הכי קרוב לטיסה בחלל

רכבות הרים בלונה פרקים ברחבי העולם מתחרים על מי יגיע לגובה רב יותר ומי יספק תאוצה גדולה יותר, מהסוג הפועל בעת המראת חלליות. הסכנות הגלומות ברכבות ההרים החדשות

אוליבר ברקמן

כשהקרונית מתגלגלת לאטה לעבר הפסגה, מחשבותיהם של ההרפתקנים
שעולים על רכבות הרים נוטות להתמקד בשאלות קיומיות: ארעיותם של
החיים, שבריריותם, ואיך, בנסיבות הלא נכונות, עלולה נפילה
אנכית במהירות גדולה ומגובה רב מאוד להביא על הנוסעים את קצם.
ברגע שהקרונית מגיעה למורד התלול, אין זמן לחשוב: הנוסעים
המצווחים מוטחים לתוך חור שחור כשפניהם כלפי מטה, במהירות של
כ-110 קמ”ש. גופם נתון ללחצים של כוחות הגדולים פי ארבעה וחצי
מכוח המשיכה. אחרי כמה שניות, הפחד המשתק מוחלף בפרץ של הקלה,
חדווה וזלזול גורף כלפי מי שבחרו להמתין על הקרקע.

אבל בחודשים האחרונים דיווחו אנשים שעלו על רכבות ההרים
המהירות והתלולות ביותר בעולם – בעיקר בארצות הברית, ביפאן
ובבריטניה – על תחושות מעוררות דאגה: כאבי ראש שאינם חולפים
וסימפטומים של מי שסובל מקרישי דם במוח (קרישי דם עלולים לגרום
לנזק מוחי, לעוויתות ואף למוות). “ועדת הצרכנים לבטיחות המוצר”
בבריטניה מנתה החודש 16 דיווחים על פגיעות מוחיות שמעריכים כי
יש להם קשר לעוצמת הלחצים שמופעלים על הנוסעים ברכבות ההרים.
ביפאן דיווחו חוקרים כי לאחר צלילה של 70 מטרים ברכבת ההרים
הענקית “פוג'יאמה”, אובחן אצל אשה בת 24 שטף דם במוח כמו זה
שנוצר אצל אצל תינוקות שטולטלו במשך זמן רב.

האשה החלימה לאחר שמונה שבועות. עם זאת, מזהיר טושיו פוקוטקה –
נוירולוג באוניברסיטת צ'יבה ביפאן שכתב את המחקר על “פוג'יאמה”
– “אנו חושדים שבשנים האחרונות היו פגיעות רבות מנסיעה ברכבת
הרים, אבל התעלמו מהן”. הוא הודה שהבעיה נדירה, אך הוסיף:
“רכבות ההרים החדשות, שהתאוצה שלהן גבוהה מאוד, עלולות להיות
מסוכנות יותר מהרכבות הישנות”.

תחושת הפחד היא חלק חיוני מהריגוש שמספקת נסיעה ברכבת הרים
טובה. חיונית לא פחות, כמובן, היא הידיעה שלמרות הכל, דבר לא
יקרה לנוסעים. ככלל, יש לתעשייה הזאת היסטוריה מצוינת בתחום
הבטיחות: בבריטניה נמכרים בכל שנה כ-500 מיליון כרטיסים לרכבות
הרים. מספר התאונות מאז הופעלה רכבת ההרים הראשונה במדינה
מסתכם ב-400 בלבד. מנהלי פארקי השעשועים נהנים להזכיר למותחי
הביקורת שהסיכויים להיפגע בתאונה בזמן הנסיעה אל פארק השעשועים
גדולים פי שבעה מהסיכויים להיפגע בעת שימוש במתקנים; ונתון
נוסף, הפעם מארצות הברית: יציאה לדיג מסוכנת פי 17 מביקור
בלונה פארק.

בשנים האחרונות נעשות רכבות ההרים מהירות יותר ותלולות יותר.
שיאי הגובה והתאוצה נשברים בזה אחר זה. על פי “מועדון רכבות
ההרים של בריטניה”, “,”Millennium Force בפארק סידר פוינט
שבאוהיו, היא רכבת ההרים הגבוהה ביותר (היא מתנשאת לגובה של 95
מטרים); “,”The Escape – Superman בפארק “מג'יק מאונטיין”
בקליפורניה, היא המהירה ביותר (הרכבת “יורה” את הנוסעים בה
במהירות של כ-160 קמ”ש, וחושפת אותם לכוחות המתקרבים לאלה
שנחוו עד עתה רק על ידי אסטרונאוטים וטייסי קרב).

בעת שיגורה של מעבורת חלל האסטרונאוטים נחשפים לתאוצה של 3
ג'י. הנוסעים במתקן “”Pepsi Max Big One ב”פארק התענוגות”
בבלקפול, אנגליה – מתקן שמגיע לגובה כה רב עד שרשות התעופה
האזרחית בבריטניה דרשה שיצויד באורות אזהרה למטוסים – חשופים
לתאוצה של 3.5 ג'י. מי שמרהיב עוז ועולה על רכבת ההרים
“”Oblivion בסטאפורדשייר, אנגליה, נחשף ל-4.5 ג'י. רק טייסי
קרב חווים “מהלומות” חזקות יותר – והם לובשים חליפות נוגדות
כבידה הדוחסות אוויר סביב חלק גופם התחתון (האוויר דוחס את כלי
הדם כדי למנוע את ההתרוקנות המהירה של הדם מהראש כאשר כוחות
הכבידה מגיעים ל-9 ו-10 ג'י). הבדל נוסף בין הטייסים
והאסטרונאוטים לבין הנוסעים ברכבות ההרים הוא שהראשונים
מתאמנים במשך שנים לקראת המפגש עם התנאים הקיצוניים.

“קשה להשוות בין שני המקרים”, מסייג וולקר דמאן מסוכנות החלל
האירופית, מומחה להשפעות נסיעה בחלל על הגוף האנושי. “הרבה
תלוי במשך הזמן שבו האדם חשוף לכוחות חזקים. ברכבת הרים מדובר
על שברירי שניות, ואת זה חווים גם בזמן שמכוניות מבצעות
סיבובים חדים. יש משמעות גם לתנוחת הגוף. הכי גרוע הוא כוח
אנכי, הדוחף את הדם מהראש למטה. האסטרונאוטים הרוסים בחללית
'סויוז' עמדו ב-5 ג'י במשך זמן ארוך, אך הם שכבו על גבם. היה
להם הרבה יותר קשה לנשום, אבל הדם זרם מהחזה לכיוון הגב, מה
שהפחית את הסיכון”.

עד שלא יוכח בוודאות כי רכבות ההרים החדשות אכן גורמות נזק
גדול בהרבה מהרכבות הישנות (או, לחלופין, עד שרכבות אלה יגבו
את הקורבן הראשון שלהם), מי שצריכים לדאוג הם בעיקר אותם אנשים
שמבלים, מסיבות השמורות עמם, חלק נכבד מזמנם על תעלות הפלדה
הנחשיות: אנשים כמו האמריקאי ריצ'רד רודריגז, שקבע ב-1998 את
השיא העולמי לנסיעה ברכבת הרים – 1,013 שעות.

גרדיאן
{הופיע בעיתון הארץ, 31/5/2000{

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~337329626~~~169&SiteName=hayadan