סיקור מקיף

העוני והסביבה – לרגל עצרת האו”ם המתכנסת בימים אלה/ד”ר אסף רוזנטל

ד”ר אסף רוזנטל

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/rosental150905.html

לפני זמן מה כתבתי על הקשר שבין כלכלה ושמירת הסביבה ולכן אולי ההמשך יראה כחזרה על אותו נושא, למרות זאת בגלל חשיבות הנושא אני חוזר לקשר שבין סביבה בריאה ועוני – למען הדיוק בסביבה בריאה יהיה פחות עוני אנושי.
בימים אלה מתקיימת באו'ם העצרת השנתית הנחשבת לגדולה מהרגיל בשל ראשי מדינות רבות שיבואו לפתיחתה. הכינוס גדול במיוחד בגלל חגיגות ה שישים להווסדות האו”ם אבל הדיונים החשובים אמורים לטפל בבעיית העוני בעולם, מה שהוגדר ע'י האו'ם (ב 2000) כ “מטרת האלף”, בכוונה להפחית את מס' העניים בעולם בחצי עד 2015.

רוב העניים בעולם תלויים במשאבי הטבע והסביבה המידיים לפרנסתם ולכן המוקד לשיפור תנאיהם צריך להיות בשיפור התנאים הסביבתיים. שיפור תנאים סביבתיים כולל שימור המשאבים ושימוש נכון, מבוקר, ובר-קיימא באותם מקורות מהם ניתן לתושבים להפיק את צרכיהם. כלומר הקשר בין, עוני – סביבה בריאה- שלטון צודק חייב להיות ברור ומודגש לכל מי שידון ויעשה בנידון.
דוגמאות : בנמיבה ניתנה לקהילות תושבים הסמכות לנהל את שמירת הטבע והסביבה. התוצאה – תנאי החיים של התושבים השתפרו אחרי שעולם החי השתקם, מה שהביא לזרימת תיירים ןהכנסות לקהילה. במדינת מהרהשטרה בהודו : ניהול נכון של מקורות מים נטיעת צימחיה למניעת סחף, הביא להסרת התלות של התושבים ביבוא מים ולהגדלת הכנסתם.
בצפון טנזניה : שיקום שטחים ע'י ניהול “מסורתי” הביא לשיקום צימחית המזון לבקר ולחיות הבר, חידוש ושיקום שהביא להעלאת רמת החיים של התושבים בכמה איים באינדונזיה : אומנו מקומיים לשמור על החורש כנגד כורתי-עצים התחדשות החורש הביאה לשיפור איכות מי הנחלים ולעלית כמות הדגים הנדוגים בהם עי' התושבים. בפיג'י : שוכנעו הדייגים לדוג קונכיות על פי מיכסות, ענף הקונכיות שכמעט נעלם בגלל מיעוט הקונכיות משתקם, ולדייגים יש שוב פרנסה.
ב”מטרת המילניום” מופנה מיקוד למיפעלים גדולים בקנה מידה עולמי, יתכן שפעילות בקנה מידה מקומי אצל אוכלוסיות ניצרכות, ע'י שיפור תנאי הסביבה במגביל ותוך כדי מתן כלים ניהוליים מסורתיים לתושבים יביא לפתרונות. לא יהיו אלו פתרונות שניתן להתהלל בהם בתקשורת, אבל תנאי המיחיה של התושבים ישתפרו והסביבה תיוושע, כאשר אחד תלוי בשני.
כשמטפלים בבעית העוני חייבים להביא בחשבון את שינויי האקלים, על פי התחזיות יוסיפו שינויים בטמפ' ובירידת (אי ירידה) הגשמים לכ-50 מיליון אנשים למעגל העוני.
המצב יחמיר יותר אם יבולי הדגנים לא יגדלו כמצופה (בעקבות טיוב מינים ושיפור עמידותם בפני יובש, מחלות ומזיקים), נתונים אלא נימסרו ע'י צוותים אמריקאים ואנגלים שהתכנסו באירלנד, על פי החוקרים כיום יש כ 500 מיליון רעבים בעולם ועד שנות החמישים של המאה יתווספו כ 10% כאשר רובם של הרעבים באפריקה התחזיות מבוססות על חקר השינויים באקלים בעשר השנים האחרונות תחזיות שנבדקו ע”י UK Met Office's Hadley Centre for Climate Prediction “משרד האקלים הבריטי”. לדברי החוקרים ניתן למתן את תוצאות שינויי האקלים ע'י הפחתה משמעותית בפליטת מזהמים, הפחתה שנובעת מהסכמי קיוטו אינה מספקת ויש למצוא דרך לפעולה קיצונית ומהירה, שכן גם אם תקוזז הפליטה לחצי העולם ימשיך להתחמם בחמישים השנים הבאות והשינוי (לטובה ?) יורגש רק אחרי כן.
מאחר והגורם העיקרי להתחממות העולמית הוא הגאז דו-תחמוצת-הפחמן היה מי שחשב כי באוויר רווי בגאז יתפתחו גידולים חקלאיים מהר וטוב יותר. ואכן בניסיונות שנערכו הראו גידולים שונים עליה בתפוקה באוויר שבו ריכוז הגאז גבוה אבל על פי חשבונות החוקרים כדי לקזז את ניזקי ההתחממות צריכה התפוקה לעלות ב 50% בעוד שבמקרה הטוב היתה עליה של 5% מה עוד שהעליה היתה רק בדגנים כמו חיטה ושעורה ואילו תירס (שהוא הדגן החשוב בארצות אפריקה) לא הושפע לטובה מריכוז גבוה של הגאז כלומר התקווה ל”רווח” מאוויר רווי דו-תחמוצת-פחמן נגוזה

– Friends of the Earth “ידידי האדמה” הוא ארגון אלטרואיסטי שפועל למען הסביבה והעניים. דנקן מק'לרן דוברו של הארגון טוען כי “הסיבה לעוני ולרעב אינה חוסר במזון אלא חוסר בצדק” בעולם בו הגישה למשאבים מוגבלת לבעלי יכולת והסביבה ניפגעת ע'י אותם בעלי יכולת, חוסר הצדק יעשה בולט וקיצוני. בנימה פסימית נוסיף כי כאשר “מנהיג העולם החפשי” נישא על כתפי חברות נפט ותעשיה שבעליהן מעונינים ברווח מידי ללא שיקול עתידי, קשה לראות שינוי.
איני יכול שלא להתיחס למה שמתרחש אצלנו – גם אם אני חוזר על עצמי ממשיכים ליבש ולזהם את מקורות המים הזמינים, תחת הכותרת המפוצצת פיתוח, מזהמים ומלכלכים את הים וחופיו.
למרות ה”מיבצע לחוף נקי” ועוד כותבים באתר של מישרד הסביבה כי “שני שליש מהלכלוך מגיע מהים” כאילו הים הוא יצרן ליכלוך ? למרות פעילות של גופים “ירוקים” הקו המנחה הוא עדיין “נלבישך שלמת בטון ומלט ” נראה אותכם – אוכלים בטון, שותים מלט ונושמים עשן התעשיה הבונה והמפתחת.
ריכוז מאמריו של ד”ר אסף רוזנטל באתר הידען

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~267126242~~~218&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.