אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/galileo291102.html
החללית המזדקנת גלילאו שמערכות המיחשוב והתקשורת שלה שותקו לאחר שהתקרבה מדי לחגורת הקרינה של צדק, חזרה לחיים. גלילאו נכנסה למצב בטוח דווקא כאשר שהתה במשימתה המדעית האחרונה – מחקר הירח הקטן אמלתיאה ב-5 בנובמבר.
הקלטות הנתונים מהמכשירים שעל החללית שרדו את המעבר שהביא את גלילאו למרחק של 71 אלף קילומטרים מענני צדק. נראה כי מכשירי ההקלטה חטפו מכת חום, והמאמצים להחזיר גם אותם לתיקנם יארכו עוד שבועות אחדים, אומרת אילין תלינג, המדענית האחראית על גלילאו במעבדה להינע סילוני של נאס”א בפסדינה, קליפורניה.
ההתקרבות הזו, שהיא המסוכנת ביותר מאז הגיעה גלילאו לקרבת כוכב הלכת הענק לפני שבע שנים היתה ממש בתוך חגורת הקרינה המסוכנת המקיפה את צדק.
גלילאו שכבר שרדה רמות קרינה גדולות בהרבה לאלו שתוכננה לעבור בהם כבתה אוטומטית כאשר רמות הקרינה הגיעו לרמות מסוכנות. זוהי תגובה רפלקסיבית הקרויה “מצב בטוח” והיא נועדה להגן על הציוד האלקטרוני הרגיש. הקרינה במעבר הנוכחי היתה חזקה כפליים מהקרינה שחוותה החללית במעברים קודמים בחגורת הקרינה. “אמבטיות הקרינה” גבו כמה קרבנות מהחללית. המצלמה של גלילאו משותקת וכונן הטייפ נתקע כבר כמה פעמים.
מהנדסי נאס”א הצליחו עד כה בחילוץ הטייפ, ואולם בדיקות אבחון מראות כי הבעיה הפעם שונה. הם מקווים כי יצליחו לתקן את המכשיר ולהוריד את המידע מהצלילה של ה-5 בנובמבר. המדובר בצלילה לגובה של 160 ק”מ מעל פני הירח הזעיר אמלתיאה ובעומק חגורת הקרינה של צדק המתלווה לטבעת האבק של צדק.
התצפיות כוללות נתונים על כמות האבק על הירח, כמות החלקיקים הטעונים ואולי גם הרכבו וצפיפותו של אמלתיאה – ירח בעל צורה בלתי סדירה ברוחב של כ-250 ק”מ.
בין אם יצליחו לשחזר את הנתונים ובין אם לאו, גלילאו, כמעט ללא דלק תמשיך במסלול התרסקות על צדק בספטמבר 2003. ההתרסקות המתוכננת נועדה כדי למנוע מהחללית בגודל אוטובוס להתרסק על הירח אירופה כדי לא לזהם אותו בחיידקים ארצניים שאולי הצליחו לשרוד על החללית בכל השנים הללו.
תחילת הסוף של גלילאו
בעוד פחות משנה תסיים חללית המחקר “גליליאו את משימתה
ד”ר נח ברוש
ב-5 בנובמבר, ב-8:19 בבוקר זמן ישראל, חלפה החללית “גלילאו” רק 160 ק”מ מעל פני השטח של הירח הזעיר “אמאלתיאה” (Amalthea) – מירחיו של כוכב הלכת צדק. המיפגש הזה בין החללית לבין קירבת הירח הקטנטן הוא האירוע האחרון המתוכנן במבצע המחקר המרשים הזה.
שעה לאחר שגלילאו חלף ליד “אמאלתיאה”, עברה החללית רק 71,400 ק”מ מעל לשכבת העננים העליונה של צדק ובעוד שנה, ב-23 בספטמבר ,2003 היא תחדור לאטמוספירה
של צדק – ואז תתרסק על-פניו. מבצע גלילאו החל למעשה ב-18 באוקטובר ,1989 כאשר החללית, שהיתה “ארוזה” בתא
המטען של מעבורת-חלל – הגיחה מתוכו, והחלה טסה בכוחות עצמה לעבר צדק. המסע נמשך שש שנים. במשימתה המדעית היא החלה רק בדצמבר 1995.
משימתה העיקרית היתה לבצע מחקר מעמיק של כוכב הלכת צדק ומערכת ירחיו, תוך ביצוע סידרת מפגשים עם רוב הירחים המוכרים. בכל מפגש, חלפה החללית במרחק קרוב יחסית למטרה, צילמה ומדדה גדלים פיסיקליים, ושידרה את התוצאות, חזרה לכדור הארץ.
חלק מירחי צדק, התבררו כבעלי עניין רב למדע ולכן הם נחקרים באופן יותר ממוקד. למשל: הירח “אירופה”, שלגביו קיימת השערה המוגדרת כסבירה לפיה קי ימים מתחת לפני הקרח שלו, אוקיינוסים של מים, במצב צבירה נוזלי. מסיבה זאת הופנתה גליליאו לעברו ל-11 מפגשי מחקר.
במפגשים, צולמו פני הירחים והצילומים הצבעוניים, חלקם בהפרדת פרטים גבוהה למדי, הפכו כבר לנכס צאן ברזל בחקר הירחים במערכת השמש.
אבל המבצע האחרון עם ירח של כוכב הלכת צדק לא נועד לאיסוף צילומים. מצלמת גלילאו חדלה לפעול מכבר. היא פעלה הרבה מעבר לזמן החיים המתוכננים שלה.
אחת המטרות החשובות במבצע האחרון, עם אמאלתיאה היתה למדוד את מידת ההשפעה של כוח הכובד של הירח, על מסלול תנועת החללית. המדידה הזאת מאפשרת לחשב את מסת הירח, הכל-כך קטן הזה, שהשפעתו הכובדית על שאר הירחים, זניחה. הדרך היחידה למדוד את המסה, מכדור הארץ, היא לכן במעקב אחר הפרעות במסלולה של החללית
גלילאו.
על סמך נתונים אלו לגבי המסה ונוספים שנמדדו מצילומים קודמים, אפשר לחשב את הצפיפות הממוצעת של הירח – ומזה להסיק בדבר אופן היווצרותו. כאשר גלילאו חלפה ליד צדק במטרה לחקור את אמאלתיאה, חדרה החללית כה עמוק לתוך השדה המגנטי של כוכב הלכת הענק – עד שנחשפה לכמות קרינה ללא תקדים.
הקרינה הרבה גרמה להפסקת הפעילות של מכשירים רבים בחללית. למשך תשע שעות גם “עוקב הכוכבים” – המערכת המייצבת את גלילאו – לא פעלה. אבל פרק הזמן הזה נוצל לאיסוף נתונים בדבר משטר החלקיקים שפגשו את החללית, בנוסף לנתוני התאוצות, מחמת כוח המשיכה.
בנוסף למדידות הללו פעלו גם גלאי האבק, המודדים התנגשויות בין חלקיקים מיקרוסקופיים שנמצאים ליד כוכב הלכת צדק ומתנגשים בדפנות החללית.
כאמור, גלילאו עומדת להתרסק בשנה הבאה לתוך צדק. ההנחה היא שגם בשעותיה האחרונות – אולי אפילו ברגעיה האחרונים – היא עוד תנסה לשדר לכדור הארץ נתונים מדעיים.
כדור האש שיעטוף אותה, בעת ההתרסקות למותה – לא יאפשר עוד לאותות הרדיו לצאת לחלל. גלילאו תפסיק להתקיים בהבזק אור אדיר – אבל אנחנו נדע עליו רק כמעט שעה לאחר-מעשה – כי זה הזמן שיידרש לגלי הרדיו כדי להגיע אלינו מסביבתו של צדק.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~384965884~~~19&SiteName=hayadan
