החלל – זירת הלחימה המתעצמת

כך מספר רב סרן מ', בכיר בענף מערכות חלל ולווינות בחיל האוויר בכנס שקיימה אגודת החלל הישראלית בהרצליה ב-1 במרץ 2004

אבי בליזובסקי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/spacewar0304.html

התיאור של מלחמות לייזר בין חלליות נשמע כלקוח מסרטי מדע בדיוני בינוניים. בינתיים הוא אכן כזה אבל מלחמת החלל כבר החלה. בישראל הבינו זאת והקימו לפני שלוש שנים את ענף מערכות חלל ולויינות בחיל האוויר. “חיל האוויר קיבל החלטה אסטרטגית להכנס לתחום החלל ולהוביל בתחום במדינת ישראל”, מסביר רס”ן מ', בכיר בענף.
חיל האוויר הוא הגוף שיכול להוביל את הנושא הזה בצורה הטובה ביותר. הענף מטפל במגוון רחב מאוד של נושאים החל מלוויני האיסוף דרך לוויני תקשורת וכל נושא טכנולוגיות החלל.”
רס”ן מ' הרצה לראשונה בפני הקהל הרחב ולא רק בפני פורומים סגורים, בהרצאה שהתקיימה ב-1 במרס 2004 בבית חיל האוויר בהרצליה.
נאמן להבטחתו מראש, לא דיבר רס”ן מ' על חלקה של ישראל בזירה החדשה, אבל גם מה שהיה לו לספר על מעצמות החלל היה מספיק מעניין. מי שרוצה, שיעשה את ההשלכות.

החלל הפך כבר היום להיות מרכיב משמעותי בלחימה. לווינים משמשים להתראה והרתעה, הם גם מספקים מודיעין זירת לחימה, תקשורת – העברת מידע אל ומהזירה וכן בקרה ושליטה בכוחות.

“כולנו רואים חדשות, משחקי כדורגל מעבר לים וכל הדברים הללו מועברים באמצעות לווינים גיאוסטציונריים. לווינים כאלה העומדים מעל נקודה אחת בקו המשווה יכולים לשמש לשימושים צבאיים. אפשר ליצור קשר עם אוניות, צוללות, חיילים שיצאו למבצע. בשנים האחרונות ניתן להשתמש גם בלווינים בגובה נמוך, כמו אירידיום. יישום צבאי מוכר לכולם הוא ה-GPS אותם לוויני ניווט המאפשרים להגיע מכל מקום לכל מקום בעולם בעזרת מכשיר מאוד קטן שקולט מספר לווינים אפשר לדעת בצורה מדויקת מהיכן אתה נמצא. היום השימוש ב-GPS נפוץ במטוסים, ספינות, מכוניות, ניווט בהרים. זו מערכת צבאית שהתחילה את הפריסה במלחמת המפרץ הראשונה. בצבאות משמשת המערכת לתקיפה מדויקת. פצצות מונחות GPS. הפצצות הללו עברו שימוש נרחב במלחמה. המערכת מאפשרת גם שליטה על כוחות מרוחקים.
“יישום נוסף שיש לו גם הקשר צבאי: מטאורולוגיה. שימוש יום יומי. מה שאנחנו רואים בתמונות הלווין בתחזית מזג האוויר הוא אחד הרבדים הכי פחות משמעותיים. הוא יודע גם להגיד מה הטמפרטורה בכל גובה, מה הרוח בכל גובה, מה הראות, מה גובה הגלים, משטר הזרימה בים. נתונים שמאפשרים לעשות תחזית מטאורולוגית. למשל – להזיז אוניות וצוללות מאיזור הוריקן, ועוד.”

ההסטוריה של לוחמת חלל

ההסטוריה של לוחמת החלל מתחילה תוך כדי מלחמת העולם השניה. הגרמנים שפיתחו את רקטות הv2 היו בתהליך של פיתוח יכולות עוד יותר מורכבות כמו טילים רחוקי טווח. הגרמנים גם תכננו מטוס חלל – שיגיע לגובה 120 קילומטר ומשם יצלול למקום המבוקש כאשר לטייס תהיה זו טיסה חד פעמית. אחרי המלחמה התפזרו המדענים הגרמנים בין ארה”ב ורוסיה ופיתחו את תוכניות החלל של שתי המעצמות.
הפעם הראשונה שהחלל בא לידי ביטוי היתה במלחמת המפרץ הראשונה. עד אז השתמשו בלווינים לתקשורת, מודיעין ומזג אוויר. במלחמת המפרץ היה שימוש אמיתי באמצעים חלליים. התראה בפני מתקפות טילים על ישראל ועל סעודיה.
המקום השני שבו ראינו שימוש היה בקוסובו ודווקא שם היה נסיון לא מוצלח להשתמש בלווינים – והתוצאה היתה מלחמה ללא מודיעין מלא.
גם במלחמת אפגינסטן – לאחר נפילת מגדלי התאומים, ארה”ב עושה שימוש מדיני במודיעין חללי. שר החוץ ושר ההגנה הציגו לקראת המלחמה לקונגרס תמונות שנאספו על ידי לוויני מודיעין אמריקנים ובהם נראה מחנה אימונים של אנשי אל קעידה. לקחו אמצעי חללי ועשו בו שימוש פוליטי, וגם שימוש צבאי כי דרך התמונות מצאו את המטרות מלחמת עיראק השניה הביאה לבשלות של המערכות הללו.

מדוע מדינות יוצאות לחלל?
מדינה שמחליטה לצאת חלל ברגע שהיא עושה את הצעד הזה יש לזה משמעות אסטרטגית על כל הקורה בסביבתה משום שהיא יכולה לרכוש יכולת לוחמת חלל פאסיבית, מניעת יכולת האויב ואולם האויב יכול להתגבר על הלווינים הצופים עליו מכיוון שמסלולי הלווינים ידועים ניתן להסתיר משאבים מתקנים ואמלח או לשנות את זמני הפעילות.

לוחמה אקטיבית
העתיד צופן לנו גם לוחמה אקטיבית בחלל. שיגור חלליות קרב שיהרסו לווינים. אפשרויות פעולה –. מקובל להפריד בין שני סוגי הפגיעות – פגיעה קשה או פגיעה רכה. פגיעה קשה היא פגיעה פיזית בלווין ופגיעה רכה היא הוצאה מכלל פעולה של הלווין בלי לפגוע בו פיזית חסימות, סינוור, פגיעה בלווין. החלק הבעייתי הוא שצריך לדעת היכן הלווינים שרוצים לפגוע בהם נמצאים, מה גם שהם טסים במהירות גבוהה.

ניתן לסווג סוגי לוחמת חלל בחלוקה שונה: לחימה אל החלל, לחימה מהחלל, לחימה בחלל. עוד חלוקה: מקטע החללי – החללית, המטעד, האותות, הממשקים חלל-קרקע המקטע הקרקעי (תחנות השידור והקליטה) או המשימה עצמה
גם בחלל ניתן לבצע יירוט פשוט: הגעה למפגש בין שני עצמים ללא תלות במהירות היחסית – התנגשות מכוונת. זהה ליירוט אווירי. הדבר מחייב ידיעת וחיזוי מסלול מדויקים. ניתן גם לבצע יירוט רך: מפגש עם מהירות יחסית אפסית, שיגור בחלון קשיח, יכולת עקיבה, אפשר להפעיל לייזר או טיל מכדור הארץ. אפשר להפעיל מהחלל נזק קינטי.,,

האמריקנים והרוסים החלו את מירוץ הלוחמה בחלל עוד בשנות השישים. ב-1960 הופל מטוס ביון אמריקני מדגם U-2 מעל ברית המועצות. האמריקנים החליטו אז לבנות לוויני ריגול שלא ניתן יהיה ליירטם. הרוסים החלו במירוץ כדי לא לפגר אחר האמריקנים. בד בבד החלו שתי המעצמות גם לפתח מערכות נגד לווינים. עד מהרה התגלה שזו בעיה קשה ביותר. מדובר ביירוט מסובך למטרה קטנה הנעה במהירות גבוהה. הפתרון היה נשק שיגרום לפיצוץ עז בנפח חלל נרחב שבמקרה גם יעבור בו הלווין – במילים אחרות: נשק גרעיני. הבעיה היתה שצפיפות הלווינים בחלל תגרום לכך שגם לווינים של מדינות אחרות, כולל של המדינה המשגרת, עלולים להפגע וכמובן לנשק גרעיני יש השפעות סביבתיות ומסוכן לשגר אותו עם זאת, אומר מ', יש הטוענים שבוצעו ניסויים במערכת. פתרון אחר הוא לשגר טיל בעל ראש נפץ קונבנציונלי קטן.

השלב שלישי היה פיתוח יכולות הרס רכות – חסימה הרדיו ללווין, סינוורו באמצעות לוויני ריגול בעלי מלאי דלק רב שיאפשר להם לשנות מסלול מדי פעם כדי לפגוע בלווין זה או אחר באמצעות נשק לייזר.

לווין כזה, אף כי נשא חומרי נפץ רגילים בכמות גדולה פותח בברית המועצות בעקבות החלטתו של כרושצ'וב לפתח נשק נגד לווינים. IS 0 היה לווין בעל יכולת תמרון גובהה מאוד, נושא כמות גדולה יחסית של חומרי נפץ. לווין עם הרבה דלק שמאפשר לבצע תמרונים במסלול.שאיפשרו לו להגיע אל המטרה לשו ועם כמות החומר נפץ הקטנה שהיתה עליה. פיתחו לוויני מטרה קשוחים. המערכת היתה מבצעית בתחילת שנות השבעים. עד כה ביצעו הרוסים 23 שיגורים מהם שבעה יירוטים וודאיים. הניסוי באחרון במערכות אלו התקיים ב-1982. ב-1987 ניסו הרוסים לבנות תחנת חלל צבאית דומה למיר שבתוכה יושבים אנשי צבא ועושים משימות צבאיות. פוליוס היתה אמורה להיות תחנת חלל צבאית אבל התחנה התפוצצה על טיל האנרגיה בזמן השיגור.

מעצמת החלל הגדולה בעולם
סין משקיעה בשנים האחרונות הרבה מאוד מאמצים בכיבוש החלל. היא לא עושה זאת ממניעים של מחקר מדעי בלבד. אתר השיגור של החללית הסינית הוא מאוד מודרנית, מאוד מתקדם. יש מודול שנשאר בחלל כמה חודשים ועל אותו מודול הרכיבו הסינים אביזרי ירגול.
אחת האנקטדוטות ממלחמת עיראק של 2003 היא שהעירקים ניסו למסך את ה-GPS באיזור המקיף את בגדד כדי לחסום את פעילות הטילים המונחים. התגובה האמריקנית היתה פשוט להרוס פיזית באמצעות הפגזה מהאוויר את מתקני החסימה ומאותו רגע והלאה, הטילים שלהם פעלו בחופשיות.
לסיכום אומר מ' כי ניתן לומר בוודאות שהחלל יהווה תווך קריטי למלחמה בעתיד. ללא החלל, המלחמה בעירק היתה נמשכת הרבה זמן, היתה קשה. היכולת להפעיל אמצעים ומערכות בחלל , בבטחה וללא הפרעה הינם ויהיו מרכיב משמעותי בעוצמה הצבאית.
גם מדינות ערב והאיסלם משקיעות מאמצים – במיוחד אירן שמשקיעה מאמצים בהתחמשות בכלל ושיגור חלל בפרט – עוד 3 שנים אבל גם מדינות אחרות מנסים להכנס לנישות דרך לווינים ששייכים לאוניברסיטאות. להגיע לחלל זו מקפצה – לא סתם ישראל היא רק אחת משבע מדינות המסוגלות לשגר לחלל לווינים שבנו בעצמם. את המשפט הבא רס”ן מ' לא אמר, אבל אני מוסיף: שרק נצליח לשמור על הפער הזה, הוא חיוני לעצם קיומנו.

ידען האדם והחלל
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~794628188~~~212&SiteName=hayadan