21/01/2002
ותיקאן / מסמך חדש ממתן התבטאויות קודמות ששללו אמונות אחרות
יאיר שלג ושירות ניו יורק טיימס
יום שני ח בשבט תשס”ב, 21 בינואר 2002
“ציפיית היהודים לביאת המשיח אינה ציפיית שווא”. קביעה זו לא היתה מפתיעה איש, אלמלא היה חתום עליה התיאולוג של האפיפיור, הקרדינל ג'וזף רצינגר. זאת, במסמך המשתרע על פני 210 עמודים המסכם עבודה של “הוועדה לכתבי הקודש של הכס הקדוש”.
המסמך החדש מהווה התרחקות ממסמך “דומינוס ייזוס” (האדון ישו), שפורסם אשתקד. מסמך זה דחה כל אמונה משיחית השונה מתפישתה של הכנסייה הקתולית, וספג ביקורת לא רק מחוגים יהודיים, אלא גם מצד הכנסייה הפרוטסטנטית. אף שהקרדינל רצינגר חתום על שני המסמכים, אין ביניהם קשר ישיר.
המסמך החדש מעניק לגיטימציה לקריאה היהודית בתנ”ך, ולעובדה שהיהודים מסתפקים בתנ”ך בלבד ולא ב”ברית החדשה”. לפיכך ניתנת לגיטימציה גם לתפישה המשיחית היהודית, השונה במובהק מהתפישה הנוצרית: היהדות מצפה למשיח שטרם בא, בעוד הנצרות מאמינה בהתגלותו המחודשת של משיח שכבר הופיע בעבר (ישו). זוהי מהפכה דרמטית בתפישת הכנסייה: לא עוד אמת אחת מוחלטת, שבה חייבים להאמין, אלא אמת נוצרית, שלעומתה האמת היהודית אינה פחות לגיטימית.
המסמך גם כולל התנצלות על כך שקטעים אחדים מן הברית החדשה, ובהם ביקורת על הפרושים למשל, שימשו להצדקת האנטישמיות. דוברו של האפיפיור, יוהקים נווארו-ואלס, אמר כי המסמך החדש גם קורא לקתולים “לאמץ את ערכיו המוסריים של התנ”ך, ולא רק את ערכיו הספרותיים”, וכי מה שנכתב בו הפך לחלק מדוקטרינת הכנסייה.
לדעת גורמים בישראל, העובדה ששני המסמכים הוכנו בידי ועדות שונות, מעידה שאין לראות במסמך החדש תפנית, אלא וריאציה לאמונה הקתולית. ד”ר אלון גושן-גוטשטיין, מנהל בית הספר “אליהו” העוסק בדיאלוג בין-דתי, אומר כי “צריך להבין שהמסמך הקודם כוון נגד הדתות של המזרח הרחוק, ולא נגד היהודים. רצינגר אמר בראיון לאחר פרסום המסמך הקודם, שהיהדות היא מקרה יוצא דופן. בעצם, 'דומינוס ייזוס' הוא פשוט קטסטרופה מבחינת יחסי ציבור. הראיה, כשהאפיפיור נפגש ביום שישי האחרון עם הוועדה של רצינגר, הוא אמר להם שהם צריכים להביא בחשבון את המדיה ואיך הם נשמעים בתקשורת”.
באופן מפתיע, המחקר יצא לאור בקול דממה דקה ולא זכה לתשומת לב יהודית. הוא הגיע לחנויות הספרים ברומא בנובמבר, כספר קטן ששמו “העם היהודי, וכתבי הקודש בספר התנ”ך הנוצרי”. רק כאשר סוכנות הידיעות האיטלקית פירסמה קטעים ממנו, החל לעורר עניין ציבורי.
דניאל רוסינג, לשעבר מנהל המחלקה לעדות נוצריות במשרד הדתות, אומר ש”המסמך החדש איננו מהפך דרמטי, אלא שלב בתהליך מתמשך של לגיטימציה לאמונה היהודית; תהליך שהחל בשנות החמישים ונמשך עד היום, שבו יש גם נסיגות שנובעות מביקורת פנימית. אך הכיוון ברור – הכרה בלגיטימיות של ההבנה היהודית את הברית עם אלוהים”.
אנדריאה ריקארדי – מייסד הארגון הקתולי השמאלי “קהילת סנט אג'ידיו”, שמקדם דיאלוגים בין-דתיים ומתווך בסכסוכים בינלאומיים – אמר כי התרשם מעומק המסמך החדש. “זה אמור לנסוך ביטחון בלב היהודים”, בעיקר משום שהשנים האחרונות לא היו קלות. “בעבר דיברנו על מורשת עתיקה משותפת. עתה, לראשונה, מדובר בהמתנה משותפת למשיח – אולי לא ממש ביחד, אך עם קירבה מסוימת”, אמר.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~381287441~~~100&SiteName=hayadan
