החללית ני”ר והאסטרואיד ארוס נפגשו ביום האהבה

הדמייה של נאס”א: החללית ני”ר והאסטרואיד ארוס. תפוח אדמה באורך 33 ק”מ

תמרה טראובמן

החללית ני”ר נפגשה אתמול עם האסטרואיד 433 ארוס. לאחר טיסה בת
4 שנים, ני”ר (ראשי תיבות באנגלית ל”מפגשים עם אסטרואידים
קרובים לכדור הארץ”) נמצאת עכשיו במרחק של כ-300 קילומטרים
מארוס, והיא החללית הראשונה שהצליחה לחוג סביב אסטרואיד.
“עשינו היום היסטוריה”, אמר אמש ד”ר רוברט פארקוהר, מנהל
המשימה.

בשנה שעברה, החללית פיספסה פגישה עם ארוס. האמריקאים בחרו
בקפידה את מועד הפגישה הנוכחי. “אני רומנטיקן”, מודה ד”ר
פארקוהר. “יום ולנטיין (שחל אתמול) נראה כזמן המתאים ביותר
לפגישה עם האסטרואיד, הקרוי על שם אל האהבה במיתולוגיה
היוונית”.

ארוס נראה כמו תפוח אדמה באורך 33 קילומטרים. ככל הנראה, הוא
נפלט מ”חגורת האסטרואידים” שבין מאדים לצדק והתקרב לכדור הארץ.
היום הוא חג סביב השמש במרחק של כ-257 מיליון קילומטרים מכדור
הארץ.
למרות שארוס אינו מהווה סכנה לכדור הארץ, הדברים שילמדו ממנו
עשויים לעזור למדענים ומהנדסים להתכונן לקראת אסטרואיד מסוכן.
אסטרואידים רבים התנגשו בעבר בכדור הארץ ובירח, ו”כפי שכל
דינוזאור יכול לספר, חשוב לפקוח עין על אסטרואידים קרובים
לכדור הארץ”, אומרים בנאס”א.
דייוויד רבינוביץ' מאוניברסיטת ייל, פירסם לאחרונה מחקר בכתב
העת “”Nature שבו הוא אומר כי הסיכוי שאסטרואיד גדול יתנגש
בכדור הארץ קטן בהרבה ממה שחשבו קודם, ובלתי סביר שהדבר יקרה
במאות השנים הבאות. ישנו סיכוי של %1 שאסטרואיד קטן יותר,
בקוטר של כ-300 מטרים יפגע בכדור הארץ במאה הבאה.

ני”ר נכנסה אתמול למסלולה סביב ארוס, והיא ממשיכה להתקרב אליו
בהדרגה. זו משימה קשה מאוד לביצוע, בגלל שלארוס יש צורה בלתי
אחידה. “תמרוני הניווט שלנו חייבים להיות מושלמים, כדי למנוע
ממנה להתרסק באסטרואיד”, אומר פארקוהר.

הדעה המקובלת היא שאסטרואידים הם שאריות של כוכבי לכת, אולם
למרות שהם מוכרים מזה כ-200 שנים, רבות מתכונותיהם טרם ידועות.
ממה בדיוק הם עשויים? כיצד הם נוצרו? במידה שיתגלה אסטרואיד
המהווה סכנה לשלום כדור הארץ, כיצד יש לטפל בו? האם כדאי לשלוח
טיל שיפוצץ אותו לחתיכות או לנסות להסיט אותו ממסלולו באמצעים
אחרים?

ני”ר נושאת כמה מכשירים מתוחכמים, ובהם מצלמה, הממפה את פני
השטח של ארוס. מכשירים נוספים מודדים את צפיפות הקרקע, הרכבה
הכימי ואת השדה המגנטי של האסטרואיד. במהלך החודשיים הקרובים
החללית תגיע למרחק של 50 קילומטרים מארוס. בדצמבר, היא תנסה
להתקרב עד קילומטר ממנו. ספקטומטר אינפרה אדום בעל כושר הפרדה
גבוה מאוד שנמצא בחללית יאסוף נתונים על פני השטח, שיאפשרו
להבחין בהרכבי סלעים בגודל אשכולית.

“זה ייתן לקהילה המדעית את המדידות המוחלטות הראשונות של
המגנטיות של אסטרואיד, המכילות רמזים להיסטוריה התרמית
והגיאולוגית שלו”, אומר ד”ר אנדרו צ'נג, אחד ממדעני המשימה.
“מדידות אלו ואחרות, שיילקחו במהלך השנה הבאה, יעזרו לנו לקבוע
מהו מקור האסטרואיד, ויתנו לנו הבנה חסרת תקדים לגבי כלל האסטרואידים”.
{הופיע בעיתון הארץ, 15/2/2000{

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~320368490~~~18&SiteName=hayadan