חוקרים סברו שהתחממות כדור הארץ תגרום לגידול בהיקף הצומח בצפון אירופה ובצפון אמריקה. כעת מתברר שהם טעו
צפריר רינת, הארץ, חדשות וואלה!
אירועים תכופים של מזג אוויר קיצוני והתייבשות אזורים נרחבים על פני כדור הארץ – זאת התחזית של מדענים בעקבות התחממות כדור הארץ. אולם בתמונה עגומה זו היתה גם תחזית מעט אופטימית יותר, שדווקא צפתה גידול בהיקף הצומח והפיכת אזורים נרחבים בצפון אירופה ובצפון אמריקה לירוקים יותר. חוקרים סברו שההתחממות העולמית תגביר את פעילות הפוטוסינתזה של צמחים באזורים אלה ותאיץ את התפתחותם.
ואולם, לאחרונה התפרסם בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארה”ב מחקר חדש, שמוכיח שלתחזית הירוקה אין אחיזה של ממש. לפי המחקר, שבראשו עמד חוקר ישראלי, הד”ר אלון אנגרט, נהפכו אזורים נרחבים בצפון אמריקה וצפון אירופה ליבשים יותר בין 1994 ל-2002.
צוות החוקרים, מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ומנאס”א, בדק את מצב הצומח באזורים נרחבים בעולם ובמקביל בדק גם שינויים בכמויות דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה. ההתחממות הגלובלית נוצרת, בין השאר, בגלל עלייה בכמויות גז זה, שהוא המרכיב המאפשר לצמחים לבצע את תהליך הפוטוסינתזה. בתהליך זה נקלטת בצמח דו-תחמוצת פחמן, המשמשת לגדילתו. אם תהיה מגמה של הפיכת אזורים לירוקים יותר, המשמעות תהיה מיתון של השפעות ההתחממות, מכיוון שהצמחים יאגרו לתוכם חלק מהגז שגורם להתחממות.
החוקרים ערכו השוואה בין שתי תקופות – תחילת שנות ה-80 עד תחילת שנות ה-90, והשנים 1994-2002. בתקופה הראשונה אכן היה תהליך של הפיכת אזורים בחצי הכדור הצפוני לירוקים יותר, בעקבות הגברת הפוטוסינתזה באביב ובקיץ.
ואולם בשנים 1994-2002 המצב היה שונה. בתקופת האביב בשנים אלה אכן התגברה פעילות הפוטוסינתזה של צמחים בחצי הכדור הצפוני, אך לדברי הד”ר אנגרט בעונות הקיץ באותן שנים גרמו תנאי ההתחממות והירידה בכמויות המשקעים, הקשורה בהתחממות, לקרקע יבשה יותר ולקצב אידוי מים מוגבר. כתוצאה מכך התקשו צמחים להתפתח וקטנה יכולתם לבצע פוטוסינתזה.
לפי מפות שהכינו החוקרים, נראית מגמה ברורה של הפיכת אזורים גדולים בצפון אמריקה ובצפון אירופה לחומים, לעומת צבע ירוק יותר שאיפיין אותם בשנים שקדמו ל-1994. “ניתוח המחזור העונתי של דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה מראה שכל הקליטה המוגברת של גז זה על ידי פוטוסינתזה קוזזה עם שיעור הפוטוסינתזה הנמוך יותר בקיץ”, אומר אנגרט. כך גם נשללה ההשפעה הממתנת שהיתה אמורה להיות לצריכת דו-תחמוצת הפחמן על ידי הצמחים.
על פי מחקרים שנעשו לאחרונה באירופה, תהליך ההתייבשות של צמחייה ושריפות הנלוות לעונות הקיץ החמות גורמים לפליטת כמויות גדולות של דו-תחמוצת פחמן מצמחים בחזרה לאטמוספירה.
כתב העת “New Scientist” דיווח לאחרונה על ממצאי קבוצת מחקר הנקראת CarboEurope, ושלפיהם במערב אירופה נפלטו לאטמוספירה בקיץ החם של 2003 כ-500 מיליון טונות של דו-תחמוצת פחמן בעקבות שריפות של יערות, התייבשות קרקע וקמילת יבולים. מדובר בכמויות גדולות פי שניים מהכמות הנפלטת משריפת דלק בכל מערב אירופה, בתקופה מקבילה. לפני שנתיים העריכה קבוצת החוקרים שהמערכות האקולוגיות של יבשת אירופה יכולות לקלוט 7%-12% מכמויות הפחמן שנפלט לאטמוספירה בגלל פעילות אנושית כמו שריפת דלקי מחצבים.
ואולם, בתקופות כמו הקיץ של 2003, או הקיץ הנוכחי, המערכות האקולוגיות עצמן נהפכות למקור לפליטת דו-תחמוצת פחמן. השנה מכה בצורת קשה בספרד ובפורטוגל משתוללות שריפות יער ענקיות, שנמשכו גם בימים האחרונים. בצורת קשה היתה השנה גם באזורים נרחבים של המערב התיכון בארצות הברית. כך נהפכים האזורים הירוקים למקור נוסף להאצת ההתחממות הגלובלית והחרפת תופעות הלוואי שהיא גורמת.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~249782053~~~40&SiteName=hayadan
