זאת, לאחר שמדענים אמריקאים שיבטו עובר אדם; הוועדה תדון בצורך להגדיר סוג הניסויים המותרים בשיבוט ובחקר תאי הגזע; ע”פ החוק כיום אסור השיבוט כשיטת הפרייה חלופית
מאת: תמרה טראובמן, הארץ
ועדת המדע של הכנסת תקיים מחר דיון דחוף בעניין ההשלכות והסיכונים של טכנולוגיית השיבוט. את הדיון יזמה יו”ר הוועדה, ח”כ ענת מאור (מרצ), לאחר שאתמול נודע כי מדענים אמריקאיים ניסו לשבט עובר אדם.
מאור תעלה בדיון את השאלה, אם יש צורך בהחלת חוקים או תקנות שיגדירו את סוג הניסויים המותרים והאסורים בחקר השיבוט ובחקר תאי הגזע. תאי גזע הינם תאים שניתן להפיק מעוברים, ולהשתילם בגופם של חולים הזקוקים לרקמות חדשות.
מאור ציינה כי “חוק השיבוט”, שאושר בכנסת ב-,1998 אוסר מפורשות על שימוש בשיבוט כשיטת הפרייה חלופית. ואולם, החוק אינו מתייחס ישירות לשאלה, אם מותר להשתמש בשיבוט כאמצעי רפואי. בסוג שיבוט זה, המכונה “שיבוט ריפויי”, משבטים עובר ומגדלים אותו במעבדה, עד השלב שבו ניתן להפיק ממנו תאי גזע שישמשו לריפוי חולים.
בשלב זה העובר הוא בן 5-6 ימים, ונראה כמו כדור מיקרוסקופי בן כ-200-100 תאים. לאחר הפקת תאי הגזע, משמידים את העובר.
כדי לענות על השאלות המוסריות הכרוכות בשיבוט ובתאי גזע עובריים, יזם משרד המדע הקמת ועדה לאומית לענייני ביו-אתיקה. הוועדה צפויה להתחיל את עבודתה בחודש הבא, לאחר שהממשלה תאשר את סמכויות פעולתה.
לדברי פרופ' חגית מסר-ירון, יו”ר צוות ההכנה של הוועדה והמדענית הראשית במשרד המדע, הוועדה אמורה לקבוע מהי מדיניות המדינה בעניין מחקרים בשיבוט ובתאי גזע. לדבריה, היום, למעשה, אין מדיניות ברורה, והחוקרים בבתי החולים ובאוניברסיטאות פועלים לפי האישורים המתקבלים מוועדות פנימיות של המוסדות.
בחודשים האחרונים החלה גם “ועדת הלסינקי לניסויים גנטיים בבני אדם” – ועדה של משרד הבריאות האמורה לפקח על ניסויים גנטיים – לדון בעניין תאי הגזע. לדברי המשרד, הוועדה נמצאת בראשית דיוניה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~300337548~~~111&SiteName=hayadan
