סוכנות האנרגיה הבינלאומית שהוקמה כלובי של חברות נפט, מציעה להפסיק החיפושים אחר שדות נפט וגז חדשים ולהעביר את העולם במרוכז לאנרגיה נקיה
מאת וולקר רובן פרופסור לדיני אנרגיה ורגולציה עולמית, אוניברסיטת דנדי. תרגום: אבי בליזובסקי
סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הוקמה בעקבות משבר הנפט ב-1973, במטרה לשמור על יציבות אספקת הנפט הבינלאומית. כיועצת בלתי תלויה לממשלות רבות בנושא מדיניות אנרגיה, לרשות ה- IEA יש הסמכות לגרום למדינות החברות לשחרר עתודות נפט כדי לייצב את המחירים. הסוכנות השתמשה בכוח זה בשלוש הזדמנויות, האחרונה היתה בתגובה לשיבוש ייצור הנפט במפרץ מקסיקו שנגרם על ידי הוריקן קתרינה.
בדו”ח השנה האחרונה, ה- IEA יצר מודל לדרך בה ממשלות, חברות אנרגיה ובנקים יכולים לעמוד ביעד של הסכם פריז של עצירת ההתחממות הגלובלית ב-1.5 מעלות צלזיוס. על ידי שרטוט מפת דרכים של המלצות מדיניות, הסוכנות חשפה גם כיצד ייצור אנרגיה ברחבי העולם יכול להגיע לפליטת אפס נטו עד 2050.
ה- IEA אינו גוף המשמיע קולות רדיקליים בנושא שינויי אקלים. למעשה, רעיונותיה של הסוכנות בנושא רפורמה במדיניות האנרגיה בכדי לעמוד באתגר זה הפגינו לעיתים קרובות זהירות והעדיפו שינוי הדרגתי. לכן זה הפתיע כאשר הדו”ח האחרון קרא לאסור מיידית על חיפוש מקורות נפט, פחם וגז חדשים.
אם מוסדות שמרניים יחסית כמו ה- IEA קוראים כעת להפסיק לחפש דלקים מאובנים חדשים, ניתן להניח כי משהו גדול מתרחש במדיניות האנרגיה ברחבי העולם.
פליטת אפס נטו
בתרחיש השאפתני ביותר של הדו”ח לשינוי אנרגיה, המפרט את מגמות ההיצע והביקוש ורמה חסרת תקדים של שיתוף פעולה בינלאומי, ייפסק השימוש בפחם לחלוטין עד 2050. הביקוש לנפט יפחת ל-72 מיליון חביות ביום עד שנת 2030. הרבה מתחת לרמתו במהלך סגרי הקורונה שנת 2020.
מאחר שהדו”ח טען כי “אין צורך בשדות נפט וגז חדשים”, חברות נפט כמו ‘אקסון מוביל’ אינן יכולות עוד להתייחס לעמדת ה-IEA לצורך דרישות הפרויקט. הדו”ח גם מצביע על סיומו של “תור הזהב של הגז” ש- IEA התלהבה ממנו רק לפני עשור. מחירי הנפט צפויים לרדת בתלילות, מ- 35 דולרים לחבית בשנת 2035 ל-24 דולרים לחבית בשנת 2050. הכנסה לנפש בכלכלות יצרניות נפט פגיעות כמו ניגריה עשויה לצלול בשיעור של עד 75%.
כדי לפצות, הדו”ח אומר כי יהיה צורך בהשקעות בינלאומיות עצומות כדי להוסיף 1,020 גיגה-ואט אנרגיה מהשמש והרוח בשנה עד 2030 – פי ארבעה מ-261 גיגה-וואט שיוצרו בשנת 2020. קיבולת הסוללות המותקנת ברכבים חשמליים תצטרך לעלות ל-6,600 גיגה וואט בשנת 2030, לעומת כ-160 גיגה וואט כיום. קיבולת האנרגיה הגרעינית שנוספה לאחרונה תוסיף כ-17 ג’יגה-וואט בשנה עד שנת 2030, ולאחר מכן, 24 ג’יגה-וואט בשנה – הרבה יותר מכפי שאפילו האגודה הגרעינית העולמית – תומכת בינלאומית בענף ציפתה.
כל זה תלוי בחדשנות מהירה ליצירת טכנולוגיות “שעדיין אינן זמינות בשוק כדי לייצר שינוי מהיר בקנה מידה רחב”, על פי דו”ח IEA. יותר ממחצית מהפחתות הפליטות הצפויות בדו”ח תהיינה תלויות בשינויים התנהגותיים בקרב הציבור הרחב, כולל השקעה בנתיבי אופניים חדשים ורכבות מהירות.
מעבר אנרגיה עולמי
הדו”ח מצביע על כך שהעולם נמצא על סף שינוי חסר תקדים במדיניות האנרגיה הלאומית והבינלאומית. הדבר ידרוש מכל מדינה להתחייב על הפחתת פליטות שאפתנית יותר מאשר עליהן התחייבו בהסכם פריז.
ה- IEA נוצר בעידן הפחמימנים כאשר האנרגיה הייתה כפופה בעיקר לסוגיות של ריבונות. הדבר הפך את תחום האנרגיה, יותר מתחומים רבים אחרים, לעמיד בפני כל נטייה ריכוזית. אך אם משימת ההקמה של הסוכנות הייתה לתאם את פעולות הממשלות לאי יציבות אספקת הנפט, מסקנתה כי שדות נפט וגז חדשים אינם נדרשים, מרמזת כי הכלכלנים המייעצים למנהיגי העולם במעבר לאנרגיה בת קיימא עשויים למצוא רצון חדש לשיתוף פעולה.
בעוד דלקים מאובנים קיימים באיזורים ריכוזיים מאוד האנרגיה המתחדשת, כמו רוח ושמש, נמצאת בכל מקום. ניצול מקורות אלו בעולם יהיה תלוי במדינות המפתחות המשתפות טכנולוגיה ירוקה, מפעילות רשתות חשמל מעבר לגבולות ומתאמות שווקי אנרגיה בין-לאומיים. בעזרת מודל זה, ה- IEA מגדיר את עצמו מחדש כסוכנות אנרגיה נקייה, המסוגלת לשלוט בתהליך.
חלק מהמדינות כבר הדפו את הניתוח של IEA ועל קריאתו לשיתוף פעולה. אך לכל אחת מהן חובותיה על פי החוק הבינלאומי לעמוד בדרישות הסכם פריז משנת 2015. הדו”ח פשוט מפרט מסלול אפשרי לכל המדינות לעמוד בהן.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
אם גורמים מתעשיית הפחם, הנפט והגז החליטו להמליץ על המעבר להשקעות אדירות בתחומים מזהמים סביבתית ובלתי יעילים כמו שמש ורוח (אבל לא גרעין, למשל), אות הוא ומופת שהם התיישבו סוף סוף על ערימת מניות ע-נ-ק-י-ת מהתעשיות החליפיות הללו ומצפים שהמוני מיליארדי הדולרים ייפלו עליהם כגשם נדבות אינסופי מצד השקעות ממשלתיות במימון משלמי-המסים ומצד האזרחים בחסות מחירי האנרגיה מרקיעי השחקים.
בנסיבות האלו אין לי אלא להפנות את הקוראים לספר “אפוקליפסה אף פעם” של מייקל שלנברגר שיצא לאחרונה בעברית ועושה קצת סדר בדברים, ונותן מידע מעניין ומקייווליסטי להפליא על האינטרסים של חברות הנפט והגז, למה (ואיך!) הם הצליחו לסגור כורים גרעיניים שכבר פעלו בארה”ב, ומדוע הם פועלים דווקא לטובת “מקורות אנרגיה מתחדשים”.
https://www.booknet.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%94-%D7%90%D7%A3-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-138600010522
אם גורמים שמרניים ממליצים לאסור על חיפוש מקורות אנרגיה פחמנית חדשים, סימן כי בעלי המקורות הקיימים מתחילים לדאוג שהחדשים ידחקו אותם מהשוק. בין החדשים: ישראל, פצלים בקנדה וגז כלוא בסלע בארה”ב. באוניברסיטת דנדי, סקוטלנד, הקרבה לשדות הנפט של הים הצפוני עושה את חוות דעתם האקדמית לחשודה באינטרסנטיות לוקל פטריוטית.
חשוב לדייק. סוכנות האנרגיה לא קראה להפסיק חיפושי נפט וגז. הסוכנות נתנה תרחישים שונים כיצד להגיע למצב של אפס פליטות ב-2050. באחד התרחישים, ניתן להגיע לזה מבלי להשקיע בחיפושי גז ונפט חדשים, אך על מנת שהתרחיש הזה יתקיים צריך השקעה מסיבית בטכנולוגיות חדשות (שחלקן עוד לא קיימות) וביוזמה מדינית נרחבת.
הסוכנות הוציאה הודעה לעיתונות לאחר שהבינה שהתקשורת קצת מעוותת את מה שאמרה:
Many news reports focused on the finding that “there is no need for investment in new fossil fuel supply” in the pathway to net zero mapped out by the report. However, considerably less coverage has so far been devoted to the massive policy-driven surge in clean energy investment and energy efficiency improvements that would be required to reach that point.