כך אומר פרופ’ רן גינוסר מהטכניון, יו”ר חברת רמון ספייס באירוע בנושא “החלל החדש” בפורום מנהלי ההייטק סיליקון קלאב שהתקיים ב-27 בדצמבר 2022.
“החלל החדש אין משמעותו לווינים קטנים אלא בפרויקטים מסחריים של חברות עצמאיות מתלות במדינות, שממומנות מהשוק הפרטי ומוכרות שירותים ללקוחות, הן פרטיים והן ממשלתיים.” כך אומר מנכ”ל רמון ספייס פרופ’ רן גינוסר (גם חבר סגל הטכניון).
פרופ’ גינוסר השתתף במפגש פורום מנהלי ההייטק “סיליקון קלאב” שהתקיים ב-27 בדצמבר בת”א ועסק בתחום החלל החדש.
“אנחנו בחברת רמון ספייס מייצרים מוצרים שמיועדים לפתור בעיות בחלל שהן קשות וכבדות, למשל קיום של הרבה מאוד שנים בחלל או עבודה במסלולים גבוהים שבהם גם בעיות הקרינה וגם בעיות אחרות הנובעות מתנאי החלל. אלה בעיות מורכבות מאוד ולא ניתן לפתור אותן באמצעות מערכת קטנה וזולה.”
“בשבילנו “החלל החדש” זו בעיקר הסתכלות כלכלית תעשייתית של תעשיית החלל שהיא לא שונה מזו של תעשיות אחרות. בעוד שבעבר התעשיה היתה מוכוונת ממשלתית וממומנת על ידי ממשלות, ב”ניו ספייס” יש שני כיוונים. כיוון אחד הוא כיוון מסחרי לחלוטין ובו פועלות חברות שצריכות לייצר רווחים ושאינן יכולות להתחבא מאחרי תקציב ממשלתי כבד שנועד ליצור יתרון ביטחוני.”
“בחברות כאלה כל שרשרת האספקה צריכה להיבחן על פי הרווחיות. ברוב התעשיות שבסוף מוכרות ללקוח מסחרי הקבוצה העיקרית שמייצרת כסף היא האחרונה בשרשרת. אם אתה קונה רכב, יצרן הרכב הסופי עושה את עיקר הרווח ואילו יצרניות הצמיגים, המנועים ומערכות הבידור עובדות על כמויות.”
לדברי גינוסר יש רווחים סבירים לחברות בתחום התקשורת ורווחים נמוכים יותר בתחום לוויני התצפית. הדוגמה של סטארלינק היא של חברה שעושה רווח ממכירת שירותי תקשורת למשתמשי קצה, ולכן הם לא קונים רכיבים יקרים ומשתדלי לפתח הכל באופן אינטגרטיבי אנכי בתוך הבית.
דוגמה קלאסית אחרת היא לוויני התצפית של מאקסר האמריקנית. בעבר כמעט כל תצפית הלוויינים הגלויה, כדוגמת תמונות מאוקראינה, כמעט כולה באה ממאקסר. בעבר כשהם בנו לוויני תצפית הם מכרו אותםלממשל. כיום הם בונים אותם במימון פרטי ומוכרים לממשלת ארה”ב ולגופים אחרים את התמונות.
הסוג השני של פעילות מסחרית בחלל הוא זה שבו שהלקוח הוא עדיין ממשלות. בעבר הממשלות מימנו את הכל מהתחלה עד הסוף והלקוח היחיד היתה הממשלה שהיתה הבעלים של הלווינים. בשוק העתידי הממשלות רוצות להיות רק לקוח של התוצאות.
תעשיית החלל התפתחה והפכה לתעשייה מסחרית שצריכה להצדיק כל הוצאה על סמך שיקולים כלכליים בשוק תחרותי בלי שיש לה לקוחות שמוכנים לשלם כל מחיר כבעבר. הממשלה היא לקוח גדול, וממשלות חייבות לרכוש את התוצרים במכרזים, וזה מגביר את התחרותיות ומשפיע על המחירים.
את המהפכה התחיל אילון מאסק, בשנת 2005 כאשר אמר לממשלת ארה”ב שהיא בונה משגרים יקרים מדי והוא יכול לבנות יותר זול, אבל הוא לא רוצה לבנות משגרים עבור הממשלה אלא למכור להם שיגורים בתנאי שיסכימו לקנות. ברגע שהממשל נאס”א וחיל האוויר הסכימו לרכוש שיגורים מספייס אקס שהוקמה לצורך זה, הוא היה יכול לגייס את הכסף – תחילה 200 מיליון דולרים מגוגל, ומאז מגיעה ההשקעה של קרנות הון סיכון למיליארדי דולרים בשנה.
“הכיוון החדש נראה מצדיק את עצמו. רמון ספייס גדלה והיום מעסיקה מעל 60 עובדים בזכות בהשקעות של עשרות מיליוני דולרים שהושקעו בנו, וגם עם מכירות אמיתיות. אנחנו מוכרים לשוק החלל העולמי מכירות קונקרטיות והדבר נותן לנו עידוד להמשיך ולגדול.”
