הפיסיקה של הגלישה באתרי חדשות באינטרנט

אבי בליזובסקי

גולשים באתרי חדשות באינטרנט ניגשים לקרוא כתבות רק ב-36 השעות הראשונות מעלייתן לראשונה לאוויר. זו המסקנה שעולה ממחקר ניתוח סטטיסטי, שערכו פיסיקאים דוקא, שחוקרים רשתות חברתיות, וניתחו את הדרך שבה ניגשים אנשים למידע מקוון. אלברט לאציו באראבאשי, אוניברסיטת נוטרדאם בארה”ב, ועמיתיו מארץ מולדתו, הונגריה, חישבו כי מספרם של האנשים הגולשים, שקוראים “אייטם” חדשותי, צונח ככל שהסיפור נמצא באינטרנט יותר זמן, בבת אחת כמעט, ולאו דוקא בדעיכה הדרגתית-מהירה, כפי שמקובל לחשוב. מרבית סיפורי החדשות מתיישנים בטווח זמן של יום אחד – ליום וחצי, מרגע שהועלו לאתרים, ממצא שעשוי לסייע למתכנני אתרים או לאנשים שמנסים להבין כיצד מועבר מידע בתאים ביולוגיים וברשתות חברתיות.

פיסיקאים, כגון בארבארשי, מעונינים לחקור את ה-World Wide Web, משום שהוא מהווה דוגמה טובה ל”רשתות מורכבות”, בעלות טופולוגיה משתנה, כאשר מסמכים וקישורים חדשים ממשיכים להתווסף להן. הצוות של בארבארשי תיאר אתר חדשות טיפוסי כסדרת צמתים, כל אחת מהן משויכת לסיפור חדשותי אחד, וקווים שמחברים בין הסיפורים, אם המאמרים הפיסיים מחוברים ביניהם בקישורים. שטח כל צומת כזו, שנראית כמו בועה, יחסי ללוגריתם של מספר המבקרים בכל אחד מהמסמכים. המודל שלהם חושף שבאתר חדשות טיפוסי יש “שלד” יציב, שאליו מקושרים סיפורים בקישורים זמניים לפני שהם נמחקים מהאתר, או לפני שהקישור להם נמחק. בהיגיון זה, הרשת דומה לרשת הבקרה של התאים החיים, שה”חיווט” שלה יכול להשתנות במהירות במהלך מחזור חיי התא. הרשת הזו דומה גם לרשתות חברתיות: לכל אחד יש רשת יציבה של חברים ומכרים, אך מספר האנשים שאתם אנחנו נמצאים בקשר, משתנה מיום ליום.
בארבארשי ועמיתיו חקרו את תבנית הקריאה של “אייטמים” באתר חדשות ובידור פופולרי בהונגריה. בעזרת “קוקיז” ששתלו, יכולים היו המדענים לשחזר את תבנית הגלישה של 250 אלף גולשים באתר, במשך חודש. החוקרים מצאו כי המסמכים השייכים לשלד האתר קיבלו זרימה אחידה של גולשים, והמשמעות היא שמספר הגולשים גדל באופן ליניארי במהלך הזמן. בניגוד לכך, “הידיעות החדשותיות” זכו למספר החשיפות הרב ביותר מיד לאחר הכנסתן, והכניסות אליהן דעכו והלכו עם חלוף הזמן.

אנשי הצוות של באראשי חישבו את זמן מחצית החיים של “אייטם חדשותי” (מונח השאול מהפיסיקה, זמן ההתפרקות של אטומים לא יציבים והפיכתם לאטומים יציבים, כמו אורניום לעופרת), כלומר הזמן שבו עיינו בו מחצית מהמבקרים שביקרו בדף בסך הכל. הם מצאו, של”אייטמים חדשותיים” יש אורך חיים קצר, אם כי כמה מהם זוכים לכניסות מעבר לתקופה זו. זמן מחצית החיים של אייטם חדשותי הוא בסך הכל 36 שעות.
זמן החיים הקצר של אייטם חדשותי, במקביל לתבנית גלישה אקראית, גורם לכך שאנשים עלולים להחמיץ שיעור ניכר של החדשות, אם לא יבקרו באתר כשהידיעה תוצג בו לראשונה, זו הסיבה שבעלי אתרים מציעים לגולשים התראות חדשותיות בדוא”ל. בנוסף, מראה התוצאה שאנשים קוראים ידיעות, לא רק בגלל הענין שהם מוצאים בהן, אלא גם בגלל הנגישות הנוחה אליהן.
הדעיכה המהירה של קריאת האייטמים החדשים אינה תלוית-תוכן, אלא נקבעת, בעיקר, על ידי תבניות ביקור באתרים וגלישת המשתמש. לדברי החוקרים, הבנת הגישה הכמותית למדיה מקוונת, לא רק שהיא מציעה הבנה טובה יותר של הגישה למידע, אלא יכולה להיות שימושית בתכנון יישומים מסחריים – מתכנון טוב יותר של הפורטל ועד הבנה של דרך פעפוע המידע, זרימתו והשיווק בעולם המקוון.” מסכמים החוקרים.
אתר הידען פועל באופן שונה מאתר חדשות רגיל, מפני שהוא, כבור סוד, אינו מאבד טיפה. גולשים רבים מגיעים לארכיון העמוק – 7,000 כתבות ומאמרים, גם ישירות מגוגל, וגם בניווט דרך הידענים השונים שכל אחד מהם מוקדש לנושא ייחודי, או דרך מנוע החיפוש.

לידיעה בפיזי’קס ווב שממנה לקוחות תוצאות המחקר

ניסוח ועריכה: ח. י. גליקזם, תרגומים וכתיבה טכנית