המשטרה תוכל להיעזר במאגר רק בעבירות אלימות, רכוש וביטחון, ובכוונתה לאסוף 20 אלף דגימות בשנה
המשטרה תחל בקרוב באיסוף שיטתי של דגימות DNA (די.אן.איי) מחשודים שנחקרו תחת אזהרה ומעבריינים מורשעים שיושבים בבתי כלא. בכך יוקם, לראשונה בישראל, מאגר גנטי מקיף, שיאפשר למשטרה להצליב בין פרופיל גנטי שהופק מדגימת DNA שנלקחה מזירת פשע לנתוני המאגר, ועל ידי כך לאתר בתוך זמן קצר עבריינים סדרתיים.
לפני כשבועיים אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק סדר הדין הפלילי שנוגע למאגר נתוני זיהוי, וסללה את הדרך למשטרה לשדרוג יכולות פענוח הפשיעה. ראש המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה, תת-ניצב עזי צדוק, אמר אתמול כי “מדובר במהפיכה של ממש ביכולתה של המשטרה לפענח את עבירות האלימות והמין הכבדות, אבל רק באותן עבירות המיוחסות לעבריינים סדרתיים. המאגר לא יעזור באיתור עבריין חד-פעמי, שלא ביצע עבירה קודם לכן ולא הותיר דגימה גנטית”.
עלות הפקת פרופיל אחד – כ-200 שקל
בימים האחרונים החלה המשטרה להכשיר את אחת ממעבדותיה כדי להפוך אותה לבנק ה-DNA המשטרתי. מעבדה נוספת, שכבר פועלת, ממפה את הדגימות שנאספות בזירות הפשע, שבעתיד יוצלבו עם המידע בבנק. עלות הפקתו של פרופיל DNA אחד מסתכמת בכ-200 שקלים, ובמשטרה מתריעים כי המאגר החדש ידרוש תוספת כוח אדם ותקציבים כדי לעמוד ביעד – איסוף ומיפוי גנטי של 20 אלף דגימות בשנה.
תנ”צ צדוק מבטיח, כי בתוך זמן קצר המשטרה תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה: “אנחנו מצויים כעת בשלבי הקמה מתקדמים של המעבדה שתאגור את הפרופילים הגנטיים, בתחילה קצב מיפוי הדגימות יהיה איטי יותר, אבל אנחנו נשתדל בעתיד לעמוד ביעד שהצבנו לעצמנו כשהמעבדה תיכנס לשגרת עבודה”.
החוק החדש יאפשר למשטרה להיעזר בבנק ה-DNA רק בעבירות אלימות, רכוש וביטחון. עבירות צווארון לבן, דוגמת מעשי הונאה, לא יפוענחו באמצעות המאגר. כצעד ראשון יילקחו וימופו דגימות מעבריינים שכבר יושבים בבתי הכלא ומרצים את עונשם. “אם נכניס למאגר את כל עברייני המין שמרצים זמן בכלא, נוכל בקלות לדעת אם אחד מהם, שהשתחרר או יצא לחופשה, חזר על מעשיו וביצע עבירה חדשה”, אמר צדוק. עד כה יכלה המשטרה להצליב בין מידע גנטי שנאסף בזירות פשע שונות לחשודים שנעצרו בחשד לביצוע אותן עבירות בלבד.
בשנים האחרונות פעלה המשטרה במרץ כדי לקדם את התיקונים לחוק שיאפשרו את הקמת המאגר, והראתה כיצד הרבה מקרים של פשיעה סדרתית היו יכולים להימנע ולהיחשף בקלות, לו היה קיים מאגר כזה.
אלא שהחוק החדש עורר חששות רבים בקרב ארגוני זכויות אדם, בשל החשש שהמידע הרב שהמדינה תחזיק על אזרחיה יביא לפגיעה בפרטיות הציבור. במשטרה ביקשו תחילה לאמץ את המודל הבריטי, שם מותר להפיק פרופיל גנטי מכל חשוד ומכל עבריין ואין כמעט הגבלה על משך החזקת המידע בידי הרשויות. ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת קיימה דיונים נרחבים בנושא בהשתתפות נציגי האגודה לזכויות האזרח, בהם נקבעו סייגים שמגבילים את פעילות המאגר. בין השאר נקבע בחוק החדש, כי נתוניו של חשוד, שההליך הפלילי בעניינו הסתיים ללא הרשעה, יימחקו מהמאגר כעבור שבע שנים. הפרופיל הגנטי של עבריין שהורשע בביצוע פשע יימחקו מהמאגר כעבור 20 שנה.
מחלוקת סביב אישור הקמת מאגר גנטי בישראל
היועצת המשפטית של המשרד לביטחון פנים, חנה קלר, הסבירה לחברי וועדת הכנסת וועדה כי היא מבקשת לשחרר את הצעת החוק מחובת הנחה (על פי התקנון כל הצעת חוק ממשלתית צריכה להמתין 48 שעות עד להבאתה לאישור הכנסת בקריאה ראשונה), משום ש”נחיצות החוק היא גבוהה מאוד”, ובמשרד מעוניינים לקדם את החוק עוד לפני יציאתה של הכנסת לפגרה. הוועדה אישרה את הבקשה במהירות פה אחד, מבלי שאיש מהח”כים שאל מה החיפזון? מה כל כך דחוף?
באותו ערב הזדרז השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, להביא את הצעת החוק לאישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, זאת עוד בטרם היה זמן לח”כים שנכחו באולם ללמוד את המשמעויות וההשלכות של הצעת החוק המשתרעת על פני 30 עמודים. רק יו”ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח”כ מיכאל איתן, התרעם על הבהילות. “זו פשוט שערורייה שאין כדוגמתה שהצעת חוק בעלת משמעויות אדירות לזכויות האדם, לזכות לפרטיות שבהכנתה עסק צוות גדול של משפטנים במשרדי הממשלה, מובאת לכאן מבלי לתת אפשרות לח”כים לקרוא את נוסח הצעת החוק לפני שהם נדרשים לאשר אותה. מדוע בכלל ועדת הכנסת אישרה לשחרר את הצעת החוק מחובת הנחה? מה היה קורה אם הדיון הזה היה מתקיים בעוד שבוע והיו מאפשרים לכנסת להתכונן? אין ספק שהבקרה שלנו על החקיקה הממשלתית מחייבת מחשבה”.
מאגר גנטי יכול היה לסייע בלכידת רוצחיו של גנדי
זירת הרצח של ח”כ זאבי. החוק היה חוסך חקירתם של 500 חשודים (צילום ארכיון: רויטרס)זה אולי יקרה בעתיד. בינתיים, בתום דיון קצר אישרה מליאת הכנסת (ברוב של 18, מתנגד אחד ונמנע אחד) את הצעת החוק בקריאה ראשונה והיא הועברה לוועדת החוקה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
ח”כ איתן מבטיח כי בוועדה תיעשה עבודה יסודית ומעמיקה. “הדיונים בהצעת החוק לא יתחילו מיד אלא רק בעוד כמה שבועות, משום שעל שולחננו מונחות עתה 14 הצעות חוק ממשלתיות אחרות שיש להכינן לקריאה שנייה ושלישית. אני כבר יכול להבטיח שהוועדה לא תהיה חותמת גומי ותבחן ביסודיות כל סעיף וסעיף בחוק. אין ספק שיש לספק למשטרה כלים יעילים למלחמה בפשע, אבל כדי להשיג מטרה זו לא צריך לפגוע בכל זכויות האדם”.
הנגבי הציג בדיון כמה דוגמאות כדי להמחיש את חשיבותו של החוק. “במהלך חקירת הרצח של השר רחבעם זאבי, שנורה במלון הייאט בירושלים”, אמר, “נמצא בזירת הרצח בדל סיגריה חם שהושאר על ידי הרוצח שנמלט מהמקום ויכול היה לשמש כראיה. אילו היה באותה עת בידי המשטרה מאגר נתוני זיהוי גנטי, יכול היה בדל הסיגריה לסייע ללכוד במהירות את הרוצח שמאוחר יותר הוברר שהיה בעל רישום פלילי ולא היה צורך לחקור 500 חשודים כדי להתחקות אחרי עקבות החשוד ברצח”.
הנגבי סיפר גם על מקרה שבו תיירת נאנסה והרתה כתוצאה מכך. במקרה הזה נעשה אפיון גנטי של הזרע שנמצא בגופה, אבל הוא לא תאם לבדיקות ה-DNA שנעשו לחלק מהחשודים באונס והפרשה נותרה בלתי מפוענחת. רק כעבור שנתיים, לאחר מעצרו של חשוד בעבירה פלילית אחרת, כשבמהלך חקירתו נלקחה ממנו דגימת DNA מתאי הלחי, הבחינה חוקרת מז”פ עירנית בקווי דמיון בין האפיון הגנטי של אותו עצור לבין זה של האנס והפרשה נפתרה.
הנגבי הסביר שהמאגר ייתן בידי המשטרה כלי חיוני שיאפשר לה באמצעות שימוש בטכנולוגיה המוכרת בעולם כאמינה, לזהות את מבצע העבירה ברמת ודאות גבוהה. למעשה המאגר הזה יוכל גם לקצר את הדרך לזיכוי חשודים, אם יתברר שלא היו במקום בשעת מעשה. כיום מצויים בידי המשטרה מאגר טביעות אצבעות ומאגר תצלומים ויש לה הסמכות ליטול דגימות ביולוגיות לצורך הפקת DNA, אבל הסמכות מוגבלת לחקירת עבירה ספציפית.
החידוש בהצעת החוק הוא כוונתה של המשטרה להקים מאגר של נתוני זיהוי גנטי שיופקו מאותן דגימות ביולוגיות שיילקחו מחשודים, נאשמים ומורשעים, גם כשהדבר איננו נדרש לצורך חקירת עבירה ספציפית. הנגבי סיפר שחוק דומה המאפשר זאת קיים בכמה מדינות, בהן ארה”ב, קנדה, אנגליה וסקוטלנד. “באנגליה אפשר ליטול דגימת DNA גם מחשודים ולא רק ממורשעים ואפשר לשמור את הנתון הגנטי במאגר גם אם האיש יצא זכאי.
העלות: כ-13 מיליון שקלים
בארה”ב הקימה קבוצה של עורכי דין פרויקט שמטרתו לבחון מקרים שבהם אנשים הורשעו בעבירות של רצח ואונס לפני שהחל עידן ה-DNA ועד היום הם טוענים לחפותם. עד יוני 2001 זוכו ושוחררו בעקבות בדיקות אלה כ-80 אסירים שהורשעו וחלקם אף נידונו למוות. ב-16 מקרים זוהו הודות לפרויקט הזה הפושעים האמיתיים”.
עם זאת, השר לביטחון פנים הודה כי “בחקיקה הזו אין רק יתרונות, אלא יש בה גם בעיות שנוגעות לפגיעה בצנעת הפרט ולכן כל מדינה שאישרה הקמת מאגר כזה הבינה שעליה להקפיד על קביעת מחסומים ומגבלות שימנעו שימוש לרעה”. במהלך גיבושה של הצעת החוק, שנעשה על ידי ועדה בין-משרדית בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודית קרפ, היו לבטים האם לאמץ את המודל האמריקאי, השמרני יותר, שבו הקפדה גדולה על שמירת הפרטיות ודגימות ה-DNA נלקחות רק מחשודים בעבירות חמורות ביותר כגון אונס או רצח, או לאמץ את המודל האנגלי שבו הדגימות נלקחות מכל אדם שנחשד בעבירה שדינה מאסר.
המשטרה תמכה באימוץ המודל הבריטי, האגודה לזכויות האזרח לעומתה תבעה להקפיד על הגנת הפרטיות ולאמץ מודל מחמיר יותר. הנוסח שגובש בסופו של דבר הוא מודל ביניים ולפיו ייכללו במאגר דגימות של עצורים, חשודים ומורשעים בעבירות חמורות בלבד (גרימת מוות, עבירות מין, סחר בבני אדם, פגיעה בקטינים וחסרי ישע, תקיפה, פגיעה ברכוש, סחר בסמים וכן עבירות ביטחוניות כגון הוצאת נשק מרשות הצבא). העלות התקציבית לצורך ההיערכות ההתחלתית להקמה וניהול של מאגר נתוני זיהוי גנטי, מוערכת ב-13 מיליון שקלים. כל הרחבה נוספת של המאגר תהיה מותנית במשאבים נוספים. באגודה לזכויות האזרח טוענים כי הצעת החוק היא גורפת מדי ואיננה עומדת במבחן החוקתיות. לדברי עו”ד לילה מרגלית מהאגודה, המייצגת אותה בדיוני הוועדה, “הצעת החוק מבקשת להתיר פגיעה קשה ושרירותית בחשודים ונאשמים תוך רמיסת העיקרון הבסיסי כי אדם הוא בחזקת חף מפשע עד אשר הוכחה אשמתו מעל לכל ספק סביר, ולכן יש לאפשר נטילת אמצעי זיהוי אלה רק מאנשים שהורשעו בעבירות, ויש לשמור במאגר המשטרתי אך ורק נתוני זיהוי שניטלו בהתאם לסמכות זו ולהשמיד את הדגימות הביולוגיות ולשמור במאגר רק את נתוני הזיהוי המופקים מהם”.
עו”ד מרגלית סבורה ש”כל נטילה של אמצעי זיהוי, בין אם מדובר בטביעת אצבע ובין אם מדובר בדגימה ביולוגית, כרוכה בפגיעה בזכות האדם לפרטיות ובזכותו לאוטונומיה גופנית. זכויות שלדבריה, הן זכויות יסוד חוקתיות, המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. “אם שמירה על טביעות אצבע בידי המשטרה אינה פוגעת באופן ממשי בזכויות יסוד, מדוע אנו כה מהססים לאפשר נטילתן מהציבור כולו?” מקשה עו”ד מרגלית. “מדוע חשוב לנו כל כך להבטיח שטביעות אצבע הנלקחות מחיילים במסגרת שירותם הצבאי לא יועברו למשטרה כדי לשמש בחקירות? התשובה לכך היא שבאופן בסיסי אין אנו, כחברה, מעוניינים שיהיו בידי המשטרה הכלים 'לעקוב' אחרי מעשיהם של אנשים, אלא אם הם עצמם באופן אינדבידואלי סיפקו סיבה מספקת לכך”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~188122436~~~143&SiteName=hayadan
