שנים האחרונות כותב קורצווייל את ספרו הבא – “הסינגולריות קרובה יותר”. רק מתי-מעט – חבריו ועמיתיו הקרובים ביותר – יודעים מה יהיה התוכן המדויק של הספר. והנה, בכנס העתידנים נחשפנו לאחד מהם: ד”ר חוזה קורדיירו, שהציג את טיוטת הספר החדש ושיתף בתחזית המרשימה ביותר מתוכו
אחת התחזיות המרגשות ביותר שהועלו בכנס העתידנים בדובאי, הגיעה כמעט-במקרה. חוקר העתידים ד”ר חוזה קורדיירו, שעוסק מזה מספר שנים בחיזוי עתיד ההזדקנות, עמד על הבמה וסיפר על האפשרות לעצור את ההזדקנות. הוא הניף מול הקהל קלסר עבה – ספר בשלבי העריכה האחרונים. זהו, הכריז, הספר הבא של ריי קורצווייל, “הסינגולריות קרבה עוד יותר”, ולפיו מי שישרוד עוד עשור בלבד, יוכל לחיות לנצח.
בערך. כנראה.
נסביר.
ריי קורצווייל הוא אחד מהעתידנים המוכרים ביותר בדורנו. הוא הרים את עצמו מעפר, עם המצאת הסינתסייזר בנעוריו, והפך להיות מיליונר, איש-עסקים, ממציא וסופר. בשנת 2005 הוא הוציא לאור את ספרו הידוע ביותר – “הסינגולריות קרובה” – ובו הביא לתודעת הציבור את המושג “התפתחות אקספוננציאלית”.
טכנולוגיה שמתפתחת באופן אקספוננציאלי, היא כזו בה כל דור חדש של המצאות מוצלח פי כמה מהדור הקודם. הדגש הוא על “פי כמה”. כלומר, קצב ההתקדמות עצמו גדל עם הזמן. במחשבים, למשל, מקובל חוק מור שקבע שמספר הטרנזיסטורים בשבב מכפיל את עצמו מדי שנתיים. מחשבים צייתו לחוק הזה די-יפה לאורך חמישים השנים האחרונות, וזו הסיבה שהסמארטפון הזול ביותר כיום, חזק בהרבה ממחשב-העל המשוכלל והיקר ביותר של שנות השבעים.
קורצווייל כלל בספרו גם כמה תחזיות נועזות לעתיד: למשל, שמחשבים יוכלו להתחזות בהצלחה לבני-אדם עד 2029 – תחזית שכבר מתממשת או קרובה-למימוש. הוא טוען שהגיע לרמת דיוק של 86 אחוזים בתחזיות שלו, ולמרות שאפשר להתווכח לגבי זה, עדיין כולם רוצים לשמוע את הרעיונות שלו לגבי העתיד. הם אולי לא מתממשים בדיוק כפי שהוא חוזה ובדיוק בזמן שהוא חוזה, אבל הם תמיד מיוחדים, מעניינים ומספקים חזון לעתיד טוב יותר. או לפחות, שונה מאד מההווה.
בשנים האחרונות כותב קורצווייל את ספרו הבא – “הסינגולריות קרובה יותר”. רק מתי-מעט – חבריו ועמיתיו הקרובים ביותר – יודעים מה יהיה התוכן המדויק של הספר. והנה, בכנס העתידנים נחשפנו לאחד מהם: ד”ר חוזה קורדיירו, שהציג את טיוטת הספר החדש ושיתף בתחזית המרשימה ביותר מתוכו. לפי קורצווייל דאליבא קורדיירו, תוך עשר שנים תגיע הטכנולוגיה למהירות המובטחת המכונה Longevity Escape Velocity. או בתרגום קלוקל בעברית – “מהירות מילוט מזקנה”. ובראשי תיבות – מממ”ה.
עוד מונחים? כן, תודה. אל תדאגו, הכל יעשה סדר בסוף. וגם תחיו לנצח, שזה בונוס.
אז – מה? מה זה מממ”ה?
אסביר בדוגמה פשוטה מהי מממ”מ. בכל שנה אנחנו מזדקנים ב… שנה אחת. עד כאן, הכל ברור.
עכשיו נוסיף משתנה חדש לתמונה: הטכנולוגיה. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת מספיק, אנחנו יכולים להאריך את החיים במגוון דרכים. לא משנה כרגע באיזה דרכים בדיוק: ננו-טכנולוגיה, ביו-טכנולוגיה, או כל סוג אחר של טכנולוגיה שאפשר לחשוב עליו. מה שחשוב זה שאם היינו אמורים למות, נאמר, ב- 2050 מזקנה, הרי שבזכות הטכנולוגיה אנחנו נמות מאוחר יותר.
נעשה חישוב פשוט עבור שמוליק: קורבן למוד-ניסיון של ניסויים מחשבתיים. שמוליק הוא בן עשרים היום. אם הוא חי בישראל, בה תוחלת החיים לגברים היא 82 שנים, הרי שמצפות לו עוד 62 שנות חיים. עכשיו נניח שהטכנולוגיה כיום מתפתחת במהירות כזו, שבכל שנה היא מוסיפה שישה חודשים שלמים לתוחלת החיים. שמוליק שלנו יצפה למות בגיל 82, אבל הוא לא הבין שעד שיגיע לגיל זה, הטכנולוגיה כבר תתפתח מספיק כדי להוסיף לו עוד… 62-כפול-שישה-חודשים, שזה בערך 31 שנים.
מזל טוב, שמוליק: אתה תחיה לגיל 113, רק בזכות הטכנולוגיה.
אבל רגע! הוספנו לשמוליק עוד 31 שנים, אבל הטכנולוגיה לא תעמוד במקום ב- 31 השנים האלו ותזמזם לעצמה בחוסר-מעש. היא תמשיך להתפתח, להתקדם, לעשות זינוקים קדימה. לא מוגזם להניח שב- 31 השנים הנוספות של שמוליק, נוכל להאריך את תוחלת החיים של המין האנושי בשישה חודשים נוספים מדי שנה. ובמילים פשוטות: על כל שנה נוספת בה שמוליק מזדקן, הוא יזכה בשנת חיים נוספת בזכות הטכנולוגיה.
עשו את החישוב בעצמכם, ותגלו שאם שמוליק זוכה מדי שנה בעוד שנת חיים, הרי שהוא הופך להיות – הלכה למעשה – בן אל-מוות.
לפני שתקפצו במקום בצעקה הרגילה של “אני לא רוצה לחיות לנצח מרותק למיטה אחרי התקף לב ושבץ מוחי”, כדאי שתדעו שאף אחד לא מדבר על הארכת חיים עם איכות חיים נמוכה. בדיוק להפך. הרעיון הוא למנוע את מחלות הזקנה השונות ולתקן את הנזקים שהן מחוללות בגוף: מחלות הלב, השבצים המוחיים, סרטן, אוסטאופורוזיס, סוכרת סוג 2, התבלות מערכת החיסון ועוד ועוד. שמוליק שלנו לא יגיע לגיל 113 כשלד מהלך, אלא בגוף של אדם בוגר בן שישים. או אולי אפילו בן ארבעים או עשרים.
זו המשמעות של מממ”ה – מהירות מילוט מהזקנה – גבוהה. זו הסיבה שמדובר באחד המונחים החשובים ביותר כיום, גם אם הוא לא מוכר היטב בציבור. ככל שמממ”ה תהיה גבוהה יותר, כך גדלים הסיכויים שלנו להגיע לגיל מאה, מאתיים ואפילו אלף בבריאות טובה.
לפי מה שאנחנו שומעים אודות ספרו החדש של קורצווייל, הוא יחזה שם שבעוד עשר שנים נגיע למממ”ה גבוהה מספיק כדי למנוע את המוות ממחלות זקנה. למעשה, אם תצליחו לשרוד עוד עשר שנים בלבד בבריאות טובה – הרי שהטכנולוגיה תוודא שתשרדו עוד זמן רב מאד.
זוהי, כמובן, תחזית מאד פשטנית. אפילו אם קורצווייל צודק, ברור שלא כל מי שיגיע לשנת 2032 בבריאות טובה, יזכה בחיי-נצח. תמיד יכולים להיות מקרים חריגים של התקפי לב פתאומיים, תאונות דרכים וכן הלאה. ועדיין: אם קורצווייל צודק, הרי שאם תחיו עוד עשור – תזכו בסיכוי ממשי להמשיך לחיות הרבה מעבר למה שתכננתם.
ונמשיך ונבהיר: קורצווייל לא צופה שב- 2032 תופיע פתאום הטכנולוגיה שתרפא אתכם מכל המחלות. הוא רק טוען – לפי השמועה שבכנס, מכיוון שרק מעטים קראו את הספר שלו עד עכשיו – שעד אותה שנה יפותחו טכנולוגיות שיאריכו את החיים מספיק כדי לתת זמן לפיתוח עוד טכנולוגיות שיאריכו את החיים מספיק כדי לתת זמן לפיתוח עוד טכנולוגיות שיאריכו את החיים מספיק כדי לתת זמן לפיתוח עוד טכנולוגיות שיאריכו את החיים מספיק כדי…
הבנתם. מדובר בהתקדמות הדרגתית. ועדיין, קורצווייל מאמין שהיא תהיה מהירה מספיק כדי לספק לרבים מאיתנו חיי נצח עד 2032.
האם קורצווייל צודק? כרגע, אי-אפשר לדעת, במיוחד מכיוון שאני לא יודע מה הטיעונים המדויקים שלו. הוא יותר אופטימי בתחזית הזו מכל עתידן אחר שאני מכיר, שמתנבא לגבי העתיד הקרוב. אבל אני בהחלט מבין מאיפה האופטימיות שלו מגיעה. קצב התפתחות הבינה המלאכותית מרקיע שחקים, ואנחנו מתחילים לראות אותה מיושמת בתחום הרפואה. היא עוזרת לנו לפתח מודלים מורכבים של הגוף ושל מחלות זקנה ולתכנן וליצור ננו-מכונות זעירות לטיפול במחלות. כל הדברים האלו נראו לפני חמש שנים בלבד כסוג של מדע בדיוני, ועכשיו הם כבר כאן.
הוסיפו לכך את העובדה שהבינה המלאכותית עוזרת לנו גם לפתח את הדורות הבאים של עצמה, כך שמדי שנה גם המחשבים שלנו הופכים לחזקים יותר. אולי אתם לא רואים בבית את ההתקדמות הזו, עם המחשבים הפרטיים שלכם, אבל מחשבי-העל ממשיכים להשתפר, ובקרוב יהיו ברשותנו גם מחשבים קוואנטיים שיוכלו להזניק קדימה את מדעי הביולוגיה, הכימיה והרפואה. כלומר, כל היכולות שהבינה המלאכותית מספקת לנו כיום בתחום הרפואה, יהיו כעין וכאפס לעומת היכולות שהיא תעמיד לרשותנו בעוד עשור.
כך שאם אתם שואלים אותי האם קורצווייל צודק, תשובתי כרגע היא שאני לא בטוח האם התחזית שלו תתממש בעוד עשר, עשרים או שלושים שנים. אבל בהינתן הכוח הגדל של הטכנולוגיה, לא יפליא אותי מאד לגלות שבטווח הזמנים הזה – עד 2050 – כבר נגיע למממ”ה גבוהה מספיק כדי לברוח מהמוות הביולוגי ‘הטבעי’.
כל זה, כמובן, תלוי בכך שהציביליזציה האנושית תמשיך לקדם את המדע והטכנולוגיה. זו אינה הנחה ברורה-מאליה. תמיד יכולים לקרות אסונות בקנה-מידה גלובלי, כמו מלחמה גרעינית שתעצור את הפריחה המדעית-טכנולוגית שאנו חווים כיום. ואולי גם תהרוג כמה מיליארדי בני-אדם על הדרך. אפילו אם נימנע ממלחמה שכזו, ממשלות יכולות להשקיע פחות במדע ובטכנולוגיה, או לנקוט בצעדים שיאטו את קצב ההתקדמות המדעית-טכנולוגית בלי כוונה.
אבל אם נמשיך לחיות עוד עשר, עשרים, אולי-שלושים שנים בבריאות טובה, אם לא תהיה מלחמה גרעינית או החלטות ממשלתיות קטסטרופליות, אם משבר האקלים לא יחריף ואם – אם – אם. אם נצליח למצוא את הדרך הנכונה לעתיד, הרי שגם נוכל להישאר צעירים לנצח.
עכשיו אתם יודעים מה גודל הפרס שמחכה לנו בסוף הדרך, אם רק נהיה חכמים מספיק כדי לעצור את כל הקטסטרופות האלו.
עוד בנושא באתר הידען:
