סיקור מקיף

היום הירחי עלה, אבל הנחתת ורכב הירח ההודיים לא הצליחו להתעורר

כשהיום עלה ביום שישי האחרון, ISRO התחילו לנסות לתקשר עם הנחתת. לא הייתה תשובה עד כה, וייתכן שהנחתת והרכב ייקברו לעד כ-600 ק”מ מהקוטב הדרומי של הירח

הרכב פראגיאן צילם את התמונה הזאת של הנחתת ויקראם ב-30 באוגוסט, לפני שהלילה  הירחי אפף אותה בחשיכה הצוננת שלו.
הרכב פראגיאן צילם את התמונה הזאת של הנחתת ויקראם ב-30 באוגוסט, לפני שהלילה הירחי אפף אותה בחשיכה הצוננת שלו.

נראה שצ’אנדריאן-3 ההודית נכנעה לקור, ומשימתה הסתיימה. הלילה הירחי הצונן נמשך כשבועיים, ויום חדש עלה. עם היום הזה הגיעו תקוות לתחייה שטופת שמש של הנחתת והרכב, אבל הארגון לחקר החלל של הודו (ISRO) אומר שהסיכויים שהחללית תתעורר בשמש פוחתים משעה לשעה.

הלילה הירחי שכרך את זרועותיו הקרות סביב הנחתת והרכב נמשך 14 ימים, כמו גם היום הירחי הנוכחי. כשהיום עלה ביום שישי האחרון, ISRO התחילו לנסות לתקשר עם הנחתת. לא הייתה תשובה עד כה, וייתכן שהנחתת והרכב ייקברו לעד כ-600 ק”מ מהקוטב הדרומי של הירח.

למרות שעתיד המשימה לא נראה טוב, היא עדיין הצלחה. זאת החללית הראשונה שנחתה באזור הקוטב הדרומי של הירח. האזור קריטי כי הוא מכיל כמויות עצומות של מים קפואים במכתש הנמצא בצל תמידי. המים האלה הם משאב יקר ערך לאסטרונאוטים שיבקרו בירח בעתיד ויקימו בסיסים. זאת גם הפעם הראשונה ש-ISRO הנחיתו בהצלחה רכב ונחתת על הירח אחרי שקודמתה צ’אנדריאן-2 התרסקה לתוך הקרקע.

אבל מעודד שוויקראם ופראגיאן עדיין שלמים. ב-ISRO קיוו שהשמש תחזיר את שניהם לחיים אחרי שהושמו במצב שינה עם רדת הלילה.

ISRO פרסמו עדכון ביום שישי, תחילת היום הירחי החדש. לרוע המזל, לא הייתה תגובה מהנחתת וגם לא מהרכב.

כשהלילה יורד על הקוטב הדרומי של הירח, הטמפרטורות צונחות עד כדי 200-250 מעלות מתחת לאפס. הנחתת והרכב מעולם לא תוכננו להתמודד עם הטמפרטורות האלה. לרכב יש רק סוללה קטנה – 10 אמפר-שעה – המספקת את החשמל הדרוש לפריסת המערך הסולרי שלו. היא נכללה גם כדי לעזור לרכב לשרוד ליקוי חמה תקופתי. הסוללה הקטנה הייתה טעונה במלואה כשהגיע הלילה, והפנלים הסולריים מוקמו לקליטת אור כוכבים נכנס כשהגיע הבוקר. גם הנחתת ויקראם הייתה מוכנה לבוקר, וסוללת ה-62.5 אמפר-שעה שלה הייתה טעונה.

 הנחתת והרכב תוכנתו מראש לחזור לחיים עם הופעת השמש. “כשאור השמש חוזר, יש לוגיקה אוטונומית שטעונה בנחתת וברכב”, אמר מ. סטריקנת, מנהל המבצעים של משימת צ’אנדריאן-3 בראיון לטיימז אוף אינדיה. “כשיש מספיק ייצור חשמל מהשמש, הם צפויים לחזור לחיים, אם שרדו את הלילה”.

אם משימת צ’אנדריאן-3 באמת הסתיימה, היא עדיין הייתה הצלחה. היא הייתה החללית הראשונה שנחתה באזור הקוטב הדרומי של הירח.

אבל לדברי מנהל ISRO א.ס. קיראן קומאר, “הסיכויים להתעוררות קטֵנים עם כל שעה שחולפת”. בראיון ל-BBC, קומאר הוסיף: “בנחתת וברכב יש רכיבים רבים כל כך שאולי לא שרדו את הטמפרטורות הקרות על הירח”. למען ההגינות, הם מעולם לא תוכננו לכך.

הכל תלוי עכשיו במשדר של הנחתת. הוא הקשר של ISRO עם המשימה, ואם הוא לא יתפקד, לא ישנה אם חלק מהמערכות האחרות של החללית עדיין פועלות איכשהו. “הוא צריך להגיד לנו שהוא חי. אפילו אם כל תת המערכות האחרות פועלות, אין לנו דרך לדעת את זה”, הוסיף קומאר.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.