יוזמה ישראלית, ציוד אמריקני ודגימות מצפון-סיביר יזהווירוסים גורמי-מחלות, כמו שפעת, שהשתמרו בקרח הארקטי ועלולים בעתיד לחולל מגיפות חדשות
מחקר שיזם מדען ישראלי, הוליד שיתוף-פעולה משולש עם מדענים בארה”ב ומרוסיה, לזיהוי נגיפים, גורמי-מחלות בבני-אדם, שהשתמרו קפואים בקרח-עד, באזור הארקטי, סמוך לקוטב הצפוני.
ההנחה: יתכן שיש ביניהם גירסאות לא-מוכרות של נגיפי-שפעת – A הזן האלים – שאין נגדם חיסון ועלולים להגיח ממצב הקפיאה ולחולל מגיפה נרחבת (פנדמיה).
נגיף ,A למשל, חולל ב-1918 את “השפעת הספרדית”, שקטלה, על-פי הערכות כ-100 מיליון בני-אדם בעולם. בנוסף לנגיפי השפעת, עשויים להשתמר בקרח-עד גם נגיפים אלימים אחרים, שאותם ינסו החוקרים לבודד.
על המייזם הוחלט, לפני כמה ימים באורגון, ארה”ב, בכנס בין-לאומי שעסק ב”חיים בקרח הקדום”, אותו מימנה הקרן הלאומית למדע (NSF) של ארה”ב. ד”ר דן שוהם מאוניברסיטת בר-אילן הירצה בכנס על נגיפים מחוללי מחלות שהשתמרו קפואים בקרח הנצחי.
צורות-חיים מסויימות שקפאו, הסביר, ניתנות להחייאה גם לאחר ש”השעון האבולוציוני” שלהן נעצר; ואחרות מקיימות בתוך הקרח – נתגלה רק באחרונה – תהליכי חילוף-חומרים והתרבות, חרף הסביבה הקפואה.
בעקבות דיווחו של ד”ר שוהם, סוכם, שדגימות-קרח מצפון-סיביר, יישלחו במי כלים חתומים, למעבדתו של ד”ר סקוט רוג'רס מאוניברסיטת “באולינג-גרין סטייט”, אוהיו, בארה”ב – המצויידת במיכשור מתאים למחקר היחודי.
ד”ר שוהם: “מדובר בתחום צעיר מאד במדע. עד כה הצטברו מימצאים על מיקרו-אורגניזמים – חיידקים, אצות, פטריות; ובסבירות גבוהה, כך הדבר גם לגבי נגיפים – בעלי יכולת לשימור חיותם, בתוך הקרח, ללא הגבלת-זמן. במעבדות אחדות הוחזרו לחיים חיידקים שאינם גורמי מחלות, שקפאו בקרח לפני מיליוני שנים”.
החוקרים טוענים שלטבע מנגנון מחזורי של השתמרות והגחה-מחדש, של מיקרו-אורגניזמים קפואים. המנגנון מוכתב בידי גורם מובילי כמו שינויי-טמפרטורה. ד”ר שוהם: “טווח השינוי מקפיאה לחיות-מחדש, צר מאד – 2 מעלות בלבד (1 מתחת לאפס; 1 מעל לאפס) – ולמרות זאת הוא הקובע, כבר מיליוני שנים. המסקנה מכך: יתכן שזנים קדומים של נגיפים מחוללי-מחלות, שאינם מוכרים לנו, עלולים להגיח ביום מהימים מתוך הקרח והקפיאה ולתקוף בני-אדם – ואין בפניהם חיסון”.
כך מניחים עתה שנגיף האבעבועות השחורות השתמר, אולי, בקרח-עד, בגופות של חולים שנקברו לפני מאות שנים בקפיעדים – האדמות הקפואות – בארצות הארקטיות: קנדה, אלסקה, רוסיה (צפון-סיביר).
ב-1985 וב-1998 נמצאו גופות חולי אבעבועות שחורות שנקברו בקנדה ובסיביר. הרעיון לנסות ולבודד את הנגיף, מהגוויות הקפואות, עלה כשנתגלתה גופה חנוטה (מומיה) של אדם שמת באיטליה לפני 400 שנה (במקרה זה לא הצליחו להחיות את הנגיף).
ד”ר שוהם: “ידוע שהנגיף משתמר שנים רבות, במבחנות חתומות, בטמפרטורה של 4 מעלות; ובמצב של יבוש-בהקפאה – ללא הגבלת זמן, וניתן להחיותו”.
איך הגיעו נגיפי השפעת לאזורים הארקטיים?
ד”ר שוהם: “פונדקאי הנגיפים הם עופות-המים (שאינם חולים בשפעת). הנגיפים מתרבים בגופם ומופרשים בכמויות גדולות בלשלשת המוטלת לאגמים – לשם מגיעים הציפורים בנדידתן העונתית לקינון ורבייה. כאן מתחיל שלב השתמרות הנגיפים, בקרח. העופות מגיעים באביב לסיביר – מסין; מקננים באגמים הקפואים, שנמסו. בספטמבר מתחדשת קפיאת האגמים – ואז העופות שבים לסין. דגימות הקרח שיגיעו למעבדה מהאגמים הקפואים, יבהירו אם נשתמרו נגיפים 'צעירים' וגם 'קדומים' ומה מקורם האבלוציוני. ההשערה: זה המנגנון שבבסיס ההופעה התכופה של זני נגיפי השפעת האלימים, דווקא בסין”.
גם נגיף קדחת הנילוס המערבי, המאיים עתה לתקוף שוב בישראל, “תופס טרמפ” על העופות הנודדים: הוא מועבר בידי יתושות המדביקות את הציפורים בהתכנסותן, ממזרח וממערב בחצי הכדור הצפוני, ל”חניית-הביניים” הקייצית בגרינלנד. היתושים, נשאי הנגיף, מעבירים אותו ביניהם ומדביקים את העופות. הנגיפים משתמרים לאורך שנים בביצי היתושים שקפאו, באגמים.
ציפורים שחזרו מגרינלנד לארה”ב ב-1998 נשאו עמן לשם, לראשונה אי-פעם, את נגיף קדחת הנילוס המערבי. שבעה אנשים מתו מהמחלה הזאת בניו-יורק. הנגיף בודד שם מיתושים ועורבים רבים.
בכנס באורגון השתתפו גם מדעני סוכנות החלל (נאס”א) – מאחר שכיום מניחים שהשביטים, שזנבם מכיל קרח, משמשים להעברת צורות חיים קפואות, בין הכוכבים.
ד”ר שוהם: “המימצאים תומכים בהשערה שזה המנגנון שהתפתח בטבע ברמה כלל-יקומית, להעברת צורות-חיים בין הכוכבים. אולי כך הן גם הגיעו מהחלל, לכדור הארץ”.
מאת אלכס דורון
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~300457574~~~244&SiteName=hayadan
