כך קובע דו”ח מקיף של ממשלת בריטניה. בלייר מזהיר: המצב חמור מכפי שסברנו עד כה. מאז 1990 עלתה הטמפרטורה בעולם בכחצי מעלה
ריכוז מקורות, מערכת וואלה
קרחון צף באזור הקוטב הצפוני. פליטת גזי החממה גורמת להתחממות “בקצב שאינו בר קיימא” (צילום: רויטרס)
ההתחממות הגלובלית עלולה לגרום לקרח בשני קוטבי כדור הארץ להתחיל להימס כבר במאה הזו, דבר שיעלה את מפלס הים. כך עולה ממחקר מקיף שפורסם על ידי ממשלת בריטניה. סוכנות הידיעות AFP דיווחה כי המחקר, “הימנעות משינויי אקלים מסוכנים”, מלקט את הראיות שהוצגו על ידי מדענים בכנס שנערך אשתקד לקראת פגישת ה-G8, שנערכה בבריטניה ובה הציבה בריטניה את ההתחממות הגלובלית במקום גבוה בסדר היום.
ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, הוסיף את קולו לאזהרות אמש, ואמר כי “ברור מהמחקרים שהוצגו כי איומי שינוי האקלים עלולים בהחלט להיות חמורים מכפי שסברנו”. בלייר הוסיף, כי “כעת ברור שפליטת גזי חממה, המקושרת לצמיחה הכלכלית של אוכלוסייה עולמית שגדלה פי שישה במאתיים השנים האחרונות, גורמת להתחממות גלובלית בקצב שאינו בר קיימא”.
הדעה המקובלת בקרב מדענים היא שעתידה להתרחש הפרעה חמורה ובלתי הפיכה במערכת האקלימית של כוכב הלכת שלנו אם יעלו מידות החום ביותר משלוש מעלות צלזיוס מעל לרמה הנוכחית. עלייה כזו היא בהחלט בטווח התחזיות למאה הנוכחית, נאמר בדו”ח, שהמשיך והזהיר, כי “במקרים רבים, הסכנות חמורות מכפי שסברו המומחים עד כה”.
הוועידה הבינלאומית, שנערכה באקסטר שבדרום-מערב אנגליה, היתה הכינוס הגדול ביותר של מדעני אקלים מאז שפורסם דו”ח האו”ם בנושא ב-2001. הדו”ח ההוא אישר שמידות החום בעולם עולות ותלה את האשמה בפליטות פחמן הנובעות בעיקר משריפת נפט, גז ופחם.
בדו”ח ההוא נאמר עוד כי פליטות עתידיות של גזי חממה (גזים הנלכדים בתוך האטמוספירה של כדור הארץ ויוצרים בו “אפקט חממה”), צפויות להעלות את מידות החום בעולם בשיעור של בין 1.4 ל-5.8 מעלות צלזיוס, בין 1990 ל-2100. בינתיים כבר עלו מידות החום מאז 1990 ב-0.6 מעלות צלזיוס.
הקרח נמס, והמאבק על הנפט בקוטב מתחמם
המירוץ אל הקוטב:שבע מדינות רבות על השליטה בים הארקטי
“מעטה הקרח הארקטי דק יותר מאי פעם”, הודיע בשבוע שעבר ג'ורג' ניוטון, יו”ר הוועדה האמריקאית לחקר הים הארקטי, בפורום הכלכלי בדאבוס. אך בשונה מתחזיות כאלה, המוצגות לעתים בשנים האחרונות, לא נראה היה שהנציג האמריקאי מודאג מהמידע שהביא; להיפך – הוא מיהר להסביר כיצד ניתן לנצל את המצב החדש כדי להרוויח כסף. לדבריו, “כשאנו מדברים על שינויי אקלים, אנו עושים זאת מתוך דאגה, אבל כדאי לשים לב לא להחמיץ הזדמנויות כלכליות שהמצב הופך לאפשריות”.
ואכן, בעוד ארגוני סביבה ברחבי העולם מאשימים את המדינות המתועשות באחריות להמסת כיפות הקרח של הקטבים, ממהרות אותן מדינות להניח את ידן על המשאבים שנחשפו עקב המסת הקרחונים. ה”טיימס” הבריטי מדווח כי שמונה מדינות – ארה”ב, רוסיה, קנדה, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, פינלנד ואיסלנד – טוענות לבעלות על הטריטוריה הארקטית.
בראשית עידן התגליות, חיפשו ספנים אירופיים רבים נתיב שייט למזרח דרך הקוטב הצפוני. במקרים רבים נטרפו ספינותיהם בהתנגשות עם כיפת הקרח העצומה והבלתי עבירה. במאות השנים הבאות נותרה כיפת הקרח הארקטית אחד האזורים היחידים שלא נכבשו ולא חולקו בין המעצמות.
המצב השתנה בשנים האחרונות, בשל המסת קרחוני הקוטב, שהביאה לפתיחתו של המעבר הצפון-מערבי האגדי. עם נסיגת הקרחונים, יוכלו אוניות להפליג ישירות מצפון אירופה, דרך החופי סיביר, עד לצפון-מזרח אסיה, וכן מהחוף המזרחי של אמריקה לחוף המערבי.
לא פחות חשוב: המסת הקרחונים חשפה מאגרי נפט וגז תת ימיים, ואיפשרה גישה לשטחי דייג נרחבים. בפורום הכלכלי העולמי שנסגר שלשום בדאבוס, משאבי הקוטב הפכו לאחד הנושאים החמים ביותר – בעיקר על רקע אי-היציבות הפוליטית במדינות הנפט שבמזרח התיכון. הלגה לונד, יו”ר חברת הנפט הלאומית של נורווגיה “שטאטויל” (Statoil), אמרה כי כרבע מעתודות הנפט העולמיות – כ-375 מיליארד חביות – נמצאות מתחת לים הארקטי. “זה לא יחליף לעולם את המזרח התיכון, אבל יש לאזור פוטנציאל טוב כתוספת”, אמרה.
בד בבד, הבהלה לאוצרות הקוטב כבר מעוררת חיכוכים בינלאומיים – בעיקר בין קנדה, החולשת על חלק גדול מאוקיינוס הקרח הצפוני, לבין ארה”ב, השולטת באלסקה. הויכוח על השליטה באזור הארקטי, שקנדה תובעת לעצמה, נתון כבר שנים במחלוקת בין ארה”ב לקנדה. אך בעקבות המסת הקרחונים, נעשתה המחלוקת רלוונטית יותר.
סטיבן הרפר, מנהיג השמרנים בקנדה שניצח בשבוע שעבר בבחירות, עורר בארה”ב ציפיות לשיתוף פעולה הדוק עם ארה”ב. אך במפתיע, בשבוע שעבר החליט הרפר לנזוף בשגריר ארה”ב בארצו, דייויד וילקינס, לאחר שזה הודיע באופן נחרץ כי ארה”ב “איננה מכירה בתביעות קנדה על המים האלה”. בעקבות כך אמר הרפר כי “אנו מקבלים את המנדט שלנו מהעם הקנדי, לא משגריר ארה”ב”.
מפלס פני הים יעלה ב-30 ס”מ במאה הקרובה
אילוסטרציה התחמוות כדור הארץ. אם העלייה תמשיך בשיעור הנוכחי, המדענים מעריכים כי רמת פני הים עלולה לעלות ב-28 עד 34 סנטימטריםמדענים צופים כי איים ומקומות נמוכים עלולים להתכסות במים. התופעה נובעת ככל הנראה מתהליך התחממות כדור הארץ
מפלס פני הים עתיד לעלות בכ-30 סנטימטרים במאה הקרובה, אם תמשיך המגמה הנוכחית. חוקרים אוסטרלים גילו כי מפלס פני הים עלה ב-19.5 מ-1870 עד 2004. במחקרם, החוקרים השתמשו בנתוני גיאות מרחבי העולם, מאז 1870.
רשת ה-BBC דיווחה כי ההערכה הכללית של הארגון העולמי לשינויי אקלים קבעה כי בין 1990 ל-2100, יעלה מפלס פני הים ב-9 עד 88 סנטימטרים. שיעור העלייה גדל משנה לשנה. בעוד שיעור העלייה בתקופה שבין 1870 ל-2004 עמד על 1.44 מילימטרים בשנה, במהלך המאה ה-20, עלה השיעור הממוצע ל-1.7 מילימטרים, ומאז 1950 הוא עלה בעוד חמש עשיריות ל-1.75.
אם העלייה תמשיך בשיעור הנוכחי, המדענים מעריכים כי רמת פני הים עלולה לעלות ב-28 עד 34 סנטימטרים. פירוש הדבר שאזורים נמוכים עלולים להתכסות מים בחלקם בעת סערה או גיאות, ואיים עלולים להיקבר עמוק מתחת למים.
המדענים משייכים את התופעה להתחממות כדור הארץ, המרחיבה את נפח המים. המדינות המתועשות הסכימו כולן לחתום על אמנת קיוטו מ-1997 למניעת התחממות כדור הארץ, אך אוסטרליה וארה”ב סרבו לקחת לאמץ את האמנה.
העשור האחרון היה החם ביותר מאז המאה ה-19
כדור הארץ מתחמם. ואולם, שינוי אקלימי אינו דבר חדש – האקלים תמיד השתנה ולעולם ימשיך להשתנות. בשני מיליון השנים האחרונות הטמפרטורה עלתה וירדה כמו יו-יו ועידני קרח התחלפו לסירוגין בתקופות חמות יותר. גם בעשרת אלפים השנים האחרונות, מאז תום עידן הקרח, כדור הארץ ידע תקופות של התקררות והתחממות שנמשכו מעשרות עד מאות שנים. בתנאים אלה קשה לקבוע אם ההתחממות שכולנו חשים היא חלק מנדנדה טבעית בת מיליוני שנים או תוצר ישיר של הכלכלה המודרנית.
האקונומיסט מוסר כי מול האזהרות בדבר הקטסטרופה האקלימית העומדת בפתח קיימים עדיין חוקרים הטוענים שהשד אינו נורא כל כך. הם אינם חולקים על העובדה שכדור הארץ אכן מתחמם, אך מייחסים זאת לעלייה חולפת בעוצמת הקרינה של השמש ולא להרגליו הרעים של האדם המודרני. קוראים לזה “התיאוריה הסולרית”, וחלק מהמחזיקים בה אף מצביעים על העובדה שכפי שהאדם ניצל בעבר שינויים טבעיים באקלים לטובתו, גם כיום עשויים אזורים מסוימים בעולם להפיק תועלת ממזג האוויר המתחמם. בחוג הארקטי יוכלו לראשונה לפתוח נתיבים ימיים חדשים ובמדינות כמו קנדה עשויה עונת הגידולים החקלאיים להתארך.
עם זאת, ברור שהתחממות הכדור טומנת בחובה גם שינויים הרסניים ולעתים בלתי הפיכים. למרות האופטימיות של נאמני “התיאוריה הסולרית” שוררת כיום הסכמה רחבה שפעילותם של בני האדם נושאת באחריות מרכזית, גם אם לא בלעדית, לתופעת ההתחממות.
בחודש שעבר התקיימה במונטריאול ועידת האו”ם שדנה בהתחממות כדור הארץ. לאיש מהמשתתפים לא הייתה אשליה – התחממות האקלים העולמי היא בעיה בוערת. 157 המדינות החתומות על פרוטוקול “קיוטו” הסכימו לפתוח בשיחות שמטרתן צמצום נוסף בפליטת גזי החממה ביום שאחרי סיום תוקפו של הפרוטוקול ב-2012. ארה”ב, לעומת זאת – שאינה חתומה על הפרוטוקול – הסכימה במונטריאול רק לנוסח החלטה מתון הקורא אמנם ל”משא ומתן בינלאומי” אך פוסל “דיונים שיובילו להתחייבויות נוספות”.
לנגד עיניהם של משתתפי הוועידה עמדו נתונים שהתפרסמו בשנה האחרונה ומציגים תמונה שחורה מאי פעם בעבר של בעיית ההתחממות הגלובאלית. חוקרי מכון Scripps לאוקיאנוגרפיה בקליפורניה התמודדו חזיתית עם טענותיהם של חסידי “התיאוריה הסולרית”, ששייכו את העלייה בתדירות סופות הוריקן וטייפון לשינויים בפעילות השמש. מחקר של המכון בדק את התחממות האוקיאנוסים בעומקים שונים ב-65 השנים האחרונות, והראה קשר ברור בין הסופות לפליטת גזי חממה.
מחקר מדאיג אחר עוסק במגמת ההתחממות של קליפת כדור הארץ, שהחלה בראשית המאה ה-20. לפי ממצאי החוקרים, עשר השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז אמצע המאה ה-19, אז החל רישום מסודר של הנתונים. לפי אומדנים אחרים ייתכן שזה היה העשור החם ביותר באלף האחרון. בעבר הודו חלק מהחוקרים שהטמפרטורות סמוך לפני הקרקע אמנם עולות, אך הצביעו על נתונים לפיהם גבוה באטמוספירה לא חל שינוי ברמת החום. ואולם, מחקרים אחרונים מפריכים את תקוות האופטימיים – נעשה חם יותר, גם גבוה בשמיים.
תמיכת האמריקאים מתחייבת
הקרחונים נמסים במהירות (צילום: ערוץ 10)ביטוי נוסף להתחממות ניתן לראות בשינויים העוברים על האזור הארקטי. מרחבי הקרח כבר אינם קפואים כשהיו והקרחונים נמסים במהירות. דו”ח שהתפרסם השנה ביוזמת “המועצה הארקטית” (פורום בו חברות קנדה, דנמרק, פילנד, איסלנד, נורבגיה, רוסיה, שבדיה וארה”ב) מלמד שכמות הקרח בים הארקטי ירדה ב-30 השנה האחרונות ב-8%. גם שכבת הקרח המכסה את גרינלנד נמסה בקצב מהיר מבעבר.
השאלה היא האם אפשר לעשות משהו בנדון. אחת האפשרויות, כמובן, היא לא לעשות כלום – כלומר, לא יותר מביטול האיוולת הכלכלית הכרוכה בסיבסוד מזהמים כרוניים כמו מכרות פחם. ככה לא רק נרוויח הפחתה אפשרית בפליטת גזי חממה אלא גם נחסוך לא מעט כסף.
ואולם, פעולה רחבה יותר להגבלת הפליטה של גזי החממה תחייב נחישות פוליטית לאורך זמן. המרכיב הפוליטי עמד במרכז הוועידה במונטריאול, וההחלטות שהתקבלו שם מצביעות על נכונות לשמר את רוח “קיוטו”. ואולם, ללא תמיכת ארה”ב, המזהמת הגדולה בעולם, שינוי משמעותי ברמת פליטת הגזים אינו עומד בפתח.
האמריקאים טוענים כי חתימה על פרוטוקול “קיוטו” תגבה מהם מחיר כלכלי ותביא לפיטורי עובדים בארה”ב. עם זאת, תוכניות לייצוב המצב לא חייבות לכלול רק סגירת מקומות עבודה מזהמים – סוג התוכניות ממנו האמריקאים כל כך חוששים. לדברי דייויד קאימוביץ' מ”המרכז הבינלאומי לחקר יערות”, בין 15% ל-20% מגזי החממה הנפלטים לאטמוספירה נובעים מהרס של אזורים מיוערים ברחבי העולם. פיתרון חלקי לבעיית ההתחממות עשוי להגיע, אם כן, מהגדלת הראות הירוקות שלנו. אם על כל עץ שנכרת יישתל עץ אחר, המצב ישתפר משמעותית.
ידען הסביבה – כדור הארץ
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~389513439~~~40&SiteName=hayadan
