האסטרונאוטים והקוסמונאוטים של אטלנטיס פתחו את הדלת, הדליקו את האורות, נשמו את האוויר ואז נכנסו לעבודה כדי להרכיב את תחנת החל בת 13 הקומות למשהו שמזכיר בית.
העבודה המפרכת ארכה שלוש שעות וחצי שבסיומן מפקד אטלנטיס טרס ווילקוט והקוסמונאוט הרוסי יורי מלנצ`נקו עשו את דרכם לפתח סיפונה של המעבורת.
נאס“א תשגר יותר מעבורות לחלל
“זה יפהפה”, אמר וילקוט כשנכנס למפקדת התחנה. אמש השלימו מלנצ`נקו והאסטרונאוט אדוארד לו `סיבוב` בן שש שעות וחצי בחלל, בו חיברו סדרת כבלים, שיקשרו את מפקדת התחנה למערכת אספקת החשמל האמריקנית ולמערכות תקשורת.
בסוכנות החלל נאס”א מתכננים כ-20 סיבובי הליכה בחלל ב-12 עד 18 החודשים הקרובים, לכשבניית התחנה תתקדם. על אף שבשנים האחרונות שיגרה נאס”א שלוש-ארבע מעבורות חלל בשנה, מקווים בסוכנות החלל להגביר את הקצב לכתשעה שיגורים בשנה במהלך השלמת בניית תחנת החלל.
עדכון קודם 12.9.2000
מרכז החלל, יוסטון (אי-פי). תוך שש שעות ו-14 דקות הצליחו אתמול אסטרונאוט אמריקאי וקוסמונאוט רוסי, שיצאו ממעבורת החלל “אטלנטיס”, לטפס על תחנת החלל הבינלאומית. השניים – אדוואר לו ויורי מאלנצ'נקו – נשאו על גבם כבלים מגולגלים וכלי עבודה.
הם נשלחו למלא שלוש משימות: איזון יחידת השירות הרוסית, “זווזדה”, של תחנת החלל הבינלאומית; הצבת זרוע באורך 1.7 מטר המיועדת למצפן; והתקנת כבלי טלוויזיה ומידע בין יחידה זו ליחידה רוסית אחרת, “זאריה”.
כשהרוסים בנו את היחידה הם התקינו את המצפן – שמודד את השדה המגנטי של כדור הארץ – קרוב מדי לגופה המתכתי של “זווזדה”. מיקומו הבעייתי של המצפן גרם לעיוות הנתונים שהתקבלו. לדברי מייק הס, שפיקח על משימת המעבורת מחדר הבקרה בכדור הארץ, דרשה נאס”א מהרוסים להתקין זרוע שתרחיק את המצפן, אבל אנשי תוכנית החלל הרוסית סירבו לעשות זאת בשל מחסור בתקציב.
אתמול גילתה נאס”א בעיה נוספת ב”זווזדה”: משטח סולרי על אחת מכנפי היחידה נתקע. המשטח לא התקפל לאחר המראת היחידה מכדור הארץ והאסטרונאוטים ייאלצו, ככל הנראה, לטפל בבעיה זו בפעם הבאה.
שני האסטרונאוטים הלכו כ-33 מטרים, עד שהגיעו למזח המטען של “אטלנטיס” – מקום עגינתה של תחנת החלל. זהו המרחק הגדול ביותר שהלך אי פעם אסטרונאוט אמריקאי בזמן שהוא קשור בכבל. לו, שזו הליכת החלל הראשונה שלו, אמר כי “הצלחתי לראות נוף מדהים מחלקה האחורי של המעבורת”. שותפו למשימה מנוסה יותר: הוא ביצע הליכות דומות בזמן שחי בתחנת החלל “מיר”.
כדי להגיע לחלקה העליון של התחנה נישאו הקוסמונאוט והאסטרונאוט על זרוע רובוטית של המעבורת, באורך של 12 מטר. אחר כך הם טיפסו באמצעות חבלים – בדומה למטפסי הרים – עד אשר הגיעו ליעדם.
כדי להימנע ממכשולים כמו אנטנות ונקודות עגינה, הינחה האסטרונאוט דניאל בורבנק, שצפה במתרחש מתא הטייס של המעברות, את השניים בהוראות כמו “זהירות על הראשים, אל תזוזו ימינה”.
המשימה, שהתבצעה בלא תקלות, הסתיימה 16 דקות לפני הזמן שהוקצב לה. כשחזר לאטלנטיס, אמר הס ש”אין כל כך מה לעשות על תחנת החלל וככל הנראה גם לא יהיה עד אשר יעלה לשם הצוות הבא”.
אטלנטיס התחברה שלשום לתחנה בתום יומיים של מרדף, שהסתבך בגלל בעיות במתקן הניווט של המעבורת, בזמן שהתחנה שייטה מעל לקזחסטאן. המעבורת אף ניצלה את ההזדמנות שהיא מחוברת לתחנת החלל כדי להעניק לה דחיפה של 5 ק”מ במסלולה.
היום ייכנסו שבעת האסטרונאוטים והקוסמונאוטים של אטלנטיס לתחנה כדי לצייד אותה באלפי ק”ג של אספקה המיועדים לתושבי התחנה הראשונים, שאמורים להגיע בנובמבר. ב-5 באוקטובר צפויה מעבורת החלל “דיסקוורי” לצאת למשימת הכנה נוספת לקראת איוש התחנה. במרכז החלל על שם ג'ון קנדי בפלורידה כבר העבירה נאס”א את המעבורת למתקן השיגור.
{הופיע בעיתון הארץ, 12/9/2000{
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~392782977~~~88&SiteName=hayadan
