השאלות האתיות העולות מהצלחת השיבוט בדרום קוריאה

ריכוז מקורות

תמונת מיקרוסקופ של תא גזע עוברי אנושי מהניסוי בדרום קוריאה

https://www.hayadan.org.il/shibutupdt140203.html

חשש מ”מדרון חלקלק” שיוביל לשיבוט בני אדם

יובל דרור ותמרה טראובמן, הארץ

מאז שנולדה “דולי” ב-97', בעל החיים המשובט הראשון, עוסק עולם המדע בהשלכות האתיות והמדעיות של טכנולוגיית השיבוט. כמעט כל המשתתפים בדיון הציבורי הסוער מסכימים שהשיבוט הוא סטייה מכל צורות ההפריה שקיימות. כל בני האדם הם תוצאה של שילוב מקרי, שמתרחש כל פעם מחדש באופן ייחודי, של זרע וביצית. בשיבוט, לראשונה בהיסטוריה האנושית, נקבע מראש המטען הגנטי של האדם.

ולמרות זאת, לא כולם מסכימים שמדובר בבעיה. קבוצה אחת טוענת שיש לראות בשיבוט אמצעי לגיטימי בעבור מי שטכנולוגיות הפריון הנוכחיות אינן מאפשרות להם ללדת ילד שנושא את הגנים שלהם. הקבוצה שעומדת מנגד דוחה גישה זו מכל וכל. ג'ורג' אנאס ולורי אנדריוס, שני פרופסורים מאוניברסיטת ייל, מהמשפטנים והאתיקאים המובילים בתחומם, מציעים להגדיר את השיבוט כפשע נגד האנושות. לדבריהם השיבוט שונה מהותית מכל צורת רבייה אנושית ו”אין לשום מדען או תאגיד סמכות מוסרית לעצב מחדש בני אנוש”.

ואולם, על שתי הקבוצות מוסכם שלפחות בשלב זה, יש להטיל איסור על שיבוט למטרות רבייה ולו רק בגלל שקיים שיעור גבוה של מומים מולדים ושל הפלות בצאצאים משובטים. משום כך, הוסט הוויכוח בשנים האחרונות משיבוט למטרות רבייה, לשיבוט עוברים למטרות מחקר ביו-רפואי והפקת תאי גזע.

גם בנושא זה יש שתי קבוצות שנלחמות בלהט על עמדתן: קבוצה אחת גורסת שיש לאפשר למדענים לשבט עוברים, כדי שיוכלו לחקור את תהליכי ההתפתחות האנושית ולהפיק מהעוברים המשובטים תאי גזע. כיוון שלתאי הגזע יש יכולת להפוך לכל תא מתאי הגוף, יתכן שיהיה ניתן לכוון אותם, באופן שיגדלו ויהפכו, לדוגמה, ללבלב שיושתל בגופו של חולה סכרת. יכולת זו עשויה להוות פריצת דרך בריפוי מחלות. הקבוצה האחרת טוענת ששיבוט עוברים טומן בחובו סיכונים רבים, שעלולים להוביל לסחר בביציות, ניצול נשים, והדרדרות ב”מדרון החלקלק” שיוביל לשיבוט בני אדם.

ארה”ב, הביאה לאו”ם הצעה שאוסרת על שיבוט עוברים גם למטרות מחקר. הטענה היא שבהליך הפקת תאי הגזע העובריים, מושמד העובר שממנו נלקחו התאים. מדינות רבות התנגדו להצעה שנתפסה כקיצונית. לטענתן, אין לנסח בשלב זה של ההתפתחות המדעית, איסור כה גורף ואין לאסור על ביצוע מחקר. בהצבעה באו”ם, נדחתה העמדה האמריקאית על חודו של קול.

כעת, עם פרסום תוצאות המחקר של המדענים מדרום קוריאה, חוזר הויכוח ומתרכז בסוגיית השיבוט. הקבוצה שמתנגדת לשיבוט עוברים למטרות מחקר, תתנגד גם לשימוש בתאי הגזע שהופקו מהעובר המשובט. לטעמה, אין זה מוסרי להביא חיים לעולם – ולגישתה עובר בן חמישה ימים הוא בגדר “חיים אנושיים” – אם הוא יומת לטובת הפקת תאי גזע עובריים.

בישראל אין עדיין חוק שמונע שיבוט למטרת רבייה או מחקר

מאת יובל דרור

“נכון להיום אין חוק בישראל. מדען יכול לשבט עובר למטרות מחקר או למטרות רבייה. הכל פרוץ”, כך אמרה אתמול יו”ר ועדת המדע של הכנסת, ח”כ מלי פולישוק-בלוך (שינוי).

בחמש השנים האחרונות, היה בתוקף חוק שהטיל איסור זמני על שיבוט בני אדם למטרות רבייה. החוק נכנס לתוקפו בישראל ב-1998, שנה לאחר שנודע דבר היוולדה של הכבשה המשובטת דולי. בתחילת ינואר השנה, פג תוקפו של החוק.

ועדת המדע קיימה שלושה דיונים שמטרתם לנסח חוק חדש, אך בכל שלושת הישיבות נכחו חברי כנסת בודדים. בדיון שהתקיים בדצמבר, דרשו המדענים ורופאים שלא לאסור באופן קבוע על שיבוט בני אדם. ואולם, בישיבה שהתקיימה ב-6 בינואר, בסופה נערכה ההצבעה על נוסח החוק, אף אחד מבין 12 חברי הוועדה לא נכח באולם. כתוצאה מכך, הצביעה פולישוק-בלוך לבדה בעד ניסוח שמטיל איסור קבוע על שיבוט לצורכי רבייה.

בעקבות פרסום התנהלות ההצבעה התחוללה סערה בכנסת, וכמה מחברי הוועדה דרשו לערוך שינויים בחוק. בהצבעה שנערכה שבוע אחר כך, התקבלה דרישתם ברוב של חמישה נגד שלושה, ומאז לא התקיימה עוד ישיבה בעניין. לדברי פולישוק-בלוך, ב-1 במארס תתקיים ישיבה שתעסוק בניסוח החוק. “זה בדיוק החשש בחוק זמני”, אמרה. “החוק הזמני פג, לא נכנס חוק חדש וכעת אין חוק בישראל”.

פולישוק-בלוך אומרת שהיא אינה מתנגדת לשיבוט למטרות מחקר. “בדקנו כל מלה בהצעת החוק תחת מיקרוסקופ. החוק שלנו אינו פוגע במחקר. כל עוד הדברים נעשים בצלוחית, ומטרתם להביא לריפוי או לקדם את המחקר, אין כל בעיה”.

פולישוק-בלוך אומרת שהיא “מתנגדת לשלב שבו לוקחים את העוברים, דוגמת אלו ששובטו בדרום קוריאה, ומשתילים אותם ברחם. כאן העמדה שלי ברורה והיא שיש לאסור לחלוטין על אפשרות זו, גם היום וגם בעוד 100 שנה. אם בעוד כמה שנים דברים ישתנו, תמיד יהיה אפשר לשנות את החוק”.

יו”ר וועדת המדע – ח”כ מלי פולישוק-בלוך התראיינה לאתר הידען באשר לשיקוליה לקביעת חוק קבוע האוסר שיבוט

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~765750222~~~111&SiteName=hayadan