ההכחדה ההמונית שהתרחשה בשלבים

ההכחדה ההמונית הגדולה בהסטוריה הגיאולוגית, זו שאירעה לפני 250 מיליון שנה לא הופיעה כתוצאה מאירוע קטליסטי אחד

אבי בליזובסקי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/permotries.html

צוות סיני-בריטי מספר במגזין נייצ'ר כי ההכחדה שאירעה לפני 250 מיליון שנים היתה חייבת לבוא בגלים. מסקנתם מבוססת על עושר “מאובנים אורגניים” הנמצאים בסלעים במשיאן שבדרום סין. לפי הסלעים הללו לפחות שני שלבים של ההכחדה ההמונית שבסופם הושמדו 95 אחוזים מצורות החיים של אז. “והדבר מתאים למספר גדול של מאמרים לפיהם אירעו סדרת שינויים מורכבים על כדור הארץ” א מר ריצ'ארד פאנקוט (Pancost) מאוניברסיטת בריסטול בבריטניה.
מסלול מורכב למוות
המדענים הציעו את הרעיון לפיו המוות הגדול בגבול של התקופה הפרמיאנית לקתופה הטראיסית לא יכול היה להתרחש די בפתאומיות כתוצאה של שינויים סביבתיים שנגרמו בידי סלע שמימי ענק. זהו הטיעון שבו מוסברת הכחדת הדינוזאורים באירוע שהתרחש מאוחר הרבה יותר – לפני 65 מיליון שנה.
מבנה גיאולוגי הידוע כ the Bedout High בקרקעית הים בקרבת מה שהיום אוסטרליה, הוצע כשרידי מכתש הפגיעה.ואולם אין הרבה תומכים לטענה הזו. הדעה המקובלת היא שכמה גורמים – לרבות התפרצות וולקנית אדירה והתחממות גלובלית מאסיבית – יצרו ביחד במשך אלפי שנים את התדרדרות המגוון הביולוגי. יתכן שכדור הארץ נפגע בידי עצמים מן החלל אך לא סביר שהיו פגיעות קטלניות מהחלל. טוענים המדענים הבריטים והסינים.
טבעת הקיום
הנתונים החדשים מסין תומכים בדעה הזו. הם מבוססים על העקבות שנותרו בסלעים בידי ציאנובקטריה. אצה חד תאית זו, המבצעת פוטוסינטזה התקיימה בכמויות ענק בים בתקופת הפרמיאן. הם אחת מהקבוצות של פטופלקטון, המהווה את הבסיס של שרשרת המזון הימית. ואולם, הפיטופלקטון שלא נאכל על ידי יצורים עילאיים שוקע בקרקעית הים והוא משתלב שם עם סלעי המשקע שאנו רואים כיום. המרכיבים הכימיים בקרום התא השאירו חותם ניתן לזיהוי של קיומם. בפרט מולקולת ליפיד הידועה בשם 2-methylhopane השאירה מבנה טבעתי בסלעי מישיאן. “מבנים טבעתיים אלה הם ה'שלד הפחמימני' – כך אנו מתייחסים אליהם – והם יכולים להישמר למשך זמן ארוך מאוד”, מסביר ד”ר פאנקוסט.
צוותי החוקרים ראו שני שיאים של שפע פלנקטון בסלעים הסיניים שהם מאמינים כי הם מהווים סימן לתקופות שמיד לאחר משבר ביוטי באוקיאנוסים – זמנים שבהם קריסתם של יצורים עילאיים בים איפשרו לאוכלוסית הציאנובקטריה לפרוח. “מה שאנחנו סבורים שקרה היה שלחץ שרשרת המזון השתנה”, מסביר ד”ר פאנקוסט. “רוב הפאונה שנכחדה הגיעה לדרגת זחל כי אחרת היתה ניזונה מהפיקופלנטון.
בהכחדה הגדולה של הפרמיאן-טריאס נהרגו 95 אחוז מכל המינים הימיים וכשלושה רבעים מכל המשפחות היבשתיות. זה הגבול שבו חדלו להתקיים פרוקי הרגליים יושבי הים הידועים ביותר – הטרילוביטים.
בפרמיאן התמזגו כל יבשות כדור הארץ ליבשת העל פנגיאה, והעדויות הגיאולוגיות מעידות על כך שמסת יבשה זו חוותה פעילות וולקנית עצומת ממדים.
המלכודות הסיביריות נבנו באותה התקופה מיליוני קילומטרים מעוקבים של לבה בזלתית גלשו על פני השטח של כדור הארץ. “זו הפעם הראשונה שאנחנו יודעים מה קרה בבסיס שרשרת המזון באותו הזמן. אין לנו הערכה על מצב אוכלוסית הפלנקטון קודם לכן משום שהם לא מתאבנים”, הסביר ד”ר פול וינגל Wignall מאוניברסיטת לידס, שחקר את הכחדת הפרמיאן-טריאס. “זה מאוד מעניין משום שהשפעה על בסיס שרשרת המזון היא חשובה ביותר. היא מעידה על משבר עולמי.”
לידיעה בבי.בי.סי
ידען כדור הארץ – תופעות טבע

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~129402921~~~35&SiteName=hayadan