אבי בליזובסקי
מימין: איילין קולינס, מפקדת טיסה 114. משמאל: סמל המשימה
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/rtf300105.html
האם היה לכם אי פעם יום כזה ?
למפקדת טיסת החזרה לחלל – איילין קולינס היה יום כזה. הצוות שלה לטיסה STS114 ,התאמן עם מערכת הלייזר שעוזרת לבחון את המעבורת וכן עם תקלת אוורור בחליפת החלל. צוות בקרי הטיסה התאמנו בעדכון תכנות קוארידנטות לזרוע הרובוטית של המעבורת.
Image to left: STS-114 Commander Eileen Collins.
החדשות הטובות אמרה קולינס, הן שהצוות ,יחד עם עשרות בקרי הטיסה ומומחים נוספים בוטחים במערכת והחדשות הטובות יותר שכל החלקים של הסימולציה המורכבת – המשימה האמיתית עדיין לפנינו.
הסימולציה הארוכה הינה אימון מצויין בשבלינו אמרה קולינס, אנחנו מתאמנים למשימות האלו במשך שנה וחצי אבל הסימולציה עוזרת לחבר את כל המשימות יחד.
הסימולציה הארוכה שנמשכת 36 שעות מתארת את הימים השני והשלישי למשימה שכוללים פעולות לבחינת המעבורת ומפגש עם תחנת החלל ועגינה.
צוות טיסה STS114 מתאמנים ביחד מאוקטובר 2003 , הצוות כולל 7 אנשים- המפקדת קולינס,טייס גיימס קלי ומומחי משימה צרלס קמרדה ,וונדי לורנס ,נוגוצי,סטפן רובינסון ואנדרו תומס.
אנשי הצוות עבדו כיחידה אחת למשך שעות רבות וסימלצו הליכה בחלל ,ביצוע תיקונים אפשריים עפ”י רשימת תקלות . הסימולציה היתה האתגר הגדול ביותר שהם עברו.
הסימולציה כוללת שלבים רבים ,הצוות עצמו התחלק בין משימות סימולציה במעבורת למשימות במתקני תחנת החלל כמו כן התאמנו גם צוותים למשימות בקרה שמהווים צוותים מוגדרים ממש כמו צוות המעבורת.
לדברי דרל מקרגור האחראי ליצירת הסימולציה , סימולציות ארוכות שימושיות לאימון תקשרות,תיאום ועבודת צוות בין הצוות לצוות בקרת הטיסה .פול הייל –האחראי למשימה מסכים “זו חשוב ליצירת אויירת אינטרגציה והערכות לכל מה שיכול להתרחש”.
במהלך הסימולציות בקרי הטיסה עובדים במשך 36 שעות , כולל החלפת משמרות מסביב לשעון.
24 השעות הראשונות סימלצו את 2 הימים הראשונים של הטיסה, חלק ניכר ממנו מוקדש לבחינת כהפי ואף המעבורת. הצוות מתאמן להפעלת ציוד חדיש הכולל סנסור לייזר המופעל ע”י הזרוע הרובוטית של המעבורת לבחינת האזורים הנדרשים.
בקרי תחנת החלל הצטרפו לסימולציה במהלך 12 השעות האחרונות עבור פעולות עגינה, הם בחנו את האפשרות לבצע צילום ובחינה על אריחי המגן של המעבורת בעת התקרבותה לתחנת החלל והתאמנו בביצוע העברות מהזרוע הרובוטית של המעבורת לזרוע הרובוטית של תחנת החלל.
סימולציה שמתארת את הקומפלקס הזה לוקחת חודשים של תכנון ,מקרגור וצוות תכנון הסימולציות שלו עבדו עם סימולטרים של המעבורת ותחנת החלל ע”מ לייצור את התסריט הנדרש.
המטרה האולטימטיבית, היא להגיע לטיסה שוטפת, הדרך להגיע לשם היא לא דרך סימולציה חלקה אלא דרך בחינת עשרות תרחישי תקלות . אין בחירת טעויות באופן מקרי הדגיש מקרגור.
בחירת התרחישים מתבצעת ע”י מומחים.
במהלך הסימולציה עצמה ,התקלות מועברות בלחיצת כפתרו או קליק בעכבר . בד”כ גם מוכנסות תקלות נוספות כך שכל הצוות כולל בקרי הטיסה נמצא בדריכות.
באשר לבקרים ,הם משקיעים את רוב הימים בעבודה אחד על אחד עם אנשי הצוות, מדריכים אותם להפעיל את המערכות הרבות.
אני חושב שזו אחד המשימות המעניינות בעולם, לדעת לאמן את הצוות בפרוצדורות בהם ישתמשו במהלך המשימה אמר כריס אדוארדס, מדריך עיבוד נתונים ומערכות ניווט . חברו מייקל גרביס מסכים – אנחנו בקו החזית של משימת המעבורת , האימון הינו הדבר הטוב הבא אחרי המשימה עצמה ציין.
רוב צוותי מעבורת עוברים רק סימולציה אחת , אולם הצוות הנוכחי אמור לעבור סימולציות נוספות של 36 שעות ו 48 שעות. המספר הגדול של סימולציות במשימה הינה לאור מורכבות המשימה בעיקר לאור הקפאת המשימות למשך קרוב לשנתיים. סימולציות כאלו עוזרות לכולם להיות בפוקוס.
לפני סימוצליה הזו, הסימולציה הגדולה ביותר שהצוות עבר ארכה 10 שעות בלבד.
לידיעה באתר של נאס”א
ידען חזרה לטיסה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~70225050~~~188&SiteName=hayadan
