המוח נהפך לזכרי או נקבי בשלב העוברי. מחקר בחולדות מראה מה קורה כשהתהליך משתבש
דוד רפ
בשלבים המוקדמים של ההתפתחות העוברית המוח האנושי של זכרים ונקבות זהה במבנהו. ואז נכנסות בלוטות המין לתמונה: במקרה של עובר זכר, ההורמון טסטוסטרון מופרש לזרם הדם ומגיע אל המוח. שם הוא גורם (בדרך שלא הובררה דיה) לתהליך הקרוי מסקוליניזציה – הפיכת המוח לבעל אפיונים זכריים. ואכן, המוח הזכרי נבדל מהנקבי לא רק במשקלו אלא גם באזורים ספציפיים המפותחים יותר או פחות.
מחקר של מדענים מאוניברסיטת מרילנד, שתוצאותיו התפרסמו לפני כחצי שנה בכתב העת “Nature Neuroscience”, שופך אור על תהליך גיבוש הזהות המגדרית של המוח, ובעיקר על תוצאות של שיבוש אפשרי בתהליך.
המחקר נעשה בחולדות. בפתח מאמרם מציינים החוקרים את יתרונותיה של החולדה כמודל לחקר היחסים המורכבים שבין הסטרואידים (הכוללים גם את הורמוני בלוטות המין) לדרך ארגון התאים במוח ולהתנהגות המינית בבגרות – מודל שממנו אפשר ללמוד גם על מוח האדם.
המחקר עסק בהשפעה אפשרית של חשיפה בינקות לתרופות לא-סטרואידיות נוגדות דלקת (NSAID), למשל אספירין ואינדומתצין, על ההתפתחות המינית בחולדות. נוגדי הדלקת הלא-סטרואידיים מעכבים ייצור חומרים המכונים פרוסטגלנידים, הגורמים לתחושת הכאב באזורים של רקמה פגועה. מהמחקר עלה, כי זכרי חולדות צעירים, שנחשפו לנוגדי דלקת לא-סטרואידיים בניסוי, הפגינו בבגרותם התנהגות מינית פגומה.
החוקרים מדגישים שוב ושוב, כי אין כל עדות שכך הדבר גם באדם. עם זאת, ברור
שהמחקר לא נועד רק להתמודד עם דילמות מיניות של חולדות מתבגרות. מטרתו להעמיק את הידע על תהליך התמקצעותו של המוח, אך עולה ממנו בבירור הצורך במחקרים, שיבדקו את השפעת השימוש בכדורים כאספירין על התפתחותם העתידית של עוברים.
בחולדות, סבורים החוקרים, חומרים מקבוצת NSAID מעכבים את יצירתה של מולקולה האחראית להעברת ה”מסר” שנושא הטסטוסטרון. המולקולה הזאת, שמכונה PGE2, משתייכת לקבוצת הפרוסטגלנידים. ואכן, כאמור, פעולתה מעוכבת על ידי חומרים כאספירין או אינדומתצין.
בניסוי הוזרקו לזכרים צעירים של חולדות מנות של אינדומתצין. התנהגותם של הזכרים נצפתה עם הגיעם לבגרות, והושוותה להתנהגות המינית של זכרי חולדות בקבוצת ביקורת, שלהם הוזרק בצעירותם חומר לא פעיל. לכלוב של הזכרים הוכנסו נקבות: הזכרים שטופלו באינדומתצין הראו יצר מיני פחות. הם הציגו פעילות חיזור דלה ומיעטו להזדווג עם הנקבות.
החוקרים דיווחו גם על הבדלים בריכוז הסינפסות – הקשרים שבין תאי העצב – באזור במוח הקשור לפעילות מינית. אצל הזכרים שנחשפו בצעירותם לחומרים מעכבי PGE2 נמצאו באזור זה קשרים מעטים יחסית.
במחקר נחשפו נקבות צעירות של חולדות ל-PGE2. אלה הראו בבגרותן התנהגות כמו-זכרית וניסו להזדווג עם נקבות אחרות בכלוב. הדבר סיפק חיזוק נוסף להשערה, כי מולקולה זאת משתתפת בעיצוב המוח הזכרי.
ממצאי המחקר
לזכרים צעירים של חולדות הוזרקה תרופה נוגדת דלקת מהקבוצה שאליה משתייך גם האספירין
בבגרותם הראו זכרים אלה יצר מיני מופחת, פעילות חיזור דלה ותדירות נמוכה של ניסיונות להזדווג עם נקבות. בהשוואה לזכרים רגילים אובחן אצלם מספר מועט של קשרים סינפטיים באזור במוח הקשור לפעילות מינית
נראה כי חומר האחראי להתפתחות מאפיינים זכריים של המוח עוכב על ידי התרופה בצעירותם של הזכרים, ומשום כך נפגמה התפתחותם המינית.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~58121195~~~195&SiteName=hayadan
