אמילי סינגר (תרגום: דיקלה אורן)
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/chandrabecameblind.html
אחד מטלסקופי החלל של נאס”א מאבד את ראייתו. טלסקופ קרני הרנטגן בשווי שני מיליארד דולר “צ'נדרה” סובל מהתפתחות מסתורית של שכבת חומר סיכה על פילטר אופטי בקדמת אחת ממצלמותיו, שחוסם כמעט מחצית מהאור בחלק מהתדירויות.
מאז שמוקם במסלול סביב כדור הארץ בידי מעבורת החלל ב-1999, צ'נדרה חקר קרני רנטגן, שנפלטות מעצמים אסטרונומיים כגון קוואזרים וחורים שחורים. הוא צפוי להמשיך בעבודתו עוד כחמש עשרה שנים.
ג'יין טרנר, אסטרופיסיקאית במרכז גודארד לטיסות לחלל של נאס”א בגרינבלט, מרילנד, הייתה בין המדענים הראשונים, ששמו לב לדבר מה מוזר במידע שקיבלו. היא השוותה מידע ממכשיר על צ'נדרה, שנקרא ספקטרומטר מצלם CCD מתקדם (Advanced CCD Imaging Spectrometer (ACIS עם מכשיר דומה מחללית אירופאית, שנקרא טלסקופ קרני רנטגן רב מראתי (X-ray Multi-Mirror (XMM) telescope) ומצאה כמה אי התאמות בתחום האנרגיות הנמוכות של ספקטרום קרני הרנטגן.
המידע מתחום האנרגיות הנמוכות הוא שימושי לקביעת כמות הגז בין מכשיר מסוים ומקור קרני רנטגן, כיוון שהוא יכול להראות כמה אור נקלט. ללא המידע על צירוף הגורמים הללו, היא אומרת, זה היה עשוי להיראות כאילו יש ענן גז לפני מושא המחקר.
מדענים גילו במהרה בעיה באחד הפילטרים בקדמת המכשיר, מה שאפשר להם להוסיף גורם מתקן למידע שלהם. “המצב האט את כולם בתחילה, אך הדברים האלה מתרחשים” היא אומרת.
אסטרונומים ציפו למידה מסוימת של זיהום על הפילטר. כמה מהחומרים בהם משתמשים בחלליות מתאדים בריק ונוטים להתמקם על המשטח הקר הקרוב ביותר. טמפרטורת ACIS היא כ-C1000- , אך רמות הזיהום גבוהות בהרבה מהציפיות.
“רמות הזיהום גבוהות פי עשרה מהציפיות שלנו בהתחלה” אומר הרמן מרשל, אסטרופיסיקאי במרכז למחקר החלל ב-MIT. בשלוש השנים מאז השיגור שכבת גריז בעובי 0.37 מיקרומטר התפתחה על הפילטר. שכבת הגריז עבה יותר מהפילטר עצמו, הוא אומר.
מדענים עדיין אינם בטוחים מה הגורם לכך. אנליזה של הזיהום מראה, שהוא מורכב ברובו מפחמן ופלואור, מה שמצביע על בעיה עם חומר סיכה פלואור פחמני שנקרא ברייקוט (Braycote) , שמשתמשים בו בחלליות או עם מקורות אחרים של פלואור כגון ברגים מצופים טפלון.
הברייקוט נבחר לשימוש, כיוון שהוא בד”כ אינו מתאדה בטמפרטורות נמוכות. עם זאת, מרשל חושב, שהזיהום היה עשוי להתרחש, כאשר מולקולות בחומר הסיכה נשברו בידי לחצים מכניים ואז הופגזו בקרינה. התוצרים של התהליך הזה היו יכולים להתאדות ולהתמקם על הפילטר.
הזיהום משפיע רק על אחוז קטן מהמידע, שצ'נדרה אוסף. “הבעיה היא בעיקר עם מקורות באנרגיות נמוכות וטמפרטורות נמוכות”, אומר דן שוורץ, פיסיקאי במצפה הסמיתסוני לאסטרופיסיקה בקיימברידג', מסצ'וסטס.
אך באזור הזה של הספקטרום הזיהום סופג כמחצית מהאור, הוא אומר. “הייתי מנחש שכעשרים עד עשרים וחמישה אחוז מהאנשים הוסיפו אי וודאות למידע שלהם, אך זה כנראה לא משפיע על מסקנות מדעיות”.
כעת מהנדסים עובדים על דרכים להסרת הגריז. ייתכן שבדצמבר הם יחממו את המכשיר בתקווה להרתיח את המזהמים. ההרתחה הזאת טומנת בחובה סיכונים משלה, שכן החום עלול להזיק למצלמה או לפילטר. ייתכן שהזיהום יתמקם במקום אחר גרוע עוד יותר, אומר מנהל התוכנה של צ'נדרה, קית הפנר. עד כה, המכשירים האחרים על גבי הצ'נדרה לא הושפעו מהזיהום. “הטלסקופ עדיין מתפקד היטב” אמר הפנר.
ידען האסטרופיסיקה
קישור לכתבה המקורית ב”ניו סיינטיסט
קישור לאתר הבית של טלסקופ החלל צ'נדרה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~683069197~~~250&SiteName=hayadan
