הספירה לאחור

מרוץ החלל בין אמריקה לרוסיה נמשך, אלא שכיום התחרות היא על לב התיירים. בסיור המודרך במרכז החלל ע”ש קנדי אפשר לראות את כדור הארץ ממעוף מעבורת חלל; ב”עיר הכוכבים” ליד מוסקווה אפשר אפילו לחוות תנאים של חוסר משקל

משה גלעד

תצלומים: נאס”א
שיגור מעבורת החלל “אטלנטיס” במאי .1991

מרכז החלל בפלורידה נהפך לעוד תחנה בין דיסניוורלד לאולפני יוניוורסל

היום, 12 באפריל, הוא יום היסטורי: לפני 41 שנים היה יורי גגארין לאדם הראשון בחלל. האמריקאים התאכזבו קצת, אבל האנושות חגגה הישג גדול. שמונה שנים לאחר מכן, כאשר דישדשו ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין על הירח, האופוריה כבר היתה בעיצומה, ולתיירות החלל נצפה עתיד מזהיר. זה אמנם לא קרה, אבל ביקור במרכז החלל האמריקאי ובעמיתו הרוסי הוא עדיין אטרקציה מרתקת.

על העניין שמגלים תושבי כדור הארץ בטיסות לחלל יכולים להעיד עשרות האלפים שמתגודדים בכל חודש סביב אתר השיגור של נאס”א בפלורידה, כדי לצפות בטיל שיתרומם בתוך שניות אחדות אל החלל. אמנם מאז 11 בספטמבר נאס”א אינה מאפשרת צפייה בשיגור מתוך מרכז החלל, אבל גם כך מתמקמים אלפי בעלי קרוואנים מחוץ לבסיס ומחכים שעות לשיגור.

שיגור מעבורת החלל “קולומביה” ביולי 1994

האתרים הפופולריים ביותר לצפייה בשיגורי מעבורת החלל הם כביש מס' ,1 לאורך נהר אינדיאן, במיוחד מהעיירה טיטוסוויל, וכביש בי-ליין, המכונה גם סטייט רואד ,528 בעיקר מהנקודות שבהן חוצה הכביש את נהר אינדיאן ואת נהר בננה. אתר נוסף הוא לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי בקוקואה ביץ'. השיגורים המתוכננים הקרובים הם ב-31 במאי, ב-11 ביולי וב-1 באוגוסט.

לינדה בלוי, שהדריכה את הסיור שבו השתתפתי במרכז החלל האמריקאי ע”ש קנדי בפלורידה, סיפרה שבנאס”א הדעות חלוקות ביחס למשמעות המיקום של מרכז החלל האמריקאי. יש שמודים שהמיקום הזה מושך מבקרים ומועיל למרכז החלל. אחרים טוענים שהוא מזיק, משום שבגללו איש אינו מתייחס אל הפעילות של המרכז בכבוד הראוי לה. “אין ספק שלרבים אנחנו עוד תחנה בסיור בין הפארקים לשעשועים בפלורידה. הביקור בבסיס השיגור של נאס”א הוא באופן קצת מוזר חלק מטיול בין דיסני באורלנדו לאולפני יוניוורסל. רוב האנשים שמגיעים לכאן פשוט שוכחים שאצלנו זה אמיתי”, אמרה בלוי.

סוכנות החלל האמריקאית השקיעה בשבע השנים האחרונות 120 מיליון דולר בפיתוח התיירות של מרכז החלל ע”ש קנדי, שבין ג'קסונוויל למיאמי. הסיור במקום, הכולל ביקור במתקני השיגור הפתוחים לקהל ובחדרי הבקרה ההיסטוריים, הוא בילוי משפחתי מרתק, גם למי שאינו שוקל להיות אסטרונאוט. אנשי נאס”א מציגים את החלליות המאוישות הראשונות (שנראות זעירות ושבירות מאוד) והעתק מדויק של מעבורת החלל הנוכחית.

כל אלה מלווים בהסבר שהופך את פרויקט החלל האמריקאי (שם לא ממש מטפחים את מורשת החלל הסובייטית) מפרויקט צבאי סודי להישג אנושי – הרפתקה גדולה עם ניחוח של מיתולוגיה, שמזכירה בעיקר את מגלי העולם הגדולים. אפילו עיון בשמות של מעבורות החלל מבהיר את זה: המעבורות שטסות עכשיו נקראות “אטלנטיס”, “קולומביה” ו”אנדוור”, כשם ספינתו של מגלה העולם, קפטן קוק.

החלק המדהים ביותר בביקור במרכז החלל הוא דווקא צפייה בסרט, שמוקרן בשיטת אימאקס (Imax) על מסך ענקי: רצף תצלומים של כדור הארץ ממעבורת החלל, המשייטת בגובה 450 קילומטרים מעל פני האדמה. במשך כמה שעות אפשר להקיף כאן שוב ושוב את העולם, בסיור שנראה כמו התבוננות בגלובוס ענק – אלא שהפעם זה הדבר האמיתי. איטליה אכן נראית כמגף, פלורידה כאצבע בתוך האוקיינוס, ואוסטרליה היא אי גדול בים. בתצלומים שנעשים בשעות היום לא ניכר כל חותם אנושי: אפילו הטענה שאפשר לראות את החומה הסינית מן החלל אינה זוכה לאישוש. תצלומי הלילה הם סיפור אחר: הקבוצות הקטנות והמבודדות של אזורים מוארים מעניקות קצת פרופורציה להשפעה האנושית על העולם: אירופה והחוף המזרחי והמערבי של צפון אמריקה מוארים, וכל השאר חשוך מאוד.

הביקור במרכז נאס”א עולה 26 דולר למבוגר ו-16 דולר לילד. מארק שאטלוורת, איש עסקים דרום-אפריקאי, שילם הרבה יותר תמורת החוויה האמיתית: הוא אמור לטוס לחלל בעוד כשבועיים, ב-25 בחודש, ולהיות תייר החלל השני בהיסטוריה, אחרי המיליונר הקשיש דניס טיטו, שביקר בתחנת החלל הבינלאומית באפריל .2001 שאטלוורת, לקוח של החברה האמריקאית ספייס אדוונצ'רס, שילם כ-20 מיליון דולר. אבל עיקר ההכנסה של החברה מקורה בתיירים רגילים, הרבה פחות עשירים, שמצטרפים לטיול מאורגן דווקא אל מרכז החלל הרוסי הנקרא “עיר הכוכבים”.

כך, באופן קצת מוזר, נמשכת התחרות על החלל בין ארצות הברית לרוסיה; זה אמנם לא אותו מרוץ הרואי של שנות ה-,60 כאשר שתי המעצמות התחרו מי תהיה הראשונה להציב אדם על הירח, אבל הן עדיין מתחרות ביניהן מי תמשוך למרכזי החלל שלה יותר תיירים וסקרנים שההרפתקה החללית עדיין קוסמת להם.

תמורת 2,675 דולר אפשר לרכוש סיור מקיף בתוכנית החלל הרוסית, עם שלושה לילות במלון במוסקווה. לב הטיול הוא סיור בליווי קוסמונאוט ב”עיר הכוכבים” הסמוכה למוסקווה – המקבילה הרוסית למרכז קנדי בפלורידה. מוזיאון החלל ומרכז האימונים נקראים על שם חלוץ החלל יורי גגארין, שנהרג בגיל 38 בתאונת מטוס.

מצבה של תוכנית החלל הרוסית אינו מזהיר. לרוסים אין מיליוני דולרים להשקיע בטיפוח מרכז מבקרים, ולכן הם פחות בררנים. הסיור של חברת ספייס אדוונצ'רס מציע, בגלל המצוקה הזאת, שימוש ניסיוני בכמה מן המתקנים של סוכנות החלל הרוסית. כך יכול כל תייר לנסות את מעבדת המים, שמדמה תנאים של חוסר משקל, להיכנס לכמה דקות לסימולטור של תחנת החלל או להסתחרר מעט במתקן הצנטריפוגה, המדמה כוח כבידה פי 30 מזה שאנו רגילים לו על פני כדור הארץ. אנשי נאס”א מזועזעים מעצם הרעיון. בעיניהם, ההשוואה עם רכבת ההרים של דיסני כבר מעליבה פחות.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~330440839~~~8&SiteName=hayadan