הצבא האמריקאי רוצה שעד שנת 2015 שליש מכלי הרכב שברשותו יהיו רובוטיים, אבל כיום אין אפילו רובוט אחד שיכול לעבור מסלול שטח בכוחות עצמו. זה אולי ישתנה במארס, בתחרות “האתגר הגדול” של משרד ההגנה האמריקאי
אשלי ואנס
פרופסור ויליאם ויטאקר מאוניברסיטת קארנגי מלון וכמה מאנשי צוותו על הרכב הרובוטי שלהם
https://www.hayadan.org.il/robot301003.html
שני גברים חסונים פילסו דרך בין הסועדים במסעדה בסנט לואיס, מיזורי, לפני שלושה שבועות, התיישבו לאכול ארוחת ערב, והחלו לתכנן את רכב השטח הבא שייבחר על ידי צבא ארצות הברית, או כך לפחות הם מקווים.
השותפים, וורן ויליאמס וביל זימרלי, מכנים עצמם צוות “פנטסיה”. במשך היום עובד ויליאמס בכיול מכשירים אלקטרוניים, אך בערבים, בסופי השבוע ובחופשות הוא בונה רובוטים לתחרויות “,”BattleBots שבהן נלחמות מכונות זו בזו עד להרס מוחלט.
זימרלי הוא מתכנת ומנהל רשת שיצא לגמלאות ואוהב לכתוב תוכנות, וויליאמס, פטפטן ונמרץ, הוא במובנים רבים היפוכו של ידידו העצור. לשניהם, לעומת זאת, ישנה מטרה משותפת. הם מנסים ליצור בשביל הפנטגון רכב רובוטי המסוגל לנווט את עצמו לאורך מאות קילומטרים של קרקע טרשית.
אף אחת מהחברות העובדות בשביל הצבא לא התגייסה למשימה, שיש אומרים שהיא בלתי אפשרית, אולם משרד ההגנה האמריקאי מתערב על מיליון דולר שלצוות “פנטסיה”, או לאחד מעשרות הצוותים הדומים לו, יהיו יצירתיות ודמיון במידה הנחוצה לעמוד במשימה.
לשם כך יתחרו במארס הקרוב צוותים של אוניברסיטאות וחברות קטנות, וכן צוותי חובבים, באירוע “אתגר הגדול”: תחרות במימון “הסוכנות הביטחונית לפרויקטי מחקר מתקדם” (Darpa) של משרד ההגנה. המשתתפים ידהירו את כלי הרכב שהם עצמם תיכננו ברחבי מדבר מוהאבי עד לאס וגאס, במסע אחר הפרס הגדול. הרכב המנצח, אם יהיה כזה, יהיה זה שיחצה ראשון את קו הסיום הנמצא במרחק 320 קילומטרים מנקודת ההתחלה, ללא נהג או שימוש בשלט רחוק. תנאי נוסף: על המסע להימשך פחות מ-10 שעות.
באופן תיאורטי, חיל פרשים רובוטי יוכל לחסוך חיי חיילים באמצעות לחימה, ביצוע משימות ביון וחילוץ חיילים פצועים. אולם בפועל, הטכנולוגיה שתאפשר למכונה להנחות את עצמה במהירות סבירה לאורך שטח זרוע מכשולים עדיין אינה קיימת. במשך השנים חילקה דארפ”א מיליוני דולרים לקבלנים כדי שיתכננו דגמים חדשים של רכבי שטח רובוטיים, אולם עד כה זכתה רק לתשואה צנועה על ההשקעה. ובכל זאת, הקונגרס העניק מנדט להפעלת שליש מכל רכבי השטח הקרביים ללא עזרה אנושית עד שנת .2015 דארפ”א רואה בתחרות “האתגר הגדול” את הדרך המהירה ביותר להוציא לפועל את התוכנית.
“אנחנו מבקשים מהצוותים האלה לבצע קפיצה מחשבתית לעבר הדור הבא של הטכנולוגיה שנזדקק לה ב-,”2015 אומר קולונל חוסה נגרון, מנהל המרוץ. “יש בקהילה פתרונות, אבל הם אינם מוצעים מכיוון שמי שיזם אותם אינו מתמודד עם המערכת הצבאית. לכן אנחנו מזמינים אנשים מהשורה כדי לדרבן את ההתקדמות הטכנולוגית ולקחת אותנו ליעד”.
נדמה שצוות “פנטסיה” הוא הקטן מבין 74 הצוותים המשתתפים בתחרות, אולם חבריו אופטימיים. “הקלף המוצלח ביותר שבו אנו מחזיקים הוא העובדה שאנחנו שני אנשים עקשנים, עצמאים ולא הגיוניים”, אמר זימרלי. “אנחנו לא נלך אחר ההוראות של ספרי הלימוד, ואין לנו בוס שאומר לנו מה לעשות”.
כל הצוותים עומדים בפני אותם מכשולים: על כלי הרכב לראות, להאיץ, לבלום ולנווט ללא עזרה חיצונית. המכונות יקבלו הנחיה חיצונית רק משורה של קואורדינטות ,GPS שייחשפו על ידי דארפ”א שעתיים לפני המרוץ. כל צוות אמור להכניס את הנתונים למחשבי הרכב, ואז למסור את הרכב לדארפ”א.
כלי הרכב יתחילו את המרוץ במרווחים של כ-18 מטרים. יהיה עליהם להנחות את עצמם מנקודת GPS אחת לשנייה, ולעבור בדרך תעלות, מים, סלעים, גדרות תיל וכלי רכב אחרים. דארפ”א סיפקה רק נתון אחד על המסלול: את המכשולים בו אפשר לעבור בעזרת רכב עם הנעה כפולה.
רבים מהמתחרים מסכימים כי המרוץ מציב שתי בעיות עיקריות. ראשית, רובוטים אינם מותאמים לזיהוי “שטח שלילי” כמו תעלה או מצוק. כדי להימנע מחורבן בקרקעית הקניון, רבים מהצוותים מטעינים למחשבים שבכלי הרכב מפות מפורטות – לרוב תוך הסתמכות על תצלומי לוויין – של האזור שבין לוס אנג'לס ללאס וגאס. הם גם מציידים את המכונות במכ”ם, מכ”ם-לייזר וחיישנים אחרים. במצב האידיאלי יוכלו כלי הזיהוי להבדיל בין סלע גדול שיש לעקפו לבין שיח חסר חשיבות, ובין תעלה רדודה לקניון עמוק.
הבעיה העיקרית השנייה נעוצה בהגבלות שקבעה דארפ”א: בנקודות מסוימות יתבקשו הרובוטים לעבור דרך מסדרונות ברוחב 3 מטרים במהירות מסוימת. על המכונות לנסוע במהירות ממוצעת של 32 קמ”ש בסך הכל, ולהימנע מהתנגשות.
“להיכנס למסדרון ברוחב כזה יהיה החלק הקשה ביותר”, אמר ויליאמס. “אפשר לתכנן רק במידה מסוימת, ואחר כך זה תלוי בתיאוריית הכאוס. אנחנו מתכוונים למפות את המסלול עד לרמה של מטר רבוע אחד, ולבדוק כל מסלול אפשרי, ואז הכל צריך פשוט להסתדר”.
שני חברי הצוות מקווים שהדמיון שתובעים אמצעיהם הדלים יעזור להם להתגבר על כמה מהמכשולים. תוך שימוש במערכת הילוכים שנתרמה על ידי חברת קוואסאקי, הם החליטו לבנות רכב שטח מצויד בכיפה קשיחה שיכולה להיפתח כמו עלי כותרת של פרח במקרה של התהפכות כדי לשוב למצב שהוא מונח על ארבעה גלגלים. התקציב שלהם, 50 אלף דולר, זעיר ביחס לתקציב של צוות אוניברסיטת קארנגי מלון, שנחשב לאחד הצוותים המועמדים לזכות. לצוות קארנגי מלון, הידוע כצוות “אדום”, יש מיליוני דולרים ורשימה ארוכה של תאגידים נותני חסות. הפרס בסך מיליון דולר הוא בעל חשיבות מעטה לצוות “אדום”; המוניטין של בית הספר בתחום הרובוטיקה הם שעומדים למבחן.
ויליאם ויטאקר, פרופסור במכון לרובוטיקה של קארנגי מלון, הוא חלוץ בבניית רובוטים לא מאוישים. עבודתו בעבר, שחלק ממנה נעשה בשביל דארפ”א, כוללת בניית רובוטים לבדיקת אתרים מסוכנים. כיום הוא בונה מערכות לחקירת כוכבי לכת.
חלק מהצוותים הקטנים יותר טוענים כי הניסיון והמימון של קארנגי מלון מנוגדים לרוח החדשנית של “האתגר הגדול”. אולם האוניברסיטה הציגה את אחת התוכניות הבהירות ביותר להתחרות במרוץ, תוך דיון באסטרטגיות שצוותים אחרים עדיין צריכים לרדת לחקרן.
“אתה צריך להיות מסוגל להעריך את המצב שלך במרוץ ולבצע החלטות אסטרטגיות”, אומר ויטאקר. “אם אתה לא במקום הראשון, אז עליך להחליט מתי עדיף לעקוב אחר כלי רכב אחרים ומתי כדאי לך לבצע את המהלך שלך”. קארנגי מלון עשתה כמה ניסויים ומשתמשת במגוון מחשבי-על שיותקנו ברכב כדי לבצע חישובים טקטיים.
דארפ”א, הידועה כחממה לטכנולוגיות חדשות, ובהן האינטרנט, סומכת על המסגרת התחרותית הזאת. באמצעות נפנוף בפרס בסך מיליון דולר הצליחה הממשלה לסחוט השקעה עצומה ממכונאים, מהנדסים ומדענים. “דארפ”א מימנה קבלנים במשך זמן מה, והם רוצים לזרז את העניינים”, אמר דייוויד ואן גוך, מנהל הפרויקט של צוות “קלטק”. “התחרות מאפשרת לאנשים להסתכן, ומנצלת את האופי האנושי”.
למרות התלהבות המתחרים, הקונסנזוס הוא שאף אחד לא יזכה במרוץ השנה. דארפ”א מתכוונת לקיים את התחרות בערך כל 18 חודשים, עד שמישהו יזכה, או עד שהמימון ייגמר או שכולם ייכנעו. הסוכנות שומרת על זכות הגישה הראשונה לטכנולוגיה שתפותח על ידי הצוותים, אולם הקבוצות רשאיות להחזיק בבעלות על הקניין הרוחני שלהן.
הצוותים מתארים את האירוע כחוויה משתלמת ומהנה מאוד. “בעוד שישה חודשים מהיום כולנו נחגוג בלאס וגאס”, אמר ויטאקר. “אני לא יודע אם יהיה זוכה, אבל לא יהיו מפסידים”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~673786493~~~65&SiteName=hayadan
