החוקרים מציעים: בחלק מהבריכות יבנו, בחלק אחר יקננו

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=372519&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0

פני הארץ

החוקרים מציעים: בחלק מהבריכות יבנו, בחלק אחר יקננו

מאת צפריר רינת

מה יעלה בגורל הציפורים המקננות בבריכות המלח בעתלית ובאילת, שעשויות ליהפך בעתיד לשטח בנוי

http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P161203/b.0.1612.30.1.9.jpg

פמינגו בבריכות מלח בעתליתבשבוע שעבר. הבריכות הן מקום הקינון היחיד בישראל של שחפיות ים ושחפיות גמדיות

תצלום: גיא בר-עוז

נדידת הציפורים העוברות בישראל בדרכן לאפריקה כבר הסתיימה, אבל כמו בעבר בחרו חלקן להישאר, ואחד המקומות המועדפים עליהן הוא בריכות המלח בעתלית. בשבועות האחרונים אפשר לראות בבריכות ציפורי מים רבות ובהם פלמינגו. אולם החורף הנוכחי עשוי להיות אחד האחרונים שבהם יוכלו הציפורים לנצל את הבריכות כמקום שהייה בחורף.

בריכות המלח בעתלית מיועדות ליהפך לשטח בנוי ברובו, על פי הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין חברת תעשיות מלח המפעילה אותן, שאושר באחרונה במועצת המינהל. גורל דומה צפוי גם לבריכות המלח באילת, שגם אליהן מגיעות ציפורים רבות. העסקה עוררה מחאה ציבורית עקב זכויות הבנייה הרבות שניתנו לחברת המלח.
באחרונה אף הוגשה על ידי החברה להגנת הטבע עתירה לבג”ץ נגד ההסכם.

מה שמטריד במיוחד צפרים ומומחים לשמירת טבע הוא לא היקף זכויות הבנייה שיינתנו לגורם זה או אחר, אלא העובדה שהבריכות משמשות מקלט לשפע של מיני ציפורי מים. לדברי חוקר הטבע ד”ר עוזי פז, הבריכות בעתלית הן מקום חריפה (שהייה בחורף) וקינון של כמה מיני שחפים. חשיבותן העיקרית היא היותן מקום הקינון היחיד בישראל של שחפיות ים ושחפיות גמדיות. בנוסף לשחפים אפשר למצוא בבריכות בחורף ובאביב גם סיפנים וטדורנה (מין של ברווז). הפלמינגו מגיעים לעתלית מאגם בצפון איראן והם ניזונים מסרטנים המתקיימים בקרקע מלוחה.

“מדובר במקום חשוב במיוחד, אבל צריך להדגיש שזהו בית גידול מלאכותי שנוצר על ידי יצרני המלח”, אומר פז. “אי אפשר לדרוש מהם להמשיך לייצר מלח רק כדי להמשיך לקיים את הציפורים”. פז סבור שיש לנסות לגבש פשרה שבמסגרתה יהיה אפשר לבנות על חלק מבריכות המלח. שאר השטח יוגדר כפארק ואליו ימשיכו להגיע ציפורים. כדי לסייע לציפורים שייוותרו ללא חלק מהבריכות יוקמו איי קינון מלאכותיים שיהיו מיועדים בעיקר לשחפיות.

יחד עם צלם הטבע יוסי אשבול, שמתעד את הציפורים בעתלית יותר מעשרים שנה, יזם פז לפני ארבע שנים תוכנית ניסיונית להקמת אי קינון מלאכותי בבריכות הדגים הסמוכות של מעגן מיכאל. לדברי פז בוצע הפרויקט במימון קרן שהקימה חברת פורד למען איכות הסביבה. האי משך אליו שחפיות ים והן קיננו בו בהצלחה. אשבול ופז התכוונו להמשיך בפרויקט, אבל בינתיים לא מצאו לכך מימון נוסף.

אחת הטענות שהעלתה החברה להגנת הטבע בעתירתה נגד עסקת הנדל”ן היא שעל פי תוכניות מתאר שונות מיועד לפחות חלק משטח הבריכות להיות שמור, והוא אף מוגדר בתוכנית אחת כשמורת טבע. אולם גם אם תתקבל עמדת החברה ויוחלט שהבריכות, או חלקן, יישמרו, עדיין לא ברור איזה גורם ימשיך להפעילן על מנת שציפורים יוכלו להגיע אליהן.

בכמה מקומות בעולם הכירו בחשיבותן של בריכות מלח תעשייתיות בעבור ציפורים והחליטו להגדירן כשמורת טבע לכל דבר. אחת הדוגמאות הבולטות הן בריכות המלח בטראפני שבמערב סיציליה. בבריכות אלה מייצרים מלח יותר מאלף שנה וכמעט 200 מיני ציפורים מגיעות אליהן במהלך נדידתן מאירופה לאפריקה. זהו מקווה המים האחרון שבו הן מוצאות מחסה ומזון לפני שהן חוצות את הים התיכון.

ממשלת איטליה וארגון שימור הטבע העולמי “הקרן לשימור חיות בר” הפכו את האזור לשמורת טבע, וכך עצרו את התפשטות הבינוי לתוכה. באזור הבריכות יש שטחים שבהם איסורים שונים על פעילויות שפוגעות בציפורים או בצמחייה. כך נמשכת פעילות כריית המלח כאשר מהצד משקיפות ציפורי מים. מאבנים בסוללות של הבריכות מבצבצות ביצים שהטילו ציפורים שהחליטו לקנן במקום.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~715469667~~~272&SiteName=hayadan