זבל של מטאורים

מחקר של סוכנות החלל האמריקאית מגלה כי סוללות במשקל 30 ק”ג ולוחות בקרה אלקטרונים במשקל 116 ק”ג עשויים לפגוע בחלליות פעילות

חדשות וואלה-מדע

מדעני חלל אמריקאים טוענים כי קיים סיכוי של 1 ל-250 כי פסולת הנופלת מלווייני תקשורת בחלל, תפגע באדם כלשהוא על פני כדור הארץ. על פי מחקר סודי שביצעה סוכנות החלל האמריקאית, נאס”א, קיימים ארבעה סוגי עצמים העשויים לשרוד בכניסה לאטמוספירה, ביניהם סוללות במשקל 30 ק”ג, ולוחות בקרה אלקטרונים שמשקלם 116ק”ג.

המחקר בוצע בחודש אפריל, בעקבות החשש בממשלת ארצות הברית כי תוכנית להוצאה מהמסלול של 70 לוויני תקשורת במשך 14 חודשים, תיצור גל של חרדה בציבור. הלווינים שייכים למערכת תקשורת חדישה המכונה “אירדיום”, המאפשרת התקשרות בטלפון נייד לכל מקום בעולם.

מן המחקר עולה עוד כי בשנה האחרונה נפלו לכדור הארץ עצמים במשקל של יותר מ-168 אלף ק”ג.

בנאס”א טוענים כי מאז ששיגרו הסובייטים בשנת 1957 את הלווין “ספוטניק 1”, לא דווח כי אדם כלשהוא נפגע מפסולת לווינית, למרות שהתרחשו יותר מ-4,110 כניסות מחדש של עצמים לתחום האטמוספירה. עם זאת טוענים בסוכנות החלל, כי סיכויי הפגיעה יעלו במידה מסוימת לאור הגידול הצפוי באוכלוסיית כדור הארץ במאה השנים הקרובות.
——-

מזבלה בחלל
מאת אלכס דורון וגבי קסלר, ניו יורק

74 גרוטאות לוויין שיתחילו החודש לעשות את דרכם חזרה לכדור הארץ ויתפרקו לחלקים בכניסתם לאטמוספירה, מכניסים את מדעני נאס”א ללחץ. מחקר סודי שערכו המדענים ואשר נחשף אתמול בארה”ב העלה כי הסיכוי שחלקיקי הלוויינים ייפגעו בבני אדם הוא גבוה ביותר במונחי חלל – 1 ל- 250(כמעט חצי אחוז).
9,000 חלקים משייטים חופשי בחלל, מתברר, יש לא מעט זבל וגרוטאות. “מזבלת החלל” כוללת לפחות 9,000 פריטי מתכת המשייטים להם חופשי-חופשי סביב כדור הארץ. ביניהם אפשר למצוא שברי לוויינים שחדלו לפעול והתפרקו בחלל, אך גם מברג וכפפה בעלת שלד קשיח לתיקון ידני של לוויין סורר, שנשמטה מידו של אסטרונאוט בעת “צעדה בחלל”.

משימת המעקב אחר הגרוטאות שבחלל הוטלה על פיקוד החלל בחיל האוויר האמריקני. המעקב המתמיד נחוץ מאחר והן עלולות להוות סכנה למעבורות חלל מאויישות וללוויינים בכלל. בשנת ,'98 למשל, התרחשה דרמה גדולה במערכת שבהר מאווי, בטיסת החלל שבה השתתף האסטרונאוט הקשיש ג'ון גלן. זנב המעבורת ניזוק מחבטת רכיב של דלת מתכת שניתק ממקומו – מאותם שברים המרחפים בחלל. למרבה המזל, לא היה צורך בנחיתת חירום אך מאז אותו אירוע, בסוכנות החלל האמריקנית קיים חשש מתמיד שמא אסטרונאוט שמסתובב לו בחלל ייפגע מרסיס מתכת כלשהו, אפילו בורג קטנטן. זאת מאחר שבטיסה בחלל הכל צריך להיות חלק לחלוטין ואם בורג פוגע בזנב של מעבורת או שורט אותה, זה עלול לשבש את הפעילות.

חברת “מוטורולה”, שהפעילה את רשת הטלפונים הראשונה בעולם שפעלה באמצעות תקשורת לוויינים – “האירידיום”, החליטה באחרונה כי בהיעדר קונה למערכת הלוויינית, אין טעם להשאיר את הלוויינים חסרי התועלת בחלל. 74 הלוויינים שהיא תחזיר לכדור הארץ יישרפו בכניסתם לאטמוספירה ויתפרקו לחלקים. הליך “חיסול” הלוויינים יימשך 14 חודשים.

המסמך הממשלתי שבו מתועדים ממצאי המחקר המעריך את סיכויי הפגיעה של שברי הלוויינים, קובע כי החזרת 74 הלוויינים עלולה לגרום לבהלה ולטענות קשות נגד הממשל בארה”ב. עם זאת, מציין המסמך, כי מאז ,1957 כשבריה”מ לשעבר שיגרה לחלל את ה”ספוטניק” הראשון, לא נרשמה מעולם פגיעה של שברי לוויינים בבני אדם על כדור הארץ, למרות שעד היום חדרו לאטמוספירה ונשרפו בדרך לכדור הארץ לא פחות מ-4,100 לוויינים.

מעקב אחר הגרוטאות בחלל

פיקוד החלל בחיל האוויר האמריקני מבצע את המעקב אחר הגרוטאות בחלל באמצעות מערכת אלקטרו-אופטית מתקדמת ביותר. מדובר בטלסקופ האופטי הגדול ביותר בעולם, המוצב במרומי הר האליקאלה באי מאווי שבהוואי, מעל פני הים. גם מחשב-על של יב”מ גוייס כדי לסייע במעקב הצמוד הזה.

המערכת האופטית כוללת מצלמה עם יכולת “זום” אדירה. כאשר נצפה פריט חשוד, מגדילים במידה ניכרת את התצלומים המטושטשים, שנראים בשלב ראשון כענן-ערפל. באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית, מחשב-העל מבליט בתצלום את קווי המיתאר של אותו פריט חשוד. הדבר נעשה באמצעות מיגוון אלגוריתמים – הביטויים המתימטיים של מתכונות הפעולה הממוחשבות – ותוכנות הערכה וניתוח.

מחשב-העל יאפשר לבצע את תהליך עיבוד התמונות במחצית הזמן ממה שנעשה עד כה: במקום שש שניות, תתקבל התמונה הברורה מכל חפץ חשוד בתוך שלוש שניות בלבד. כך נאמר בהודעת חיל האוויר האמריקני, בהתייחס לגיוסו של מחשב-העל. לדבריהם, הזמן משחק כאן תפקיד מאוד משמעותי, כאשר כל שניה קובעת.
מהירות מערכת המצלמות הדיגיטליות שבטלסקופ היא 256 תמונות בשניה. “דומה הדבר להפקת סרט קולנוע קטן מכל פריט שהטלסקופ 'דג' בחלל”, הסבירו מהנדסי חיל האוויר האמריקני.

מחשב-העל מסוגל לבצע 480 מיליארד חישובים בשניה אחת. הוא מהיר פי 40 מ”כחול עמוק” המפורסם, שמולו התמודד אלוף העולם לשעבר בשחמט, גארי קספרוב, ב-'97.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~327855918~~~86&SiteName=hayadan