים מגמגום בשלב כלשהו בחייהם. לדבריהם, המחקר מראה כי ייתכן שחלק מהבעיה מתרחש כאשר מוחו של אדם מגמגם מוצף במידע. לדבריהם, מחקרים קודמים בנושא מראים כי מוחותיהם של אנשים מגמגמים מגיבים אחרת גם כאשר הם מאזינים למלים בלי לקרוא אותן.
ניו יורק טיימס, הארץ, חדשות וואלה!
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~921705663~~~58&SiteName=hayadan
