התגלה החור העמוק בעולם. כרגיל, במקרה

הנקרה שהתגלתה בקרואטיה. עמוקה ב-66 מטר מהבור שהחזיק בשיא העולמי הקודם

מרק גלסמן ניו יורק טיימס , הארץ, וואלה

נקרה אנכית בקרואטיה, שעומקה 516 מטרים

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/nikracroatia.html

מוקדם יותר החודש, בשעה שאלפי ספורטאים אולימפיים התאמנו כדי להתחרות במשחקים באתונה, צוות קטן של חוקרי מערות קרואטים קבעו שיא חדש שכמעט לא זכה להתייחסות. הם מצאו את החור העמוק בעולם.

שום טקס חלוקת מדליות לא חיכה לדרקו בקסיץ', ראש המשלחת, או לאיש מעמיתיו המכוסים באבק כאשר הגיעו לתחתית הבור שעומקו 516 מטרים. רק טיפוס ארוך בחזרה למעלה.

הבור – בחלקה האחורי של מערה אפלה בהרי ולביט שמדרום מערב לזאגרב – עמוק בערך ב-66 מטרים יותר מהבור שהחזיק בשיא הקודם, הנמצא באוסטריה ומכונה “הולנהול”.

שיטות מיפוי מתוחכמות הותירו מקום מועט מאוד ליד המקרה בחקר פני השטח של כדור הארץ. אך המפות אינן מציינות מה שוכן מתחת לקרקע או מתחת לקרקעית האוקיינוס. “אני בכלל לא מופתעת שאנחנו עדיין מגלים תגליות מסוג זה”, אמרה ליסה גאדיס, מנהלת הפרויקט של צוות האסטרו-גיאולוגיה של הסקר הגיאולוגי של ארה”ב. לדעתה, “יש לנו תמונה גלובלית טובה יותר של כמה כוכבי לכת, כגון מאדים, מאשר התמונה של האזורים הנידחים יותר של כדור הארץ”.

כשמדובר במערות, ציין דייוויד סמית, ראש המעבדה לפיסיקה יבשתית בנאס”א, “איננו יכולים לראות דבר מהחלל החיצון”. הוא הוסיף ש”אי אפשר לומר הרבה, אם בכלל, על מה שנמצא מתחת לפני

השטח”.

הממצא החדש איננו המערה העמוקה ביותר הידועה למדע בכדור הארץ. תואר זה עדיין שייך למערת קרוברה באבחזיה, היורדת לעומק של 1,564 מטרים, אף כי ללא נפילה חדה כמו זו של התגלית החדשה. חוקרי מערות מגדירים חור, או בור, כנקרה אנכית ישרה שמקירותיה בולטים לעתים מדפי סלע אך היא תלולה מכדי שתאפשר ירידה לתוכה בהליכה.

“עד לתקופת הספליאולוגיה (חקר המערות) המודרנית, בורות לעתים קרובות מנעו כניסה למערות”, כך נאמר באטלס של המערות הגדולות בעולם. כיום, המחקר במרבית הבורות מתבצע כאשר החוקרים משתלשלים בחבל עד לתחתית.

הצוות של בקסיץ', המכין כעת מפות מדויקות על סמך רישומי השדה שלו לצורך פרסום הממצאים, גילה את החור בשעה שחקר מערה אחרת בקרבת מקום. “אנשים בדרך כלל לא יוצאים לחפש דברים כאלה”, אמר סמית, “הם נוטים למצוא אותם פחות או יותר במקרה, במהלך מחקר”.

העולם התת קרקעי נותר הספר האחרון של חוקרים התרים אחר תגליות חדשות. “דרוש לכך אדם מסוג מיוחד, שמוכן ללכת או לזחול על פני קילומטר באפלה מוחלטת”, הוסיף סמית.

חוקרי המערות נמנים עם אחרוני החוקרים החובבים. “בשבילי זה כמו מקצוע”, אמר אנדריי סטרוי, חבר בצוות שגילה את הנקרה בקרואטיה, “אך בשביל אחרים זה בעיקר תחביב”. ג'ים צ'סטר, החבר במועדון החוקרים של ניו יורק, קיבל את הפרס היוקרתי ביותר לחקר מערות של אגודת הספליאולוגיה הלאומית, על עבודתו במיפוי מערות במונטנה. אך חקר המערות אינו מפרנס אותו. “כל מה שאני עושה עם מערות שייך לסופי השבוע או לחופשות”, אמר צ'סטר, בן 60. במשך השבוע הוא עובד כדוור.

בוב גולדן, מהנדס ממרילנד, מעדכן את רשימת הבורות העמוקים בעולם של אגודת הספליאולוגיה. גולדן חבר במועדון מערות מקומי המכונה Gangsta Mappers – רשת של קרטוגרפים מחתרתיים הממפים מחדש מערות שכבר נחקרו, אך בזהירות ובפירוט רבים יותר. “בכל מערה שהם ממפים מחדש”, אמר גולדן, “הם תמיד מוצאים מעבר נוסף”.

לרשותם של חוקרי מערות לא עומדת הטכנולוגיה שממנה נהנים מדענים כגון סמית או גאדיס. “צריך לעשות את זה במו גופך”, אמר גולדן. מכ”ם חודר-קרקע יכול היה לאתר את קיומו של חלל תת-קרקעי, לדבריו, אך ציוד מן הסוג הזה יקר מדי ולא מעשי לחוקרי מערות מן השורה.

החוקרים משתמשים בתחבולות ישנות כדי למצוא מערות חדשות, כגון חיפוש שקעים בשלג או מעקב אחר התפשטות זרמי מים בהרים. צ'סטר אמר שהקבוצה שלו יוצאת לעתים קרובות לסיורים אוויריים בחורף כדי לחפש “כניסות מעשנות” – כיסי אדים הנפלטים מתוך השלג שיכולים להעיד על קיומו של אוויר חם העולה דרך מערכת מערות. “איננו יודעים מהי המערה העמוקה ביותר בתבל”, אמר צ'סטר, “ואם לא תהיה פריצת דרך גדולה כלשהי, כגון סריקת סי-טי של כדור הארץ, ייתכן שלעולם לא נדע”.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~930689383~~~138&SiteName=hayadan